אין לי כח יותר

[אור ה101]

אין לי כח יותר

אני לא מסוגל יותר, אין לי כח לחיות את החיים האלה. הנשמה שלי מתנפצת כל פעם מחדש, אין לי כח להוציא אנרגייה בלאסוף את עצמי, אין לי כח לשרוד יותר. הנשמה שלי בתרדמת של שנים. מיום ליום היא הולכת ונאלמת. אני מרגיש שהמוות קרוב.

 

[bodas]

בשום מקרה זה לא כך

לא משנה כמה המצב בקנטים וכמה מרגישים שרע, תמיד יש לאן לצאת ולאיפה להתקדם... אנחנו פה כדי לשמוע

 

[Free Smile]

המוות יתרחק

ברגע שתקרב את החיים במקום אתה יכול להסתכל לשני הכיוונים, ולקבוע מה מושך אותך. יש לך כח לרשום בפורום הזה (ובאחר) את ההודעה הזאת יש לך כוח לקרוא ולהקשיב למה שיש לאחרים לאמר אז תן למילים האלה את הכוח הראוי לעזור לך לפתח חשק לחיות, כי החשק הזה אולי יחזיק אותך בהרבה קשיים שאתה לא חושב כרגע שאתה מעונין לסבול, אך לבסוף יזכה אותך בחיים שהיה שווה הכל בשבילהם. אתה לא הראשון שעבר תקופה קשה, ולא הראשון שהתקופה הזאת נמשכה אצלו זמן ארוך מאד. אל תבזבז את מה שניתן לך. אם לא היה לך פוטנציאל כה עצום, לא יתכן שהיית מגיע לתסכול כה רב. תאמין בזה.

 

[אור ה101]

החיים שלי גמורים

כל מה שהיה בי אינו, היום אני בלי זהות עצמית, אני פשוט שונא את המשפחה שלי! היום אני מרגיש מת. אני לא מסוגל להתרכז בלימודים, החיים שלי מתו מיזמן, רק הגוף עדין פה.

 

[Free Smile]

יש אנשים במוות קליני או קומה

במשך שנים, והגוף שלהם ממשיך כאילו בלעדיהם. אחרי שנים הם מתעוררים וכאילו נולדים מחדש, צריכים להבין מחדש מה/מי הם, מה עליהם לעשות כרגע במצב זה שהם "נזרקו"/(התעוררו) אליו. החיים שלך לא גמורים, כי עוד לא התחלת אותם, עוד לא לקחת בכלל שליטה עליהם. הגוף פה, כן, כי זה מה שתפקידו. הגוף מכיל את האפשרות שהנפש תפעל באמצעותו. יש לך רגש, וכעת נראה שהוא רע ביותר. יש לך שכל, שכעת נראה כי הוא מתעסק בלפרש בצורה רעה את אותו רגש. הגוף הוא היחיד שנייטראלי, זה שעדיין לא קרס. באפשרותך לעבוד - ולעבוד עד כמה שנדרש לשם כך - על חיזוק הרגש והנפש. הם הגיעו למצב הזה מתוך איזושהי התנוונות או חוסר התכוונות למטרה טובה. פרח שלא משקים אותו, נובל. זה הולך או למעלה או למטה אבל זה הולך, החיים מתקדמים. אתה זה שקובע לאן לקחת אותם. זה מצריך סבלנות אינסופית, כך שכמה סבלנות שנדמה לך שהשקעת כבר במחשבה שאולי אכן יהיה טוב - אז הרי לך שמצבך מוכיח שדרושה עוד סבלנות ועוד הרבה כח. לטענתך אין לך כח - אבל יש לך. כי כח לא נגמר לעולם. במקום שבו אתה נמצא בחייך נראה כאילו הכח הולך לאיבוד. אתה תקוע באמצע החלל בספינת חלל שהאויר בורח ממנה. ברגע שבו תחליט כי מספיק חשוב ודחוף לך לחיות, אתה תמצא את החורים ותתחיל לחשוב איך לסתום אותם. אם אתה מסוגל לכך, נסה לדמין את כל הדברים היפים שיש בכדור הארץ, שאתה תשמח לראות אם החללית שלך תיקח אותך חזרה הביתה. אתה מרגיש מת, אבל אתה לא מת. אתה תקוע במקום שדורש כוחות שיש לך כדי לשנות אותו, כדי לשנות את איך שאתה מרגיש בו. או שתוכל לשנות את המקום עצמו. אם אתה רוצה להמשיך לדבר על איך אתה מרגיש, דבר תכלס, אל תתאר את ההרגשה אלא תחפור עמוק בבוץ ותפרט מה אתה מוצא שם, מה גרם לכל זה

 

[bodas]

זו רק ההרגשה

האמת תמיד שונה ממה שאתה רואה. אתה לא רק גוף שמהלך על פני הכוכב הזה, כי עובדה שאתה מתאר פה רגשות, שאכפת לך מהמצב שלך, שאתה מחפש אוזן קשבת. מעבר לעובדה שאנחנו תמיד מוכנים להיות האוזן הקשבת הזו ולתאר בפניך את דעתינו, ניסיון חיינו וכל מה שאנחנו יוכלים לומר כדי לעזור, אתה יכול גם להיעזר במי שאמונים לתת מענה בשעות של תסכול ודיכאון. תוכל למצוא אותם כאן

 

[קרחונית נמסה]

../images/Emo24.gif

במצב כזה.. אני תמיד חושבת על אותם ההומלסים.. אותם ילדים יתומים... אותם אנשים שחולים במחלות סופניות.. ואני יודעת שהחיים לא נגמרים עד שהם באמת נגמרים.. אני בטוחה שההרגשה שלך בשבילך היא קשה.. אבל תנסה שנייה להיות אובייקטיבי ולהסתכל על הדברים מהצד.. אני בטוחה שהם לא נוראיים כמו שאתה חושב כרגע.. נכון? תנסה להיות חזק.. ותמיד תמיד תוכל להתפרק פה

 

[רק רגש]

הייתי במצב הקשה הזה

מן תחושה של חוסר חשק לחיות, אבל יום אחד ואני לא יודע למה דווקא ביום ההוא השתחרר לי איזה סוויצ' והדברים הישתנו. היום אני מלא אנרגיה, כאשר אני נופל אני לא מוותר וקם מיד חזרה, שמח בהצלחות ומיתמודד עם כשלונות, לא מפחד יותר מהמחר, מלא אמונה בעצמי וביכולתי, קשה להאמין שתקופה ארוכה הייתי סחבה והחיים גררו אותי, לא היה לי חשק לחיות בכלל.

 

[אור ה101]

וידוי

מצטער על מה שנכתב כאן. ולאלוקים תודה על החיים.

 

[bodas]

אל תצטער על כלום

אם זה מה שעזר לך להבין ולהגיע לתובנות אליהם הגעת - זה היה שווה את זה.