אין לי כוח
אתמול היה לי כל כך טוב. נסעתי ברכבת. התערבבתי בין כל אנשי ההיטק השבים הביתה לאחר יום עבודה מתיש. נסעתי לקניון עזריאלי לראות סרט חביב עם ידיד יקר.אף אחד לא יודע מה עובר על האישה הזו גדולת הגוף והחייכנית- אני. והרגשתי מצויין. הבוקר התחילו כאבי גב איומים כי הרמתי את אמא.זה התווסף לפצע בכף הרגל. ובכל זאת צלעתי להתנדבות שלי ורוויתי שם נחת מהקשישים שפשוט מצליחים נפלא.וקיבלתי תוצאות טובות מהממוגרפיה אז בכלל חשתי אושר. ואז אמא הגיעה.מותשת ועצבנית. ניסיתי להכניס אותה לשירותים אבל היא לא שיתפה פעולה. בסוף נאלצתי לגרור אותה מהריצפה, כששתינו בוכות. זה כל כך התיש אותי שהלכתי לנוח גם אני. אחותי שהתקשרה העירה אותי מחלום בלהות. אני לא זוכרת אם הייתי במשרד ממשלתי או מקום אחר אבל עיכבו אותי שם. ואמא חזרה מההסעה לדלת נעולה. אני רצתי ורצתי ברחוב הגב כואב לי והרגליים רועדות לי, אפילו בחלומי. ומצאתי בית ריק. התחלתי לחפש את אמא בכל מקום אפשרי והיא איננה. אפילו בחלום היו לי דפיקות לב. ובכיתי וזעקתי ואז הביאו את אמא והיא בוכה וצועקת לי שהזנחתי אותה.... פתחתי את עיניי ורעדתי כולי. לאחר שעניתי לטלפון נגשתי לחדר של אמא. מצאתי אותה שוכבת ורועדת. מבוהלת. היא הושיטה אלי ידיה וחיבקה אותי חזק כמו ילדון הנאחז ברגליה של אמו ביום הראשון בגנון.מסתבר שגם אותה העיר הצילצול מחלום רע. מה שהצלחתי לחלץ ממנה זה שחלמה שקרה לי משהו רע וניבהלה... זהו, עוד מעט שעת שינה ואני אתן ללאות ולעצב של היום לגווע לתהום הנשייה כמו שהמחלה עושה לאמא... ובבוקר אני אתן לקרני השמש ללטף אותי ולהדליק מחדש את האור בעיניי לילה טוב לכולם
אתמול היה לי כל כך טוב. נסעתי ברכבת. התערבבתי בין כל אנשי ההיטק השבים הביתה לאחר יום עבודה מתיש. נסעתי לקניון עזריאלי לראות סרט חביב עם ידיד יקר.אף אחד לא יודע מה עובר על האישה הזו גדולת הגוף והחייכנית- אני. והרגשתי מצויין. הבוקר התחילו כאבי גב איומים כי הרמתי את אמא.זה התווסף לפצע בכף הרגל. ובכל זאת צלעתי להתנדבות שלי ורוויתי שם נחת מהקשישים שפשוט מצליחים נפלא.וקיבלתי תוצאות טובות מהממוגרפיה אז בכלל חשתי אושר. ואז אמא הגיעה.מותשת ועצבנית. ניסיתי להכניס אותה לשירותים אבל היא לא שיתפה פעולה. בסוף נאלצתי לגרור אותה מהריצפה, כששתינו בוכות. זה כל כך התיש אותי שהלכתי לנוח גם אני. אחותי שהתקשרה העירה אותי מחלום בלהות. אני לא זוכרת אם הייתי במשרד ממשלתי או מקום אחר אבל עיכבו אותי שם. ואמא חזרה מההסעה לדלת נעולה. אני רצתי ורצתי ברחוב הגב כואב לי והרגליים רועדות לי, אפילו בחלומי. ומצאתי בית ריק. התחלתי לחפש את אמא בכל מקום אפשרי והיא איננה. אפילו בחלום היו לי דפיקות לב. ובכיתי וזעקתי ואז הביאו את אמא והיא בוכה וצועקת לי שהזנחתי אותה.... פתחתי את עיניי ורעדתי כולי. לאחר שעניתי לטלפון נגשתי לחדר של אמא. מצאתי אותה שוכבת ורועדת. מבוהלת. היא הושיטה אלי ידיה וחיבקה אותי חזק כמו ילדון הנאחז ברגליה של אמו ביום הראשון בגנון.מסתבר שגם אותה העיר הצילצול מחלום רע. מה שהצלחתי לחלץ ממנה זה שחלמה שקרה לי משהו רע וניבהלה... זהו, עוד מעט שעת שינה ואני אתן ללאות ולעצב של היום לגווע לתהום הנשייה כמו שהמחלה עושה לאמא... ובבוקר אני אתן לקרני השמש ללטף אותי ולהדליק מחדש את האור בעיניי לילה טוב לכולם