אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אין פטורים יותר במערכת החינוך !
- פותח הנושא מיכל153
- פורסם בתאריך
שלום מיכל
מה המשמעות של "אין פטורים יותר במערכת החינוך?" האם הכוונה לכך שאין פטור מערבית? כמו כן לא הבנתי את ענין האין אפשרות שליאת תהייה בועדה, האם לא הוזמנתם לדיון בועדת שילוב? וגם אם לא, להורה מותר לזמן ועדת שילוב. לא למהר לחינוך המיוחד, נסי להביא יותר מידע ולהסביר באופן מדוייק יותר. דיאנה
מה המשמעות של "אין פטורים יותר במערכת החינוך?" האם הכוונה לכך שאין פטור מערבית? כמו כן לא הבנתי את ענין האין אפשרות שליאת תהייה בועדה, האם לא הוזמנתם לדיון בועדת שילוב? וגם אם לא, להורה מותר לזמן ועדת שילוב. לא למהר לחינוך המיוחד, נסי להביא יותר מידע ולהסביר באופן מדוייק יותר. דיאנה
זה היה המשפט שלה !
היי אין פטורים יותר במערכת החינוך ! אני הייתי המומה ! היא אפילו לא אמרה, נראה, נבדוק. זה היה משפט כזה סופי ! הוזמנו בודאי, קבלנו הזמנה אבל רשום : "להורי ליאת" האמת שאפילו חשבתי שזה כמעט מובן מאליו שהיא זכאית להיות שם. אפילו בועדת השמה יש זכות. היא טוענת שהועדה היא רק משהו פורמלי. לי יש כבר המון השגות על דרך ניהול סל השילוב והעזרה עבורה (עניין תוספת הזמן, כמו שסיפרתי יש קושי עצום בשפות וכמובן בדרך של עיבוד הנושאים.
היי אין פטורים יותר במערכת החינוך ! אני הייתי המומה ! היא אפילו לא אמרה, נראה, נבדוק. זה היה משפט כזה סופי ! הוזמנו בודאי, קבלנו הזמנה אבל רשום : "להורי ליאת" האמת שאפילו חשבתי שזה כמעט מובן מאליו שהיא זכאית להיות שם. אפילו בועדת השמה יש זכות. היא טוענת שהועדה היא רק משהו פורמלי. לי יש כבר המון השגות על דרך ניהול סל השילוב והעזרה עבורה (עניין תוספת הזמן, כמו שסיפרתי יש קושי עצום בשפות וכמובן בדרך של עיבוד הנושאים.
ועדת שילוב
מיכל, אין פטורים ממה? הוזמנתם לועדת שילוב? או לשיחה עם הפסיכולוגית? ועדת השילוב אינה משהו פורמלי, אלא ועדה הקובעת האם ליאת אכן בעלת צרכים מיוחדים ואיזה סיוע ינתן לה. אם את חושבת שליאת זכאית לתמיכה ויש לך מסמכים קבילים ובכל זאת לא הוזמנת לועדת שילוב, פני למנהל בית הספר ובקשי ועדה כזו, זו זכותך הלגיטימית. זכותך גם להביא איתך את ליאת לועדה. אין שום הנחיה המונעת זאת. אגב, את יכולה להביא גם את המאבחן שביצע את האיבחון לליאת. דיאנה
מיכל, אין פטורים ממה? הוזמנתם לועדת שילוב? או לשיחה עם הפסיכולוגית? ועדת השילוב אינה משהו פורמלי, אלא ועדה הקובעת האם ליאת אכן בעלת צרכים מיוחדים ואיזה סיוע ינתן לה. אם את חושבת שליאת זכאית לתמיכה ויש לך מסמכים קבילים ובכל זאת לא הוזמנת לועדת שילוב, פני למנהל בית הספר ובקשי ועדה כזו, זו זכותך הלגיטימית. זכותך גם להביא איתך את ליאת לועדה. אין שום הנחיה המונעת זאת. אגב, את יכולה להביא גם את המאבחן שביצע את האיבחון לליאת. דיאנה
אין פטורים מערבית או כל דבר אחר !
