אין לי כח לכתוב הרבה

[פרובוקטור]

אין לי כח לכתוב הרבה

אז אעשה את זה קצר. נפרדתי מחברה שלי אחרי שנה וחודשיים. לא מרגיש מי יודע מה עצוב או מדוכא, בגלל זה נפרדנו בעיקרון. זהו. כשיהיה לי כח אני אפרט ואתבכיין.

 

[noosh]

אז בינתיים

אני מצטערת. ובטח כשתפרט יותר יהיו לי דברים קצת יותר חכמים או מועילים להגיד (אם בכלל). אבל אינ באמת מצטערת, ואתה גם מוזמן להתבכיין לי, אם אתה רוצה. אני אשתדל לעזור כמה שאני יכולה.

 

[פרובוקטור]

זהו שאני לךא במצב התבכיינות

נפרדנו כי אבד הניצוץ וחבל לי, אבל לא באמת כואב, מבינה? אין פה את כל הסימפטומים של פרידה

 

[noosh]

אני יכולה להבין איפה זה רע

אבל גם קצת איפה זה טוב. נפרדתם כי אבד הניצוץ, כנראה שגם אבדו קצת הרגשות בדרך, כי עובדה שזה לא באמת כואב. (אלא אם כן זה לא באמת כואב כי אתה מנסה להקהות את זה) וזה עדיף ככה, אתה בטח יודע את זה, שניכם, אחרת לא הייתם נפרדים.

 

[פרובוקטור]

כן.

סתם מבאס שזה נגמר בסתמיות כזו. הפסדתי אותה.

 

[noosh]

הפסדת אותה?

אני לא בטוחה שהפסדת אותה. היה לך אותה במשך שנה וחודשיים, וכנראה שאיפשהו זה פשוט לא היה זה. יכול להיות שהיא באמת בנאדם נפלא, שהיא מקסימה, שהיא נהדרת - אינ ממש לא אומרת שלא. אבל אם באמת נועדתם להיות יחד, ואם באמת התאמתם, אז זה לא היה גווע. וברור שזה מבאס, ואולי היה מקום לסיים את זה לפני שזה הפך למשהו סתמי, אבל זה לא יעזור לבכות על זה עכשיו. עדיף לנסות ולשמר את הרגעים המאושרים יותר, את הרגשות שכן הרגשת. אולי הפסדת אותה, אבל תרוויח אחרת. אינ בטוחה.

 

[פרובוקטור]

וכמו שנאמר - אני לא בוכה ולא עצוב

 

[לולו המשוגע]

אלא?../images/Emo60.gif

 

[נועה לביא]

קצת בהלם וצריך להתרגל?