אין פורום למשפחות אומנה?
- פותח הנושא chunkie1
- פורסם בתאריך
היי 
אז אני ויקי גיני בת 28 מיהוד לומדת סם שפיגל, חייתי במשפחה אומנת מגיל 3 ועד גיל 17.5.
את החוויה שחוויתי אני רוצה להעביר בסרט שמדבר על המחיה במשפחות אומנה, חלק מעשיית הסרט הוא גם עשיית -תחקיר- על נושאי הסרט, הייתי רוצה לדעת אם את או מישהו אחר מעוניין לתת לי פרטים איך זה לגדל ילד\ה מזוית של הורה חורג.
אשמח אם תשתפי איתי פעולה כמובן שכל מה שיאמר ישאר דיסקרטי ולצורכי התחקיר בלבד וגם בלי קשר זה מסקרן אותי לדעת איך זה להיות בצד השני (ולא מהצד של הילד)
אז אני ויקי גיני בת 28 מיהוד לומדת סם שפיגל, חייתי במשפחה אומנת מגיל 3 ועד גיל 17.5.
את החוויה שחוויתי אני רוצה להעביר בסרט שמדבר על המחיה במשפחות אומנה, חלק מעשיית הסרט הוא גם עשיית -תחקיר- על נושאי הסרט, הייתי רוצה לדעת אם את או מישהו אחר מעוניין לתת לי פרטים איך זה לגדל ילד\ה מזוית של הורה חורג.
אשמח אם תשתפי איתי פעולה
כמובן שכל מה שיאמר ישאר דיסקרטי ולצורכי התחקיר בלבד וגם בלי קשר זה מסקרן אותי לדעת איך זה להיות בצד השני (ולא מהצד של הילד)דניאלהI11111
New member
הי chunkie ברוכה הבאה
יש פה בפורום הורים מאמצים, הורי אומנה, ילדים מאומצים - ומאד נשמח לקבל אותך ולהשתתף איתך במסע שלך! עוד לא היו לנו פה בפורום למיטב זכרוני ילדים שגדלו באומנה.
רציתי לשאול משהו קצת אישי וכמובן אינך חייבת לענות אם לא מתאים לך: את כותבת שהיית באומנה עד גיל 17.5. ומה קרה אז? הקשר עם משפחת האומנה נפסק?
הרבה פעמים תהיתי מה באמת קורה בדרך כלל באומנה בשלב שהילדים הופכים בגירים והאם הקשר ממשיך כמו במשפחות מאמצות או ביולוגיות (שכמובן גם שם וגם שם לפעמים אך לא תמיד יש קשרים טובים בבגרות).
תודה וכיף שהצטרפת אלינו.
יש פה בפורום הורים מאמצים, הורי אומנה, ילדים מאומצים - ומאד נשמח לקבל אותך ולהשתתף איתך במסע שלך! עוד לא היו לנו פה בפורום למיטב זכרוני ילדים שגדלו באומנה.
רציתי לשאול משהו קצת אישי וכמובן אינך חייבת לענות אם לא מתאים לך: את כותבת שהיית באומנה עד גיל 17.5. ומה קרה אז? הקשר עם משפחת האומנה נפסק?
הרבה פעמים תהיתי מה באמת קורה בדרך כלל באומנה בשלב שהילדים הופכים בגירים והאם הקשר ממשיך כמו במשפחות מאמצות או ביולוגיות (שכמובן גם שם וגם שם לפעמים אך לא תמיד יש קשרים טובים בבגרות).
תודה וכיף שהצטרפת אלינו.