הוזמנו לועדת שילוב בשבוע הבא והפסיכולוגית בביה"ס שהיא היתה גם המאבחנת אמרה שאי אפשר להביא את ליאת לועדה. היא מדברת שהועדה היא רק פורמלית ורק התחלתי להגיד לה גם את תוספת הזמן שלא ניתנת והיא אמרה שזה הזמן בועדה לדבר על כך. זה כאילו שהיא אומרת מה שניתן לליאת זה המקסימום בהתאם לקשיים וזה ממש לא נכון. אין תוספת זמן במבחנים ושום דבר כמעט אינו מתקיים. הפסיכולוגית המאבחנת כמובן תהיה בועדה ועליה אני מתרגזת כרגע. הלואי שהכל היה טוב ויפה ואז באמת זה היה רק פורמלי. העניין שזה לא כך !!
הוזמנו לועדת שילוב בשבוע הבא והפסיכולוגית בביה"ס שהיא היתה גם המאבחנת אמרה שאי אפשר להביא את ליאת לועדה. היא מדברת שהועדה היא רק פורמלית ורק התחלתי להגיד לה גם את תוספת הזמן שלא ניתנת והיא אמרה שזה הזמן בועדה לדבר על כך. זה כאילו שהיא אומרת מה שניתן לליאת זה המקסימום בהתאם לקשיים וזה ממש לא נכון. אין תוספת זמן במבחנים ושום דבר כמעט אינו מתקיים. הפסיכולוגית המאבחנת כמובן תהיה בועדה ועליה אני מתרגזת כרגע. הלואי שהכל היה טוב ויפה ואז באמת זה היה רק פורמלי. העניין שזה לא כך !!
תראי בפורמלי אין פטור. בשטח זה
עדיין קיים. אז לא קוראים לזה פטור אבל ביה"ס נערך כך שיוכל להקל על התלמידים עם לקות הלמידה. דרך אחת היא שהם לומדים רק ערבית מדוברת, ללא קריאה וכתיבה, או שכותבים באותיות עברית את התשובה (למשל במקום לכתוב בערבית תודה, הם כותבים שוקרון, דהיינו את המילה הערבית). אפשרות אחרת היא שבונים שמערכת שעות הסיוע תהיה על חשבון שעות ערבית, או שהתלמידים מקבלים להכין עבודה בנושא אחר. אבל לא רק הפטור מערבית, לפי ממצאי האבחון שתיארת, מגיעות לה המלצות נוספות. אז זכותך לקחת את הילדה למאבחן שאת סומכת עליו ולהביא ממצאים של אבחון נוסף. זכותך גם לבקש פגישה עם מנהל השרות הפסיכולוגי ולבקש את עזרתו. אבל בטח אל תפעלי באימפולסיביות. שאלת את בתך והיא אמרה לך שבשום אופן אינה מעוניינת לעבור כיתה ויש להתחשב בכך. העברה לכיתה בניגוד לרצונה והסכמתה יכולה לגרום לכזה משבר רגשי, שלא לדבר על הסתגרות וחסר נכונות של הבת לשתף פעולה, ששכרך מהעברתה יצא הפסדך. ובנוסף, לפי מה שציתתת מחוות הדעת הפסיכולוגית, בתך אינה זקוקה לכיתת חינוך מיוחד והעברתה למסגרת כזו רק תעשה לה עוול, מה גם שכיוון שאין כיתות חינוך מיוחד בתיכון, ההעברה היא לתקופה קצרה ובכך את גורמת לה טלטלה רגשית כפולה. השתמשי בועדת השילוב לגייס את הצוות לנסות ולראות כיצד ניתן לעזור ילדה לקדם אותה ולהקל עליה.
