אין מוצא.
פשוט אין מוצא.
בן אדם אבוד בלי מוצא.
הייתי, ויום אחד לא אהיה, וכלום לא קרה באמצע.
מדברת עם עצמי, נתלית על כל מי שמוכן להתייחס ולו רק בשביל שניית יחס...כדי לא להרגיש כל כך לבד.
אבל אף אחד לא פה באמת, אף אחד לא כמו שאני רוצה, אף אחד לא מרצונו החופשי..
המקסימום זה מתוך רחמים וגם זה לזמן מאוד קצר, מאוד..
באמת אין מוצא, אין מוצא.
זה כבר לא ייאוש, זו כבר השלמה..
ועדיין אני רוצה לא להרגיש כל כך לבד..