אין לי זמן לזוגיות - יש דבר כזה?
רציתי לפתוח כאן נושא שמעסיק אותי הרבה. הדבר שאני הכי רוצה בחיים כרגע, ושחסר לי על מנת באמת להרגיש מאושר הוא זוגיות.
בגדול - יש לי הכול, בגיל 23 לא יכלתי לבקש יותר - יש לי קריירה מעולה עם ביטחון כלכלי ל-10 השנים הקרובות לפחות. במקביל לעבודה המאוד קשה (אך מספקת!) שלי, אני גם מצליח ללמוד לתואר ראשון לא פשוט, להתאמן ולהקדיש מעט זמן למשפחה ולחברים. הכל השגתי בכוחות עצמי - בהשקעה ועבודה קשה. ועל זה אני יכול להיות מאוד גאה בעצמי (למרות שאני לא מעריך את עצמי בשיט.. אבל זה לנושא אחר).
אבל, כל זה יצר אצלי סדר יום מאוד מאוד עמוס. אני עובד המון שעות (לפחות 10-11 ביום, וגם בלילות, יותר פעמים ממה שהייתי רוצה), צריך גם להספיק ללכת להרצאות באוניברסיטה ולהתאמן. אני חוזר הביתה כל יום בשעה 11 בערב, הרוג מעייפות. קם למחרת והכל חוזר חלילה. בסופי שבוע - מחכים הרים של שיעורי בית. שגרה טוטאלית ומעייפת (וזה המצב כבר 4 וחצי שנים). אני רגיל לעבודה הקשה, להתמדה וההתמסרות הטוטאלית. זה מה שהביא אותי לאיפה שאני נמצא בחיים. אבל ההרגשה שלי היא שבמירוץ שלי נגד החיים אני קצת מפסיד לעצמי. כי אני לא מאושר. אני רוצה זוגיות, באמת, אבל בשביל להשיג אותה - צריך לעשות לה מקום בחיים. אפשר כמובן לחיות בעתיד ולהגיד שיהיה לי זמן כשאני אסיים את התואר. אבל אני לא רוצה לחיות בעתיד. אני רוצה לחיות עכשיו. הרי חיים רק פעם אחת.
אתם מסכימים עם זה שיכול להיות מצב שאין זמן לזוגיות? שאין זמן לעשות את עצמך מאושר?
רציתי לפתוח כאן נושא שמעסיק אותי הרבה. הדבר שאני הכי רוצה בחיים כרגע, ושחסר לי על מנת באמת להרגיש מאושר הוא זוגיות.
בגדול - יש לי הכול, בגיל 23 לא יכלתי לבקש יותר - יש לי קריירה מעולה עם ביטחון כלכלי ל-10 השנים הקרובות לפחות. במקביל לעבודה המאוד קשה (אך מספקת!) שלי, אני גם מצליח ללמוד לתואר ראשון לא פשוט, להתאמן ולהקדיש מעט זמן למשפחה ולחברים. הכל השגתי בכוחות עצמי - בהשקעה ועבודה קשה. ועל זה אני יכול להיות מאוד גאה בעצמי (למרות שאני לא מעריך את עצמי בשיט.. אבל זה לנושא אחר).
אבל, כל זה יצר אצלי סדר יום מאוד מאוד עמוס. אני עובד המון שעות (לפחות 10-11 ביום, וגם בלילות, יותר פעמים ממה שהייתי רוצה), צריך גם להספיק ללכת להרצאות באוניברסיטה ולהתאמן. אני חוזר הביתה כל יום בשעה 11 בערב, הרוג מעייפות. קם למחרת והכל חוזר חלילה. בסופי שבוע - מחכים הרים של שיעורי בית. שגרה טוטאלית ומעייפת (וזה המצב כבר 4 וחצי שנים). אני רגיל לעבודה הקשה, להתמדה וההתמסרות הטוטאלית. זה מה שהביא אותי לאיפה שאני נמצא בחיים. אבל ההרגשה שלי היא שבמירוץ שלי נגד החיים אני קצת מפסיד לעצמי. כי אני לא מאושר. אני רוצה זוגיות, באמת, אבל בשביל להשיג אותה - צריך לעשות לה מקום בחיים. אפשר כמובן לחיות בעתיד ולהגיד שיהיה לי זמן כשאני אסיים את התואר. אבל אני לא רוצה לחיות בעתיד. אני רוצה לחיות עכשיו. הרי חיים רק פעם אחת.
אתם מסכימים עם זה שיכול להיות מצב שאין זמן לזוגיות? שאין זמן לעשות את עצמך מאושר?