עדיין קיים. אז לא קוראים לזה פטור אבל ביה"ס נערך כך שיוכל להקל על התלמידים עם לקות הלמידה. דרך אחת היא שהם לומדים רק ערבית מדוברת, ללא קריאה וכתיבה, או שכותבים באותיות עברית את התשובה (למשל במקום לכתוב בערבית תודה, הם כותבים שוקרון, דהיינו את המילה הערבית). אפשרות אחרת היא שבונים שמערכת שעות הסיוע תהיה על חשבון שעות ערבית, או שהתלמידים מקבלים להכין עבודה בנושא אחר. אבל לא רק הפטור מערבית, לפי ממצאי האבחון שתיארת, מגיעות לה המלצות נוספות. אז זכותך לקחת את הילדה למאבחן שאת סומכת עליו ולהביא ממצאים של אבחון נוסף. זכותך גם לבקש פגישה עם מנהל השרות הפסיכולוגי ולבקש את עזרתו. אבל בטח אל תפעלי באימפולסיביות. שאלת את בתך והיא אמרה לך שבשום אופן אינה מעוניינת לעבור כיתה ויש להתחשב בכך. העברה לכיתה בניגוד לרצונה והסכמתה יכולה לגרום לכזה משבר רגשי, שלא לדבר על הסתגרות וחסר נכונות של הבת לשתף פעולה, ששכרך מהעברתה יצא הפסדך. ובנוסף, לפי מה שציתתת מחוות הדעת הפסיכולוגית, בתך אינה זקוקה לכיתת חינוך מיוחד והעברתה למסגרת כזו רק תעשה לה עוול, מה גם שכיוון שאין כיתות חינוך מיוחד בתיכון, ההעברה היא לתקופה קצרה ובכך את גורמת לה טלטלה רגשית כפולה. השתמשי בועדת השילוב לגייס את הצוות לנסות ולראות כיצד ניתן לעזור ילדה לקדם אותה ולהקל עליה.
השירות הפסיכולוגי - מה יכול לעזור ?
היי יכול להיות שאני רואה שחורות יותר מידיי, אבל כך אולי אהיה יותר מוכנה לדברים הקשים. מתי אני אספיק לעשות אבחון לפני ועדת שילוב ? הועדה בשבוע הבא ביום חמישי. חשבתי שזה מספיק האבחון בביה"ס. אפשר אולי שערי צדק אבל התור הוא ארוך אני מאמינה. חוץ מזה, האבחון הזה הוא כשורי למידה ואיזה אבחון צריך עוד ? אני ממש בסערת רגשות לגבי הועדה, היכולת של ביה"ס לעזור לה וכו'.
היי יכול להיות שאני רואה שחורות יותר מידיי, אבל כך אולי אהיה יותר מוכנה לדברים הקשים. מתי אני אספיק לעשות אבחון לפני ועדת שילוב ? הועדה בשבוע הבא ביום חמישי. חשבתי שזה מספיק האבחון בביה"ס. אפשר אולי שערי צדק אבל התור הוא ארוך אני מאמינה. חוץ מזה, האבחון הזה הוא כשורי למידה ואיזה אבחון צריך עוד ? אני ממש בסערת רגשות לגבי הועדה, היכולת של ביה"ס לעזור לה וכו'.
החלטתי לענות לשאלותיך בפרטי,
כיוון שבסוף השבוע לא אהיה בבית, אבל כך אוכל לקרוא את דבריך מכל מחשב. אז קודם כל האבחון שבתך עברה הוא מספק. עם זאת הרבה פעמים הורים אינם מרוצים מתוצאות האבחון שנערך על ידי המערכת הציבורית והם פונים לחוות דעת נוספת באופן פרטי. את אכן צודקת שבשערי צדק, רשימת ההמתנה ארוכה. אם אכן תחליטי לנקוט בדרך זו, אז הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוג חינוכי מומחה שיערוך לילדה אבחון נוסף, כשעליך לבקש אבחון פסיכו-דידקטי. זה לא זול (אבחון בשוק הפרטי מחירו נע 1600 -2500 ש"ח). אני לא יודעת מהיכן את ובאיזה שירות פסיכולוגי מדובר, אבל בכל שירות פסיכולוגי יש מנהל/ת השרות שכל הפסיכולוגים כפופים לו. את יכולה לבקש פגישה אתו, להביא את תוצאות האבחון ולומר לו שאת באה לא במטרה להאשים, אלא לנסות לעזור לילדה. ספרי לו על קשייה בהווה בערבית ובכל המקצועות והתייעצי עמו איך אפשר להקל עליה, אולי הקראה? בחינות בע פה וכו'. אם הוא ישתכנע שיש צדק בדבריך, הוא יפעל מול הפסיכולוגית המאבחנת במטרה להוסיף