החלטתי לענות לשאלותיך בפרטי,
כיוון שבסוף השבוע לא אהיה בבית, אבל כך אוכל לקרוא את דבריך מכל מחשב. אז קודם כל האבחון שבתך עברה הוא מספק. עם זאת הרבה פעמים הורים אינם מרוצים מתוצאות האבחון שנערך על ידי המערכת הציבורית והם פונים לחוות דעת נוספת באופן פרטי. את אכן צודקת שבשערי צדק, רשימת ההמתנה ארוכה. אם אכן תחליטי לנקוט בדרך זו, אז הייתי מציעה לך לפנות לפסיכולוג חינוכי מומחה שיערוך לילדה אבחון נוסף, כשעליך לבקש אבחון פסיכו-דידקטי. זה לא זול (אבחון בשוק הפרטי מחירו נע 1600 -2500 ש"ח). אני לא יודעת מהיכן את ובאיזה שירות פסיכולוגי מדובר, אבל בכל שירות פסיכולוגי יש מנהל/ת השרות שכל הפסיכולוגים כפופים לו. את יכולה לבקש פגישה אתו, להביא את תוצאות האבחון ולומר לו שאת באה לא במטרה להאשים, אלא לנסות לעזור לילדה. ספרי לו על קשייה בהווה בערבית ובכל המקצועות והתייעצי עמו איך אפשר להקל עליה, אולי הקראה? בחינות בע פה וכו'. אם הוא ישתכנע שיש צדק בדבריך, הוא יפעל מול הפסיכולוגית המאבחנת במטרה להוסיף עוד המלצות. באופן דומה את יכולה לנסות להיעזר בוועדת השילוב. הועדה מורכבת מנציגי בי"ס, מפסיכולוג ביה"ס אבל צריך להיות בה גם נציג מתי"א (מרכז תמיכה ישובי אזורי) שהוא מחוץ למערכת ולכן ניטראלי. הרבה פעמים עין נוספת של גורם חיצוני מביאה להגמשת העמדה של שאר חברי הועדה. שוב שטחי בפניהם את קשיי הילדה ובקשי לגבש דרכים עזור לה, כולל מחשבה על המלצות נוספות לדרכי היבחנות (הקראה, בעל פה). והכי חשוב שההחלטות של ועדת השילוב נשלחות אליך בכתב ואת זכאית לערער עליהן למשרד החינוך במחוז שלך תוך שלושה שבועות, כך שבמקרה ולא תצאי שבעת רצון מהחלטות הועדה, ישאר בידייך מספיק זמן להחליט כיצד לפעול, כולל אפילו עריכת אבחון נוסף לבתך. עם זאת אל תצפי ליותר מדי סיוע. מנסיוני, בתי הספר והחטיבות ערוכים לתת מעט מענה לתלמידים לקויי למידה ועיקר העזרה היא בהתאמות או הקלות שניתנות להם. והילדה היא שלך ואת תחליטי כיצד לפעול, אבל אני במקומך לא הייתי מעלה בועדה את הרעיון של העברתה לחינוך מיוחד. חינוך מיוחד טוב למי שזקוק לו, אבל העברת תלמידים שאינם זקוקים לו למסגרתו עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. מעבר לכל מה שכתבתי לך כבר קודם, המסגרת מלווה בסטיגמה שלילית וזה אלמנט מאוד חשוב בגיל בו קבוצת השווים (בני הגיל) והצורך להשתייך אליה ולא להיות חריג הם הגורמים המשמעותיים ביותר. חוץ מזה עוד לא נתקלתי בכיתת חינוך מיוחד שרמת הלימודים בה משתווה לרמה בכיתה רגילה, כך שבתך רק תצבור פערים. בנוסף בשנים האחרונות בעקבות הצמצומים של משרד החינוך מחד והתנגדות ההורים לחינוך מיוחד מאידך, כיתות החינוך המיוחד הפכו ל"פח הזבל " של החינוך הרגיל. רמת התלמידים שנשלחים אליהן ירדה, אין קלסיפיקציה חד משמעית של הכיתות, דהיינו בכיתה אחת מושמים לקויי למידה עם תלמידים בעלי הפרעות התנהגות ועם תלמידים בעלי יכולת שכלית גבולית ואף למטה מזה.