תמיד שמחה לשתף
החיים שלי הם ספר פתוח
לגביי מה שקרה אחרי, א- אני חושבת שכל משפחה אומנת יש לה את הסיפור שלה, במקרה שלי מדובר במשפחה שמורכבת מאם ואב ולהם יש שלושה ילדים משלהם ביולוגים שגדולים ממני משבע שנים ועד 13 שנים בערך, ולמה אני אומרת את זה- האם החורגת הייתה בתפקיד "המשפחה", הילדים היו דיי בשלהם חוץ מהבת האמצעית שהייתה דיי עירנית כלפיי, והאב היה כמו נעלם במשוואה- "מה שהאמא אומרת קדוש, לי אין דעה", אממ מערכת היחסים ביני לבינם לא הייתה להיט, גם כי אני נולדתי עם הרגישות החברתית מסויימת ועם אופי, וגם מעצם המעמד של לחיות עם להקה שהיא לא שלך ולא מתיימרת להיות כזאת. ברחתי מהם בגיל 17.5 בעיקבות ריב רציני שהייתה מעורבת בו עובדת סוציאלית חדשה, ואחרי מספר חודשים "סידרנו" את העניינים כמובן שסידרנו זה אני והאם החורגת, לאחים לא היה שום קשר אלי, וגם לא לאב, הקשר נותק מעצמו, היו דברים ואירועים במשפחה שציפיתי שהאם תעדכן אותי כמו עזיבה של אחד הבנים לחול וכניסה להיון של הבת וחתונה ועוד ועוד - את האינורמציה לא קיבלתי לא כחלק מהמשפחה ולא כאחת שהייתה חלק מהמשפחה, עברתי בצבא (באותה תקופה) משבר לא קל, היה לי מאוד קשה ובעיקבות המשבר החלפתי מספר טלפון ולא עידכנתי את האם במחשבה של -גם ככה היא מספרת מה שהיא רוצה והקשר לא כזה אחיד (גם דיי נפגעתי ממנה אני לא אשקר,למרות שהציפיות שלי ממנה לא היו בשמיים אף פעם) אמממ הקשר נותק, ועברו וחלפו השנים, ושלחתי לה מכתב שאני רוצה לדבר על הדברים ממקום יותר נקי, וקבלתי סירוב,ב SMS . זהו, החוויה לא הייתה טובה, כמעט ואף פעם. לכן אני רוצה לעשות את הסרט שלי ממקום יותר נטרלי ופחות מאשים ומואשם, אלא ממקום יותר אובייקטיבי וקצת מרוחק, לכן אני מחפשת ילד שגדל במשפחה אומנת ואמא שמגדלת את הילד ...
החיים שלי הם ספר פתוח
לגביי מה שקרה אחרי, א- אני חושבת שכל משפחה אומנת יש לה את הסיפור שלה, במקרה שלי מדובר במשפחה שמורכבת מאם ואב ולהם יש שלושה ילדים משלהם ביולוגים שגדולים ממני משבע שנים ועד 13 שנים בערך, ולמה אני אומרת את זה- האם החורגת הייתה בתפקיד "המשפחה", הילדים היו דיי בשלהם חוץ מהבת האמצעית שהייתה דיי עירנית כלפיי, והאב היה כמו נעלם במשוואה- "מה שהאמא אומרת קדוש, לי אין דעה", אממ מערכת היחסים ביני לבינם לא הייתה להיט, גם כי אני נולדתי עם הרגישות החברתית מסויימת ועם אופי, וגם מעצם המעמד של לחיות עם להקה שהיא לא שלך ולא מתיימרת להיות כזאת. ברחתי מהם בגיל 17.5 בעיקבות ריב רציני שהייתה מעורבת בו עובדת סוציאלית חדשה, ואחרי מספר חודשים "סידרנו" את העניינים כמובן שסידרנו זה אני והאם החורגת, לאחים לא היה שום קשר אלי, וגם לא לאב, הקשר נותק מעצמו, היו דברים ואירועים במשפחה שציפיתי שהאם תעדכן אותי כמו עזיבה של אחד הבנים לחול וכניסה להיון של הבת וחתונה ועוד ועוד - את האינורמציה לא קיבלתי לא כחלק מהמשפחה ולא כאחת שהייתה חלק מהמשפחה, עברתי בצבא (באותה תקופה) משבר לא קל, היה לי מאוד קשה ובעיקבות המשבר החלפתי מספר טלפון ולא עידכנתי את האם במחשבה של -גם ככה היא מספרת מה שהיא רוצה והקשר לא כזה אחיד (גם דיי נפגעתי ממנה אני לא אשקר,למרות שהציפיות שלי ממנה לא היו בשמיים אף פעם) אמממ הקשר נותק, ועברו וחלפו השנים, ושלחתי לה מכתב שאני רוצה לדבר על הדברים ממקום יותר נקי, וקבלתי סירוב,ב SMS . זהו, החוויה לא הייתה טובה, כמעט ואף פעם. לכן אני רוצה לעשות את הסרט שלי ממקום יותר נטרלי ופחות מאשים ומואשם, אלא ממקום יותר אובייקטיבי וקצת מרוחק, לכן אני מחפשת ילד שגדל במשפחה אומנת ואמא שמגדלת את הילד ...