עוד המלצות. באופן דומה את יכולה לנסות להיעזר בוועדת השילוב. הועדה מורכבת מנציגי בי"ס, מפסיכולוג ביה"ס אבל צריך להיות בה גם נציג מתי"א (מרכז תמיכה ישובי אזורי) שהוא מחוץ למערכת ולכן ניטראלי. הרבה פעמים עין נוספת של גורם חיצוני מביאה להגמשת העמדה של שאר חברי הועדה. שוב שטחי בפניהם את קשיי הילדה ובקשי לגבש דרכים עזור לה, כולל מחשבה על המלצות נוספות לדרכי היבחנות (הקראה, בעל פה). והכי חשוב שההחלטות של ועדת השילוב נשלחות אליך בכתב ואת זכאית לערער עליהן למשרד החינוך במחוז שלך תוך שלושה שבועות, כך שבמקרה ולא תצאי שבעת רצון מהחלטות הועדה, ישאר בידייך מספיק זמן להחליט כיצד לפעול, כולל אפילו עריכת אבחון נוסף לבתך. עם זאת אל תצפי ליותר מדי סיוע. מנסיוני, בתי הספר והחטיבות ערוכים לתת מעט מענה לתלמידים לקויי למידה ועיקר העזרה היא בהתאמות או הקלות שניתנות להם. והילדה היא שלך ואת תחליטי כיצד לפעול, אבל אני במקומך לא הייתי מעלה בועדה את הרעיון של העברתה לחינוך מיוחד. חינוך מיוחד טוב למי שזקוק לו, אבל העברת תלמידים שאינם זקוקים לו למסגרתו עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. מעבר לכל מה שכתבתי לך כבר קודם, המסגרת מלווה בסטיגמה שלילית וזה אלמנט מאוד חשוב בגיל בו קבוצת השווים (בני הגיל) והצורך להשתייך אליה ולא להיות חריג הם הגורמים המשמעותיים ביותר. חוץ מזה עוד לא נתקלתי בכיתת חינוך מיוחד שרמת הלימודים בה משתווה לרמה בכיתה רגילה, כך שבתך רק תצבור פערים. בנוסף בשנים האחרונות בעקבות הצמצומים של משרד החינוך מחד והתנגדות ההורים לחינוך מיוחד מאידך, כיתות החינוך המיוחד הפכו ל"פח הזבל " של החינוך הרגיל. רמת התלמידים שנשלחים אליהן ירדה, אין קלסיפיקציה חד משמעית של הכיתות, דהיינו בכיתה אחת מושמים לקויי למידה עם תלמידים בעלי הפרעות התנהגות ועם תלמידים בעלי יכולת שכלית גבולית ואף למטה מזה.
כיוון שבסוף השבוע לא אהיה בבית, אבל כך אוכל לקרוא את דבריך מכל מחשב. אז קודם כל האבחון שבתך עברה הוא מספק. עם זאת הרבה פעמים הורים אינם מרוצים מתוצאות האבחון שנערך על ידי המערכת הציבורית והם פונים לחוות דעת נוספת באופן פרטי. את אכן צודקת שבשערי צדק, רשימת ההמתנה ארוכה. אם אכן תחליטי לנקוט בדרך זו, אז הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוג חינוכי מומחה שיערוך לילדה אבחון נוסף, כשעליך לבקש אבחון פסיכו-דידקטי. זה לא זול (אבחון בשוק הפרטי מחירו נע 1600 -2500 ש"ח). אני לא יודעת מהיכן את ובאיזה שירות פסיכולוגי מדובר, אבל בכל שירות פסיכולוגי יש מנהל/ת השרות שכל הפסיכולוגים כפופים לו. את יכולה לבקש פגישה אתו, להביא את תוצאות האבחון ולומר לו שאת באה לא במטרה להאשים, אלא לנסות לעזור לילדה. ספרי לו על קשייה בהווה בערבית ובכל המקצועות והתייעצי עמו איך אפשר להקל עליה, אולי הקראה? בחינות בע פה וכו'. אם הוא ישתכנע שיש צדק בדבריך, הוא יפעל מול הפסיכולוגית המאבחנת במטרה להוסיף עוד המלצות. באופן דומה את יכולה לנסות להיעזר בוועדת השילוב. הועדה מורכבת מנציגי בי"ס, מפסיכולוג ביה"ס אבל צריך להיות בה גם נציג מתי"א (מרכז תמיכה ישובי אזורי) שהוא מחוץ למערכת ולכן ניטראלי. הרבה פעמים עין נוספת של גורם חיצוני מביאה להגמשת העמדה של שאר חברי הועדה. שוב שטחי בפניהם את קשיי הילדה ובקשי לגבש דרכים