אין לי סיכוי

[קצה הדמיון]

אין לי סיכוי

לפחות את זה אני יודע, הם אומרים שלכל סיר יש מכסה, אבל אני די בטוח שאני לא סיר, לכל היותר אסיר, ולכל אסיר יש סורג, ואני אסיר לשיגרה הנפלאה הזאת ולפחד הזה שמשתק אותי בכל צעד, בכל צעד שאני עושה יד ביד עם הבדידות הזו. אני כבר לא יודע איך אוכל לחיות בלעדיה, היא לבטח אהבתי הראשונה מאז שלמדתי איך ללכת לבד, בלי עזרה מאף אחת.
אף תינוק לא נולד כשהוא יודע איך ללכת, הוא רק יודע איך ליפול, וזה כל מה שהוא צריך כדי ללמוד איך לטפס על ההר הכי גבוה, אבל מה עושים עם התינוקות שלא יודעים אפילו איך ליפול?
מי שלא נכשל לא לומד, אבל בכל בית ספר שאני מכיר מחנכים רק להצלחה ועל כן רוב בני האדם נשארים טיפשים.
ואני בטח טיפש, חשבתי שאם אחכה לרגע הנכון, אני אדע מה לעשות, שאני אדע מה להגיד, שאדע מה להרגיש ואיך לחייך חשבתי שיהיה לי סיכוי להצליח בלי להכשל, אבל אין לי סיכוי, לפחות את זה אני יודע.
שוב באותה נקודה בלי להתקדם, כניראה שללכת במעגלים אני גם יודע, ואני יודע שעד ההר הגבוה עוד אצטרך ללכת וללכת ועד המיטה הנוחה רק שלושה צעדים.
בהצלחה לכולם.

 

[אינט בכיף]

כל כך מזדהה.

 

[nofi1456]

השקר הכי גדול בעולם

"לכל סיר יש מכסה", "למצוא את החצי השני", "הנפש התאומה", "יש הרבה דגים בים"...
יש הרבה דרכים לתאר את זה. רק שכחו לציין שזה לא קורה אצל כולם.
נוכחתי להבין את זה עם השנים והתאכזבתי. כי בהתחלה לא מספרים לנו את האמת. זאת אמת כואבת שמגלים לבד.
אבל
ברגע שהבנתי את זה, הבנתי שאני פשוט צריכה לשכוח מהסאגה הזאת (חח כאילו שזה באמת עובד) ולהתמקד בדברים אחרים בחיים. להתמקד בלימודים, קריירה, כסף, מראה...יש עוד דברים שבונים אותך חוץ מזוגיות. ואני בנתיים נאחזת בזה (וזה סבבה לגמרי. באמת.) (

)

אהבתי את מה שכתבת על החינוך להצלחה!

 

[קצה הדמיון]

אולי זה שקר

אולי יש שקרים ששווה להאמין בהם לפעמים, ואז מה ההבדל בינהם לאמת? איך נדע שאין הרבה דגים בים אם אנחנו זורקים את החכה לשלולית חורף, ובעצם אולי כבר כמה דגים משכו אותה ולא שמנו לב.
אבל אני אופטימי מידי.
קראתי גם את הודעת הפתיחה שלך, ואני יכול להזהות כמעט עם הכל. רק אולי אני בשלב טיפה יותר מתקדם כי עברתי גם את שלב "הבטוח זה יקרה באוניברסיטה" (או לפחות חלק ממנו)
זה פשוט לא קורה מעצמו

. אבל אולי הייתי צריך לדעת שאין הרבה בנות שלומדות הנדסה

.
להתמקד בדברים אחרים כמו לימודים וקרירה, זה נחמד, וזה נותן מטרה אבל בסופו של דבר לפחות מהניסיון המוגבל שלי זה רק מקדם אותך באותם התחומים ולא בתחום שלשמו התכנסנו כאן היום ( *אלא אם יש לך מזל.)

 

[dori78]

המצליחנים הגדולים ביותר למדו דרך הכשלונות.

נכון, מחנכים אותנו להצלחה.
לא מספרים לנו כמה זה כואב ליפול בדרך, כמה פעמים נופלים עד ש:
לומדים ללכת; לומדים לרוץ, לקפוץ בחבל או סתם על רגל אחת; לומדים ללמוד, לא סתם לשבת בכיתה;
לומדים ליצור קשרים חברתיים, זה לא תמיד קורה באופן אוטומטי; לומדים לאהוב, לתת מעצמך או לקבל מהאחר.

אז מה?!
לא את הכל מגישים לנו על מגש של כסף וגם את מה שכן - לא מגישים לנו לפה.
זה לא פייר, זה מבאס, יוצרים לנו מצג שווא שגורם לנו להתייאש.
ואולי לא?
אולי זה הזמן שלך לקום על הרגליים, לצאת לדרך מחדש ולהודיע לעולם שאתה לומד גם בלי הדרכה!
תיפול פעם, פעמיים, עשר או עשרים. כל נפילה תלמד אותך משהו, תחזק אותך.
כל נפילה תכאיב לך, תכריח אותך להתמודד עם כאב חדש.
אם עדיין לא הבנת - אין דרך אחרת ללמוד.
כמו שקשה למצוא אמא, שמוכנה להודות שהילדים שלה יכולים להיות מעיקים ברמות בלתי נסבלות, שלפעמים מתחשק לה
לאשפז אותם אצל סבתא לכמה ימים, רק לקבל קצת שקט - קשה למצוא מישהו שיסכים לספר לך כמה הוא סבל וכמה פעמים הוא נפל בדרך להצלחה.
זה לא אומר שאתה יוצא דופן, רק שלא מספרים לך כמה השאר דומים.

