אין לי חברים ../images/Emo10.gif
אני בת 13 ואני בכיתה ז' בחטיבה. עברתי למקום הזה בתחילת השנה ואני חדשה כאן ואין לי חברים. אני ב"לא מקובלות" אבל לא כיף לי איתן כי יש מישהי שהיא כאילו מחליטה על החבורה ואם לא יעשו מה שהיא אומרת היא תכעס תצעק תריב ותחרים אותך אם היית נגדה (ממש כמו בסרטים!). אם אני מנסה לחשוב על מישהי בתור חברה אני לא מצליחה כולם פשוט תינוקות! "המקובלות" לא אהבו אותי מהרגע שראו אותי. כנראה ראו שאני לא מתאימה למ"קובלות". אם ככה נישמע לכם אז "המקובלות" זה ממש לא מה שחשוב לי, בחיים לא הייתי מקובלת ותמיד הייתי מאושרת עם זה אבל כאן זה לא רק שאני לא מקובלת אין לי בכלל חברות... אני לא יודעת מה לעשות. בנוסף יש לי אח קטן שהוא מלך הכיתה בכיתה שלו- כל היום חברים מתקשרים אליו מזמינים רוצים לבוא- אין יום שהוא לא ניפגש עם חברים והשנה באתי כולה איזה 3 פעמים לאחרים ופעמיים באו אליי... יש לי עוד אח קטן בגן שיש לו שניי חברים הכי טובים והם גם כל יום נפגשים כל פעם אצל מישהו אחר... אולי זה ישמע לכם מוזר אבל זה קשה לי גם לראות את זה כי אני מקנאה בהם. זה שאין לי חברים זה שולל לי הרבה דברים לדוגמא: אין לי עם מי להפגש, אין לי עם לדבר באייסי, מייל, מסן... אין לי עם לדבר בטלפון, אין לי עם מי לשחק, אין לי את מי לשאול שיעורים וכו' אז אין לי כמעט מה לעשות, אני מתה משעמום... זה מוריד ממני הרבה אפשרויות. גם נגיד אח שלי רוצה להיות עם חבר שלו במחשב אז אמא שלי אומרת לי לקום כי הוא עם חבר, מה אני אשמה שאין לי חברה להעיף אותו??? עכשיו גם במחשב אני לא יכולה להיות! אני לא יודעת כבר מה לעשות אז אני פונה לפורום כאן... אם יש לכם הצעות מה לעשות אני ממש ממש צריכה! אז תכתבו לי מה לעשות? נ.ב בגדול המקובלות אצלינו הן: אלה שיש להם חבר, ההכי עשירות, ההכי יפות, אלו שחברות של המקובלות והם כל היום גם עם הבנים. (רוב הבנים שונאים אותי) ובבקשה אל תכתבו לי שאני עדיין קטנה וזה יעבור עם הזמן!! אני לא רוצה לחכות שאני אגדל אין לי חברות עכשיו!
אני בת 13 ואני בכיתה ז' בחטיבה. עברתי למקום הזה בתחילת השנה ואני חדשה כאן ואין לי חברים. אני ב"לא מקובלות" אבל לא כיף לי איתן כי יש מישהי שהיא כאילו מחליטה על החבורה ואם לא יעשו מה שהיא אומרת היא תכעס תצעק תריב ותחרים אותך אם היית נגדה (ממש כמו בסרטים!). אם אני מנסה לחשוב על מישהי בתור חברה אני לא מצליחה כולם פשוט תינוקות! "המקובלות" לא אהבו אותי מהרגע שראו אותי. כנראה ראו שאני לא מתאימה למ"קובלות". אם ככה נישמע לכם אז "המקובלות" זה ממש לא מה שחשוב לי, בחיים לא הייתי מקובלת ותמיד הייתי מאושרת עם זה אבל כאן זה לא רק שאני לא מקובלת אין לי בכלל חברות... אני לא יודעת מה לעשות. בנוסף יש לי אח קטן שהוא מלך הכיתה בכיתה שלו- כל היום חברים מתקשרים אליו מזמינים רוצים לבוא- אין יום שהוא לא ניפגש עם חברים והשנה באתי כולה איזה 3 פעמים לאחרים ופעמיים באו אליי... יש לי עוד אח קטן בגן שיש לו שניי חברים הכי טובים והם גם כל יום נפגשים כל פעם אצל מישהו אחר... אולי זה ישמע לכם מוזר אבל זה קשה לי גם לראות את זה כי אני מקנאה בהם. זה שאין לי חברים זה שולל לי הרבה דברים לדוגמא: אין לי עם מי להפגש, אין לי עם לדבר באייסי, מייל, מסן... אין לי עם לדבר בטלפון, אין לי עם מי לשחק, אין לי את מי לשאול שיעורים וכו' אז אין לי כמעט מה לעשות, אני מתה משעמום... זה מוריד ממני הרבה אפשרויות. גם נגיד אח שלי רוצה להיות עם חבר שלו במחשב אז אמא שלי אומרת לי לקום כי הוא עם חבר, מה אני אשמה שאין לי חברה להעיף אותו??? עכשיו גם במחשב אני לא יכולה להיות! אני לא יודעת כבר מה לעשות אז אני פונה לפורום כאן... אם יש לכם הצעות מה לעשות אני ממש ממש צריכה! אז תכתבו לי מה לעשות? נ.ב בגדול המקובלות אצלינו הן: אלה שיש להם חבר, ההכי עשירות, ההכי יפות, אלו שחברות של המקובלות והם כל היום גם עם הבנים. (רוב הבנים שונאים אותי) ובבקשה אל תכתבו לי שאני עדיין קטנה וזה יעבור עם הזמן!! אני לא רוצה לחכות שאני אגדל אין לי חברות עכשיו!