באמת אין לי, מתנצלת נורא, מרגישה מחוייבת ולא מספיקה כלום, העבודה נהדרת אבל מעמיסה אותי עד מעל הראש, ואת מעט הזמן הנותר- תמר. מקווה שבקרוב אצליח לנשום קצת ולקרוא יותר, וגם להגיב
שלא הייתי פה... התאונה, כאבים שעדיין יש לי, עבודה שעדיין יותר אין מיש (הרבה הרבה תיסכול יש לי מהאין עבודה הזה). ועכשיו ענייני הדירה החדשה נכנסים להילוך גבוה, ובנוסף שי מצמיחה עשרות שיניים (סתם, רק ארבע אבל מספיק כדי לא לישון אף פעם ולהיות נודניקים), ולהפתעתי אני מלאת סבלנות אליה... אז סליחה שאני לא הרבה פה...