אין לי נושא.
- פותח הנושא שם ים
- פורסם בתאריך
ניזכרת באהבה
ניזכרת באהב בילדה הקטנה שסחבה על גבה את התיק הכבד. והמשיכה לצעוד. להמשיך ללכת. אותה ילדה קטנה שהיית העצובה. אך האמינה אפשר אחרת. שיש משהו אחר וששוה לצפות לו. אותה ילדה קטנה אמרה בליבה: "אני לא יוותר" גם כשהיה מאוד קשה. אותה ילדה שכתבה ביומנה: אני שונאת אותך אמא חורגת. שונאת שאותך, אני שונאת להיות השפחה שלך. "אני שונאת אותך אבא קלפן. שונאת את הצעקות והאלימות שלך. שונאת להיות המטפלת של הילדות שלך. שונאת את זה שאתה סוגר אותי בבית. שונאת את הבוקר טוב שלך, עם החדשות על אונס כל בוקר. שונאת שסוגרים אותי ולא נותנים לי לצאת. יודעת שאני יעזוב את החור הזה. יודעת שאני אקבע מה טוב לי. יודע שאני לא רוצה להיות הורה כמוך. זוכרת. זוכרת את החוסר אהבה. את המכות עם הנעל של אמא בגלל כפית שוקולד למריחה. זוכרת איך אהבת את אחותי יותר. זוכרת איך פחדתי מכל צעקה שלך. זוכרת איך התחננתי לארטיק. זוכרת איך עמדתי ברחוב והתעקשתי לשוקולד וכי לא היה לך נעים אז קנית לי. זוכרת איך על כל דבר עשית סיפור. והתקמצנת על אהבה. מבינה שאת חולה. אך אז הייתי קטנה. לא רציתי להבין. רציתי לקבל. אבל הבנתי. ונשאר חור בלב. אבל לא ויתרתי. ועכשיו אני נותנת לי שוקולד. ובגד יקר. ואהבה. רוצה לומר לך ילדה מקסימה. את אמיצה. את אמיצה כי לא ויתרת. כי ידעת שיכול להיות אחרת. כי גם אחרי כמה משפחות אומנות, קרות, יש המשך. לא ידעתי מה ההמשך. אך תמיד קיוויתי. קיוויתי קצת לא טוב. פינטזתי. אבל הנה יצאתי מזה. אני מתמודדת. אני רואה דברים אחרת. זוכרת איך הלכתי עם התיק הכבד, וידעתי שיום אחד אוכל להורידו, ולנוח. אז אולי זה זמן לנוח. אוהבת אותי. ילדה קטנה. שאוהבת לצחוק. ואוהבת לאהוב. ואוהבת לחבק. ואוהבת להתחבק. ויודעת מה טוב לי. אוהבת אותי. שם ים
ניזכרת באהב בילדה הקטנה שסחבה על גבה את התיק הכבד. והמשיכה לצעוד. להמשיך ללכת. אותה ילדה קטנה שהיית העצובה. אך האמינה אפשר אחרת. שיש משהו אחר וששוה לצפות לו. אותה ילדה קטנה אמרה בליבה: "אני לא יוותר" גם כשהיה מאוד קשה. אותה ילדה שכתבה ביומנה: אני שונאת אותך אמא חורגת. שונאת שאותך, אני שונאת להיות השפחה שלך. "אני שונאת אותך אבא קלפן. שונאת את הצעקות והאלימות שלך. שונאת להיות המטפלת של הילדות שלך. שונאת את זה שאתה סוגר אותי בבית. שונאת את הבוקר טוב שלך, עם החדשות על אונס כל בוקר. שונאת שסוגרים אותי ולא נותנים לי לצאת. יודעת שאני יעזוב את החור הזה. יודעת שאני אקבע מה טוב לי. יודע שאני לא רוצה להיות הורה כמוך. זוכרת. זוכרת את החוסר אהבה. את המכות עם הנעל של אמא בגלל כפית שוקולד למריחה. זוכרת איך אהבת את אחותי יותר. זוכרת איך פחדתי מכל צעקה שלך. זוכרת איך התחננתי לארטיק. זוכרת איך עמדתי ברחוב והתעקשתי לשוקולד וכי לא היה לך נעים אז קנית לי. זוכרת איך על כל דבר עשית סיפור. והתקמצנת על אהבה. מבינה שאת חולה. אך אז הייתי קטנה. לא רציתי להבין. רציתי לקבל. אבל הבנתי. ונשאר חור בלב. אבל לא ויתרתי. ועכשיו אני נותנת לי שוקולד. ובגד יקר. ואהבה. רוצה לומר לך ילדה מקסימה. את אמיצה. את אמיצה כי לא ויתרת. כי ידעת שיכול להיות אחרת. כי גם אחרי כמה משפחות אומנות, קרות, יש המשך. לא ידעתי מה ההמשך. אך תמיד קיוויתי. קיוויתי קצת לא טוב. פינטזתי. אבל הנה יצאתי מזה. אני מתמודדת. אני רואה דברים אחרת. זוכרת איך הלכתי עם התיק הכבד, וידעתי שיום אחד אוכל להורידו, ולנוח. אז אולי זה זמן לנוח. אוהבת אותי. ילדה קטנה. שאוהבת לצחוק. ואוהבת לאהוב. ואוהבת לחבק. ואוהבת להתחבק. ויודעת מה טוב לי. אוהבת אותי. שם ים
מרגישה ילדה
New member
שם ים פשושית!
אוהבת גם את הילדה הקטנה הזו...אותך... מחבקת חיבוק ענקי מכל הלב.. אני
אוהבת גם את הילדה הקטנה הזו...אותך... מחבקת חיבוק ענקי מכל הלב.. אני
lance-knight
New member
שם ים יקרה.
הילדה הקטנה ההיא הייתה זקוקה להמון חום ואהבה. אז אולי באיחור אבל קבלי את זה עכשיו במקומה. כי כל אדם זקוק לזה. ואת צריכה לקבל גם את מה שהילדה הקטנה לא קבלה.
בשביל הילדה.
-בשבילך.
הילדה הקטנה ההיא הייתה זקוקה להמון חום ואהבה. אז אולי באיחור אבל קבלי את זה עכשיו במקומה. כי כל אדם זקוק לזה. ואת צריכה לקבל גם את מה שהילדה הקטנה לא קבלה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.