ברוך הבא לעולם האמיתי, זה שבו כ-ו-ל-ם נופלים, כ-ו-ל-ם כואבים.
צא לדרך, היא פתוחה בפניך.

וברוך הבא לפורום

 

[Message inaBottle]

 

[קצה הדמיון]

תודה לכולם קודם כל

אני נמצא בפורם כשנה וחצי בתור צופה, אולי יותר, אני כבר לא זוכר, וחצי שנה אני רוצה לכתוב הודעת פתיחה ואפילו לזה לא היה לי אומץ, אז אחרי ערב דיכאוני אחד זה מה שיצא P: ...מבקש סליחה מכולם שזה היה אולי מטעה

זה היה קצת מוגזם אבל זה מה שרציתי לכתוב.
כן הבנתי שאני צריך ליפול כדי ללמוד, זה מה שרשמתי, ולפני כמה שבועות אפילו יצאתי לדייט ראשון ראשון ודייט שני ראשון שאחריו החלטתי לוותר(לא חושב שזה היה קורה ללא הדברים שכבר קראתי כאן בפורם!!) ואז התחלתי להבין עד כמה אין לי מושג מה אני צריך לעשות, וכמה דברים אני מפסיד. בהחלט לא מתייאש ומאמין שהכל יסתדר, זה לפחות מה שאני מנסה לומר לעצמי, אבל עצמי לא תמיד מאמין לעצמו.
&nbsp
אני מרגיש איך הזמן פשוט אוזל, ואני מתקדם כל כך לאט ויש לי כל כך הרבה "להשלים". מפחד שאני לא "אספיק", אפילו אם ארוץ.
&nbsp

 

[אינט בכיף]

מעניין איך היה בדייטים...

 

[קצה הדמיון]

אין לי מושג האמת.

 

[Message inaBottle]

יש לך בחירה

אם להתאמץ
כן! להתאמץ. לעבוד על עצמך, לעשות אחרת, לשנות
(ואז לגלות שההר בעצם הרבה יותר קל לטיפוס משנראה לנו מלמטה ויש למעלה אחלה נוף, נוף ששווה גם איזו התכווצות שרירים על הדרך).
או להמשיך להתקע במקום הלכאורה נוח (כי לא נוח שם, מניסיון). אם כתבת כאן, סימן שהמיטה הנוחה לא מספיקה לך.

לפעמים, כשלא מצליחים להתקדם לבד, שווה להעזר במישהו מבחוץ. בעיני זו לא בושה להעזר, להפך, זאת החלטה אמיצה,
לקחת אחריות על מה שלא הצלחנו לבד ולהשקיע. להשקיע כדי לנוע קדימה, כדי לעקוף את המכשולים או לפרק אותם, לרכך אותם, להפוך אותם לחלק מאיתנו.

למדתי לא להציע לאנשים ללכת לטיפול כי זה לא תמיד מתקבל טוב, למרות שההצעה שלי תמיד באה ממקום טוב,
ממקום של אחת שעושה טיפול ובזכותו הצליחה "לעלות על ההר", ומאחלת לכל אדם שהוא לחוות טיפול כמו שיש לי.
בגלל שהודעת שאין לך סיכוי, החלטתי הפעם כן לחרוג ממנהגי ולהציע לך לחשוב על זה.
יש לך סיכוי. ברור שיש .
ויש לך בחירה.

* אם תרצה אתן לך קישור למה שכתבתי לראשונה כאן בפורום על הטיפול שעברתי. מאז חוויתי רגע של זוגיות, בטוחה שאחווה עוד .
וכמובן, גם אחרי שעברתי את המשוכה, הדרך לא תמיד קלה, כי מה לעשות שהחיים הם לא קומדיה רומנטית הוליוודית.

 

[קצה הדמיון]

אשמח לקבל קישור.

הייתי פעם בטיפול(אם את מתכוונת לטיפול פסיכולוגי), עשרה פעמים אפילו, אבל אני פשוט מתבייש לספר על הכל, אני לא מסוגל, וגם כשסיפרתי משהו לא הרגשתי שהיו לה תובנות מעבר לאלו שהיו לי כבר מקודם, או מעבר למה שהיו לחברים שלי, ומעבר לזה בתור סטודנט פשוט אין לי כסף וגם לא הרבה זמן.
אני חושב שהקריאה בפורם עוזרת לא פחות
וגם השיר הזה התנגן לי בראש כשכתבתי את הההודעה משום מה

 

[Message inaBottle]

שלחתי לך את הקישור ב

. הטיפול, שלי לא פסיכולוגי

אבל כל אחד/ת ומה שמתאים לו/ה אין חוקים. רק צריך למצוא למה מתחברים, מה עובד הכי נכון בשבילנו.

בעניין ה להתבייש , אני מאוד ביישנית בבסיסי (השתפר לי עם השנים) אז מבינה אותך.
מצד שני, תחשוב מה זה רגע של בושה (שאחרי שאתה עובר אותו אתה מגלה שהתקרה נשארה במקום ולא נפלה וגם,
פתאום אחרי שהוצאת את זה, מתברר לך תוך כדי שיחה עם המטפל, שלרוב לא המצאת משהו חדש ולפניך ואחריך אנשים
חווים דברים דומים ) לעומת חיים של חוסר? לעומת תקיעות במקום שעושה לנו רע.