אין מוצא.

אין מוצא.

פשוט אין מוצא.
בן אדם אבוד בלי מוצא.
הייתי, ויום אחד לא אהיה, וכלום לא קרה באמצע.
מדברת עם עצמי, נתלית על כל מי שמוכן להתייחס ולו רק בשביל שניית יחס...כדי לא להרגיש כל כך לבד.
אבל אף אחד לא פה באמת, אף אחד לא כמו שאני רוצה, אף אחד לא מרצונו החופשי..
המקסימום זה מתוך רחמים וגם זה לזמן מאוד קצר, מאוד..
באמת אין מוצא, אין מוצא.
זה כבר לא ייאוש, זו כבר השלמה..
ועדיין אני רוצה לא להרגיש כל כך לבד..
 
כשאת אומרת "לא מרצונו החופשי",

למה את מתכוונת?
אם הכוונה שלך היא לא שאת מאלצת אותם לדבר איתך, אני חושבת שיש סיכוי שהם באמת-באמת רוצים להיות שם בשבילך.

מה שבטוח הוא שאנחנו, אומנם קצת וירטואליים, אבל לגמרי בוחרים להקשיב ולהגיב! (אותי לא הכריחו להגיב, ואני לא מרחמת עלייך אלא רק רוצה לעזור במה שאני יכולה, עד שתתחזקי ויהיה לך קל יותר.)
 


 
תודה..

אני לא יכולה לאלץ אנשים שום דבר...אחרת כבר מזמן הייתי עושה את זה:)
הכוונה שלי, היא שהם צריכים ממני משהו או יודעים שממני אפשר להשיג כל מיני דברים, או שאני באה אליהם ממש פיזית, ואז אין להם ברירה אלא להתייחס אלי איכשהו....
הכוונה שאף אחד לא מדבר איתי כי הוא רוצה לדבר איתי, אף אחד לא בא אלי לבד וכו'...

ואתם...לא קצת וירטואליים, אלא הרבה וירטואלים:)
אבל תודה...
 
אני כל כך רוצה לעזור ולעודד

ואני לא יודעת איך

אפילו חיבוק גדול-גדול אי אפשר באמת לתת דרך המסך.
אבל קבלי את החיבוק הכי אמיתי שאני מצליחה לתת
 
תודה רבה

זה מה שאני צריכה באמת, חיבוק גדול גדול ושמישהו יהיה איתי..
כמה פשוט, ככה בלתי אפשרי.
 
למעלה