"אין מה לכתוב"
אין לי מה לכתוב-אני חושבת. יום כיפור הוא יום כזה שומם, מנסה למצוא בו את העומק, אך האמת שלא ממש. וכואב לי הראש-תירוץ לא רע בכלל, אבל יש בו מן האמת. ביום הזה בדרך כלל אני מרגישה ריקנות מזוויעה, כך שגם אם לא אצום עדיין ארגיש את כובד היום על עצמי. אין גירויי טלוויזיה ויזואלים ובחוץ שקט נורא, דממת בית קברות. זה יום מדכא, ושעשועי האינטרנט אינם פותרים את העצב, תעלומת העצב עודנה באוויר. הייתי רוצה לצרוח, לכתוש את ריקנות היום, אך אי אפשר להילחם באווירת יום הכיפורים, למרות שהיא זועקת בשלוותה המתריסה. זה עצוב, מעורר חוסר אונים, התחושה השנואה עלי עלי אדמות....אבל יש את המחר אני יודעת....במחר לא תהיה שלווה מייגעת. אבל היום? במי ניתן לבעוט, במי לגעת? שקט לי, שקט נורא.
אין לי מה לכתוב-אני חושבת. יום כיפור הוא יום כזה שומם, מנסה למצוא בו את העומק, אך האמת שלא ממש. וכואב לי הראש-תירוץ לא רע בכלל, אבל יש בו מן האמת. ביום הזה בדרך כלל אני מרגישה ריקנות מזוויעה, כך שגם אם לא אצום עדיין ארגיש את כובד היום על עצמי. אין גירויי טלוויזיה ויזואלים ובחוץ שקט נורא, דממת בית קברות. זה יום מדכא, ושעשועי האינטרנט אינם פותרים את העצב, תעלומת העצב עודנה באוויר. הייתי רוצה לצרוח, לכתוש את ריקנות היום, אך אי אפשר להילחם באווירת יום הכיפורים, למרות שהיא זועקת בשלוותה המתריסה. זה עצוב, מעורר חוסר אונים, התחושה השנואה עלי עלי אדמות....אבל יש את המחר אני יודעת....במחר לא תהיה שלווה מייגעת. אבל היום? במי ניתן לבעוט, במי לגעת? שקט לי, שקט נורא.
