אין ספק קשה

אין ספק קשה

המצב בו אני נמצא.לבוא הביתה למקום קר ואפור שהצבע היחיד בא מכוון הבן שלי.אני לא מצליח להתאושש מהפרידה.מאדם שצוחק כל הזמן נהייתי בנאדם עצוב ולא מחייך.אני נראה כמו גוויה.הייתם מאמינים שעוד בבית תלויה התמונה של החתונה זכר לימים טובים יותר.בעבודה אני הולך לשרותים להוריד דמעות מבלי שאף אחד יראה.זהו מתכנן בסוף החודש לעזוב את הבית.לפעמים לא נעים לי לכתוב על זה כל הזמן.הבעייה שזה מה שמעסיק אותי מהרגע שאני פותח את העיניים ועד שסוגר אותן.נמאס לי לקום לסיוט.
 

coffe to go1

New member
כל כך מבינה אותך

קודם כל אל תרגיש לא נעים תדבר על מה שבליבך, בשביל זה אנחנו כאן.
אתה נמצא בסיטואציה מאד קשה , אני זוכרת שבשבילי מהרגע שנפלה ההחלטה להיפרד ועד הרגע בו הוא עזב פיזית את הבית היה הכי קשה כי זה היה מין העמדת פנים לילדים ושהם לא ראו זו הייתה התעלמות מוחלטת או מריבות מטורפות וזה עינוי, אני לא יודעת איך זה אצלכם מתנהל אבל אם זה בערך כמו שהיה אצלי אז אני יכולה לנחם אותך שברגע שתעזוב יהיה לך טיפה יותר קל כי לא תצטרך להיתקל בה יותר מידי .. זה כאילו עובר בשלבים .. יש את ההחלטה אחר כך העזיבה אחר כך הפרידה עצמה(בית משפט או רבנות) ואחר כך לבנות את החיים מחדש, בכל שלב יש הקלה מסויימת, זה לוקח זמן ההסתגלות למצב החדש, עכשיו נראה לך שהכל שחור אבל תבוא קרן האור אל תדאג. אני באמת מקווה שתעשו את זה הכי קל שאפשר אחד לשני ושלא תנסו להתנקם אחד בשני כי זה ההרס הכי נורא לכם ולילד המתוק. שולחת לך
 

iba90

New member
סליחה על הישירות אבל...

לדעתי אתה צריך להגיד לעצמך "או קיי זה המצב כרגע...אני יכול לשקוע וצלול בו לתהומות או לקחת את עצמי בידיים לנשום עמוק ולהתחיל לחפש את הקשר הבא או אפילו סתם לנסות להשיג "ריבאונדים" בשביל להרגיש טוב עם עצמי"

בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה :) אני מנחש שממש לא קל לך אבל תאמין בעצמך, אל תתלה את האושר שלך בשום בן אדם אחר..אתה בפני עצמך.
 

coffe to go1

New member
למה הוא צריך להשיג

ריבאונד. זה מה שיוציא אותו מהתחושה? זה אולי ייתן סיפוק מיידי ואחר הוא חוזר למציאות. אולי הוא צריך זמן ל"התאבל" על הקשר? וזה בסדר גמור להרגיש מה שהוא מרגיש ושייקח את הזמן ושיעשה קצת חשבון נפש עם עצמו..
 

iba90

New member
אף אחד לא אומר לו לא להתאבל...

אבל לא לשקוע בזה ולנסות לעשות כל מה שהוא יכול בשביל להרים את עצמו מה"אבל"...בשביל מה זה טוב להתאבל? נראה לי שהוא כבר הבין שהמצב בלתי הפיך והוא מתאבל עליו כבר עכשיו. אם להיות עוד יותר "טכני" אז לחשוב על המצב שלו כמו מה שטייסים עושים...מיד אחרי תאונה או כמעט תאונה בשביל לעצור את הפחד טיסה...מעלים אותם ישר לטיסה...לדעתי ככה הוא צריך לנהוג :)
 

coffe to go1

New member
מצטערת קשה לי לקבל

את התיאוריה הזו לגבי גירושים. אני מבינה מה אתה אומר ובגדול זה נכון .. אבל מדובר פה על פירוק משפחה, פירוק חלום מסויים שהיה לבן אדם, אני חושבת שכן צריך לקחת את הזמן , שכן צריך להבין מה היה שם וכדי שתהיה לו מערכת יחסים בריאה ומוצלחת בעתיד הוא כן צריך לתת לעצמו זמן מחשבה והכלה לגבי המציאות שהייתה והמציאות שתהיה. וזה מאד טוב להתאבל על משהו שאיבדנו, אפילו עשו על זה מחקר והראו שמי שמתאבל על גירושים (יש שלבים שהאדם עובר ב"התאבלות") רוב הסיכויים שיהיה אדם יותר שמח ובריא בעתיד והסיכויים יותר גדולים לקיום מערכת יחסים חדשה וטובה בלי לחזור על טעויות העבר, הרי אם תקפוץ מבחורה לבחורה לא תלמד כלום, אני לא מדברת על בחור שרוצה עכשיו רק לכייף מדובר על אדם שעוזב את הבית, את האשה שהוא אוהב, את הבן שלו(הוא לא יחזור אליו כל ערב), מפרק משפחה, החלום על נישואים, משפחה, הזדקנות יחד התנפץ לו, הוא הולך לחיות חיים אחרים לגמרי והוא צריך זמן הסתגלות לחיים האלה גם בשבילו וגם למען הבן שלו, זה אחרת לגמרי לפרק זוגיות עם ילדים מאשר לפרק זוגיות בלי ילדים.
 
קפה

את תארת את זה הכי נכון.אני מאמין גם שברגע שאצא מהדירה זה יהיה חצי הקלה.
 
זמנית

אם אני מבינה נכון את המצב שלך אז אתה נמצא בתקופה זמנית שהתוכנית לסיים אותה בסוף החודש.
זה עוזר שאנחנו פה כדי להקשיב? נדמה לי שכולנו מבטיחים שלא ימאס לנו
תרגיש חופשי לכתוב על זה
אני כבר יודעת שכשמדברים על בעיות, ואפילו כשכותבים עליהן, אז טיפ טיפה יותר קל
אולי זה בגלל שצריך לנסח משפטים ומלאכת הניסוח מאפשרת לקחת צעד קטן אחורה ולהסתכל על הדברים ממקום
שיש בו קצת מרווח נשימה
ואם כל זה לא עוזר ולא נכון אז אולי אולי יכתבו לך דברם שיעזרו
בכל מקרה אין מה להפסיד

תנעל לילד מגפיים וצאו החוצה לקפוץ בשלוליות
בן כמה הוא?
 
למעלה