דניאלהI11111
New member
כואב
ממש כואב לקרוא את סיפורך. הלב נשבר.
החויה לגדול במשפחה שאתה אף פעם לא מרגיש עד הסוף שייך, אהוב, רצוי הכי בעולם, או שווה זכויות זו חוייה מאד כואבת.
מקווה שיש לך מקומות אחרים כיום שאת מרגישה שייכת ואהובה! שאת יוצרת לך מקומות כאלו.
ממש כואב לקרוא את סיפורך. הלב נשבר.
החויה לגדול במשפחה שאתה אף פעם לא מרגיש עד הסוף שייך, אהוב, רצוי הכי בעולם, או שווה זכויות זו חוייה מאד כואבת.
מקווה שיש לך מקומות אחרים כיום שאת מרגישה שייכת ואהובה! שאת יוצרת לך מקומות כאלו.
אספר לך קצת עלינו
אנחנו משפחה - אבא, אמא וכמה ילדים ביולגים קרובים בגיל (להקה כמו שכתבת). לפני מספר שנים הצטרף אלינו ילד צעיר מאד. מבחינת הקשר שלנו ושל ילדנו הבילוגים איתו - מיד היה קליק ואהבה גדולה מאד! היום הוא חלק אינטגרלי מהמשפחה. לעיתים נדמה לי כי ילדתי אותו. אחנו אוהבים אותו וקשורים אליו כמו אל ילדנו הבילוגים! הוא קורא לנו אבא ואמא ולילדינו - אחים. הורינו הם הסבים שלו ואחינו - הדודים שלו.
ככל שזה תלוי בנו, הוא יחלק במשפחתנו לעד!!!
איני מרגישה "הורה חורג". אני אמא שלו כפי שאני אמא לילדיי האחרים (הבילוגים).
אנחנו בקשר גם עם משפחתו הבילוגית ומעודדים מאד את הקשר שלו איתם. לתפיסתנו, איננו הורים 'מחליפים' או 'חורגים' אלא הורים נוספים. יש את ההורים שילדו ויש אותנו שמגדלים. בילד המופלא הזה יש מכל ארבעת הוריו!!!
צר לי על החוויה שחווית במשפחת האומנה. מקווה בשביל שתוכלי להתגבר על החסר ולפרוח בדרכך הבוגרת והעצמאית.
אנחנו משפחה - אבא, אמא וכמה ילדים ביולגים קרובים בגיל (להקה כמו שכתבת). לפני מספר שנים הצטרף אלינו ילד צעיר מאד. מבחינת הקשר שלנו ושל ילדנו הבילוגים איתו - מיד היה קליק ואהבה גדולה מאד! היום הוא חלק אינטגרלי מהמשפחה. לעיתים נדמה לי כי ילדתי אותו. אחנו אוהבים אותו וקשורים אליו כמו אל ילדנו הבילוגים! הוא קורא לנו אבא ואמא ולילדינו - אחים. הורינו הם הסבים שלו ואחינו - הדודים שלו.
ככל שזה תלוי בנו, הוא יחלק במשפחתנו לעד!!!
איני מרגישה "הורה חורג". אני אמא שלו כפי שאני אמא לילדיי האחרים (הבילוגים).
אנחנו בקשר גם עם משפחתו הבילוגית ומעודדים מאד את הקשר שלו איתם. לתפיסתנו, איננו הורים 'מחליפים' או 'חורגים' אלא הורים נוספים. יש את ההורים שילדו ויש אותנו שמגדלים. בילד המופלא הזה יש מכל ארבעת הוריו!!!
צר לי על החוויה שחווית במשפחת האומנה. מקווה בשביל שתוכלי להתגבר על החסר ולפרוח בדרכך הבוגרת והעצמאית.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.