אין סליחה, אין מחילה, אין כפרה
מגרש- לא משנה לי באיזה מעגל היית ובאיזה אופן, ישיר או עקיף ביצעת את הגרוש, אם היית במשרד, במחסום, או גירשת במו יידיך. ככל שנה עומדים אנו בימי התשובה, ומתכוננים ליום הדין- יום הכיפורים. כולנו מפשפשים במעשינו,ובוחנים ובודקים, רוצים להתייצב לפני הדין מוכנים. מבלי משים חולפות להן המילים מתוך תפילת החג: "... כי על חטא של בן אדם לחברו אין כפרה עד שיירצה את חברו..." ואחר כך- "...הני מוחל במחילה שלימה לכל מי שחטא נגדי, וכל מי שהזיק לי בגופי, או בממוני" דמעות יורדות מעיני.. איך אפשר? לסלוח? לשכוח? טרם מצאנו מנוח לרגלינו.. עוד לא ייבשה עינינו.. ואז נחה עיני על סופה של הפסקה- " חוץ ממי שחטא נגדי ואמר- אחטא לו, והוא יימחל לי.." חייל, עם יד על הלב, הלא זה מה שחשבת כשהתדפקת על דלתותינו וגירשתנו? וידויי למגרש- אשמנו-אמללנו.אטמנו את ליבינו משוועת אחינו. בגדנו- בעמנו ובארצינו גזלנו- גירשנו, גרמנו שבר דכאנו- דרסנו אחים ואחיות התאכזרנו- היכינו אחים. הרסנו בתים ומשפחות. הרמנו יד על יהודים החרבנו- יישובים פורחים זדנו- זלזלנו בבכי אמהות וילדים. זרקנו יהודים מבתיהם חמסנו- חטפנו ילדים מזרועות אימם. חיללנו- בתי כנסת ובתי עלמין טפלנו- שקר טינפנו את עצמינו בתועבת הגירוש יעצנו- שקרנו ליהודים. ירקנו על אחינו וחברינו כזבנו- כחשנו לאלו שבטחו בנו לצנו- לעגנו לבכי אלמנות וילדים יתומים מרדנו- בשבועתינו ובהבטחותינו.מסרנו ארצינו לאויב נאצנו- נכשלנו והכשלנו סררנו- סרנו ממורשת האבות היהודית עווינו- עוללנו רע לצדיקים יהודים פשענו- פרצנו ברשעות לבתי אחים. פלגנו את העם רשענו- צחקנו מול כאב ודמעות קשינו- עורף, ולא שמנו לבנו לכאב וזעקה שחתנו- שברנו ושיתפנו פעולה עם אויבינו תיעבנו-תעינו. תעתענו באכזריות באחינו לא נשכח ולא נסלח... חיילים ושוטרים מגרשים- אתם כבר לא אחינו.
מגרש- לא משנה לי באיזה מעגל היית ובאיזה אופן, ישיר או עקיף ביצעת את הגרוש, אם היית במשרד, במחסום, או גירשת במו יידיך. ככל שנה עומדים אנו בימי התשובה, ומתכוננים ליום הדין- יום הכיפורים. כולנו מפשפשים במעשינו,ובוחנים ובודקים, רוצים להתייצב לפני הדין מוכנים. מבלי משים חולפות להן המילים מתוך תפילת החג: "... כי על חטא של בן אדם לחברו אין כפרה עד שיירצה את חברו..." ואחר כך- "...הני מוחל במחילה שלימה לכל מי שחטא נגדי, וכל מי שהזיק לי בגופי, או בממוני" דמעות יורדות מעיני.. איך אפשר? לסלוח? לשכוח? טרם מצאנו מנוח לרגלינו.. עוד לא ייבשה עינינו.. ואז נחה עיני על סופה של הפסקה- " חוץ ממי שחטא נגדי ואמר- אחטא לו, והוא יימחל לי.." חייל, עם יד על הלב, הלא זה מה שחשבת כשהתדפקת על דלתותינו וגירשתנו? וידויי למגרש- אשמנו-אמללנו.אטמנו את ליבינו משוועת אחינו. בגדנו- בעמנו ובארצינו גזלנו- גירשנו, גרמנו שבר דכאנו- דרסנו אחים ואחיות התאכזרנו- היכינו אחים. הרסנו בתים ומשפחות. הרמנו יד על יהודים החרבנו- יישובים פורחים זדנו- זלזלנו בבכי אמהות וילדים. זרקנו יהודים מבתיהם חמסנו- חטפנו ילדים מזרועות אימם. חיללנו- בתי כנסת ובתי עלמין טפלנו- שקר טינפנו את עצמינו בתועבת הגירוש יעצנו- שקרנו ליהודים. ירקנו על אחינו וחברינו כזבנו- כחשנו לאלו שבטחו בנו לצנו- לעגנו לבכי אלמנות וילדים יתומים מרדנו- בשבועתינו ובהבטחותינו.מסרנו ארצינו לאויב נאצנו- נכשלנו והכשלנו סררנו- סרנו ממורשת האבות היהודית עווינו- עוללנו רע לצדיקים יהודים פשענו- פרצנו ברשעות לבתי אחים. פלגנו את העם רשענו- צחקנו מול כאב ודמעות קשינו- עורף, ולא שמנו לבנו לכאב וזעקה שחתנו- שברנו ושיתפנו פעולה עם אויבינו תיעבנו-תעינו. תעתענו באכזריות באחינו לא נשכח ולא נסלח... חיילים ושוטרים מגרשים- אתם כבר לא אחינו.