עזור לה, כולל מחשבה על המלצות נוספות לדרכי היבחנות (הקראה, בעל פה). והכי חשוב שההחלטות של ועדת השילוב נשלחות אליך בכתב ואת זכאית לערער עליהן למשרד החינוך במחוז שלך תוך שלושה שבועות, כך שבמקרה ולא תצאי שבעת רצון מהחלטות הועדה, ישאר בידייך מספיק זמן להחליט כיצד לפעול, כולל אפילו עריכת אבחון נוסף לבתך. עם זאת אל תצפי ליותר מדי סיוע. מנסיוני, בתי הספר והחטיבות ערוכים לתת מעט מענה לתלמידים לקויי למידה ועיקר העזרה היא בהתאמות או הקלות שניתנות להם. והילדה היא שלך ואת תחליטי כיצד לפעול, אבל אני במקומך לא הייתי מעלה בועדה את הרעיון של העברתה לחינוך מיוחד. חינוך מיוחד טוב למי שזקוק לו, אבל העברת תלמידים שאינם זקוקים לו למסגרתו עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. מעבר לכל מה שכתבתי לך כבר קודם, המסגרת מלווה בסטיגמה שלילית וזה אלמנט מאוד חשוב בגיל בו קבוצת השווים (בני הגיל) והצורך להשתייך אליה ולא להיות חריג הם הגורמים המשמעותיים ביותר. חוץ מזה עוד לא נתקלתי בכיתת חינוך מיוחד שרמת הלימודים בה משתווה לרמה בכיתה רגילה, כך שבתך רק תצבור פערים. בנוסף בשנים האחרונות בעקבות הצמצומים של משרד החינוך מחד והתנגדות ההורים לחינוך מיוחד מאידך, כיתות החינוך המיוחד הפכו ל"פח הזבל " של החינוך הרגיל. רמת התלמידים שנשלחים אליהן ירדה, אין קלסיפיקציה חד משמעית של הכיתות, דהיינו בכיתה אחת מושמים לקויי למידה עם תלמידים בעלי הפרעות התנהגות ועם תלמידים בעלי יכולת שכלית גבולית ואף למטה מזה.
אני מכירה את החינוך המיוחד,
כי בני הגדול יותר בן ה-15 נמצא בחינוך המיוחד בביה"ס להפרעות בתקשורת והיה 3 שנים בכיתה מקדמת בביה"ס רגיל.(חוץ מזה, 2 ילדיי הקטנים גם הם בחינוך המיוחד, כי גם להם יש קשיים). אנחנו ממתינים עכשיו לתוצאות לבדיקה גנטית של myotonic dystrophy. במצב כזה אני רק צופה שהקשיים ילכו ויגדלו. בני הגדול עם הפרעת קשב וריכוז, דיסגרפיה ודיסקלקוליה, יש לו קשיים גדולים בשפה. ה-2 הקטנים הם עם דיספרסיה והיפוטוניה. יש להם איחור בהתפתחות ובדיבור. הם מקבלים ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור. במחשבה עמוקה יותר אני לא בטוחה שבחינה בע"פ יהיה טוב בשבילה כי היא ביישנית ואני לא מאמינה שהיא תשב ותענה בע"פ בהיסטוריה, בתנ"ך או בגאוגרפיה. יש לה פער עצום בין מה שנלמד בכיתה לבין מה שהיא יודעת. מה שיותר יעזור זה אסטרטגיות למידה. צריך ללמד אותה איך ללמוד בהתאם לקשיים שלה. בכיתה מקדמת היא יכולה ללמוד בקצב הרבה יותר איטי ולדעתי ככל שאני חושבת על כך, יתאים יותר לקשייה (להזכירך הבן הגדול היה בכיתה מקדמת ואני מכירה את העניין). הבן הגדול עבר לחינוך מיוחד, כי יש לו קושי גדול להתמודד עם הילדים, הוא שנה שעברה 3 חודשים לא הלך לביה"ס. הוא פוחד משאר הילדים. מאז ומעולם היה קושי בתקשורת. פה זה מתקשר לידע שלי על כיתות חינוך מיוחד. היינו צריכים להתאמץ המון כדי למצוא לו ביה"ס בלי הפרעות התנהגות קשות, כי הוא מאוד מופנם ומסוגר בחוץ. הוא לא היפראקטיבי. אני מכירה ועדות השמה, הייתי ב-3 כאלה. 2 עבור בני הבכור ו-1 עבור ביתי הקטנה בת ה-4. השנה גם אצטרך להיות בעוד ועדה עבור בני הקטן בן השנתיים וחצי. מה שחדש לי הוא ועדת השילוב. אנחנו ירושלמים ואת האבחון של בני הגדול ביצענו בשערי צדק. טוב, זה הסיפור שלנו.
