אין מילים לבטא...

אין מילים לבטא...

אתמול היא ניסתה להסביר- לו, להם ובעיקר לעצמה. ניסתה להסביר את החוסר, את הלבד, את הקשה. כתבה מכתבים, דיברה שעות, ניתחה מחשבות, הקשיבה לשקט. היום היא גם רוצה, רוצה לבטא טיפה אחת בים האושר שלה, טיפה אחת בים ההבנה. אך כל המילים מתנקזות לאור שבלב. איך אפשר לקבע אור בתוך מסגרת של מילים? הן קטנות מדי, פשוטות מדי, חסרות משמעות, אל מולו.
 
הכל טוב מיכלי...

הכל פשוט טוב. גם מה שלא- הוא טוב. בסופו של דבר מבינים שהוא טוב. אני חשבתי עליך כל היום אתמול והיום. חיבוק.
 
למעלה