כי בני הגדול יותר בן ה-15 נמצא בחינוך המיוחד בביה"ס להפרעות בתקשורת והיה 3 שנים בכיתה מקדמת בביה"ס רגיל.(חוץ מזה, 2 ילדיי הקטנים גם הם בחינוך המיוחד, כי גם להם יש קשיים). אנחנו ממתינים עכשיו לתוצאות לבדיקה גנטית של myotonic dystrophy. במצב כזה אני רק צופה שהקשיים ילכו ויגדלו. בני הגדול עם הפרעת קשב וריכוז, דיסגרפיה ודיסקלקוליה, יש לו קשיים גדולים בשפה. ה-2 הקטנים הם עם דיספרסיה והיפוטוניה. יש להם איחור בהתפתחות ובדיבור. הם מקבלים ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור. במחשבה עמוקה יותר אני לא בטוחה שבחינה בע"פ יהיה טוב בשבילה כי היא ביישנית ואני לא מאמינה שהיא תשב ותענה בע"פ בהיסטוריה, בתנ"ך או בגאוגרפיה. יש לה פער עצום בין מה שנלמד בכיתה לבין מה שהיא יודעת. מה שיותר יעזור זה אסטרטגיות למידה. צריך ללמד אותה איך ללמוד בהתאם לקשיים שלה. בכיתה מקדמת היא יכולה ללמוד בקצב הרבה יותר איטי ולדעתי ככל שאני חושבת על כך, יתאים יותר לקשייה (להזכירך הבן הגדול היה בכיתה מקדמת ואני מכירה את העניין). הבן הגדול עבר לחינוך מיוחד, כי יש לו קושי גדול להתמודד עם הילדים, הוא שנה שעברה 3 חודשים לא הלך לביה"ס. הוא פוחד משאר הילדים. מאז ומעולם היה קושי בתקשורת. פה זה מתקשר לידע שלי על כיתות חינוך מיוחד. היינו צריכים להתאמץ המון כדי למצוא לו ביה"ס בלי הפרעות התנהגות קשות, כי הוא מאוד מופנם ומסוגר בחוץ. הוא לא היפראקטיבי. אני מכירה ועדות השמה, הייתי ב-3 כאלה. 2 עבור בני הבכור ו-1 עבור ביתי הקטנה בת ה-4. השנה גם אצטרך להיות בעוד ועדה עבור בני הקטן בן השנתיים וחצי. מה שחדש לי הוא ועדת השילוב. אנחנו ירושלמים ואת האבחון של בני הגדול ביצענו בשערי צדק. טוב, זה הסיפור שלנו.
רעיון טוב ו../images/Emo50.gif.
מי אבחן את הבת שלך, פסיכולוג/ית או מאבחן/נת ליקויי למידה. אני התרשמתי מדבריך שבתך אובחנה על ידי פסיכולוגית ואז האבחון הוא פסיכו- דידקטי כי פסיכולוג אינו רשאי לערוך אבחון דידקטי אלא פסיכולוגי. פסיכולוגים חינוכיים הוכשרו לערוך גם את בדיקת תחומי התפיסה השונים ואת השליטה במיומנויות הלמידה העיקריות, אך זה נעשה במסגרת של אבחון פסיכולוגי מקיף (שקרוי גם בשם אבחון פסיכודידקטי). מאידך,לצערי, וזה עניין של מאבקי כוחות בין הסקטורים בלבד, יש התאמות לדרכי למידה והיבחנות עליהן רשאי להמליץ רק פסיכולוג ולא מאבחן דידקטי. הקראה ובחינות בעל פה הן חלק מהן. אז אם בתך עברה אבחון דידקטי, זה מסביר מדוע לא קיבלה את ההמלצות הללו. לגבי הקראה אני בטוחה שהיא תוכל להפיק ממנה תועלת. לגבי בחינות בעל פה, יתכן שאת צודקת ובשל ביישנותה תתקשה בכך. עם זאת אני הייתי עושה הפרדה בין קשייה האובייקטיביים כפי שציתתת מהאבחון, לבין החלק הרגשי- הביישנות, חוסר הבטחון והנטייה להימנעות. יתכן שטיפול מתאים גם בחלק הרגשי, היה מביא לכך שהיתה מתמודדת טוב יותר עם קשייה בלמידה ואולי אף מסוגלת להתמודד עם בחינות בעל פה. מכל מקום, כל עוד לא ניתנו לה המלצות לגבי התאמות אלו, היא לא תוכל להנות מהן ואפילו לא לנסות ולבדוק את יעילותן (למרות שיש בתי ספר שהיועצת נותנת הוראה למורים לעשות בחינות בעל פה או בחינות עם הקראה במשך זמן מסויים, במקצוע ספציפי או במספר מקצועות כדי לבדוק את היעילות של זה ואם אכן מוכח שיפור בתפקוד בעקבות כך, היא ביחד עם ההורים פונים למאבחן בבקשה להוסיף המלצות. שוב, את היחידה שתחליט לגבי המסגרת בה תלמד בתה. אני התייחסתי בעיקר לכך שהיא מתנגדת לעבור ונראה לי שבגיל זה יש להתחשב בכך.
מי אבחן את הבת שלך, פסיכולוג/ית או מאבחן/נת ליקויי למידה. אני התרשמתי מדבריך שבתך אובחנה על ידי פסיכולוגית ואז האבחון הוא פסיכו- דידקטי כי פסיכולוג אינו רשאי לערוך אבחון דידקטי אלא פסיכולוגי. פסיכולוגים חינוכיים הוכשרו לערוך גם את בדיקת תחומי התפיסה השונים ואת השליטה במיומנויות הלמידה העיקריות, אך זה נעשה במסגרת של אבחון פסיכולוגי מקיף (שקרוי גם בשם אבחון פסיכודידקטי). מאידך,לצערי, וזה עניין של מאבקי כוחות בין הסקטורים בלבד, יש התאמות לדרכי למידה והיבחנות עליהן רשאי להמליץ רק פסיכולוג ולא מאבחן דידקטי. הקראה ובחינות בעל פה הן חלק מהן. אז אם בתך עברה אבחון דידקטי, זה מסביר מדוע לא קיבלה את ההמלצות הללו. לגבי הקראה אני בטוחה שהיא תוכל להפיק ממנה תועלת. לגבי בחינות בעל פה, יתכן שאת צודקת ובשל ביישנותה תתקשה בכך. עם זאת אני הייתי עושה הפרדה בין קשייה האובייקטיביים כפי שציתתת מהאבחון, לבין החלק הרגשי- הביישנות, חוסר הבטחון והנטייה להימנעות. יתכן שטיפול מתאים גם בחלק הרגשי, היה מביא לכך שהיתה מתמודדת טוב יותר עם קשייה בלמידה ואולי אף מסוגלת להתמודד עם בחינות בעל פה. מכל מקום, כל עוד לא ניתנו לה המלצות לגבי התאמות אלו, היא לא תוכל להנות מהן ואפילו לא לנסות ולבדוק את יעילותן (למרות שיש בתי ספר שהיועצת נותנת הוראה למורים לעשות בחינות בעל פה או בחינות עם הקראה במשך זמן מסויים, במקצוע ספציפי או במספר מקצועות כדי לבדוק את היעילות של זה ואם אכן מוכח שיפור בתפקוד בעקבות כך, היא ביחד עם ההורים פונים למאבחן בבקשה להוסיף המלצות. שוב, את היחידה שתחליט לגבי המסגרת בה תלמד בתה. אני התייחסתי בעיקר לכך שהיא מתנגדת לעבור ונראה לי שבגיל זה יש להתחשב בכך.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.