אין שום דג שיש לו קשקשים ואין לו סנ

[דוד1000]

אין שום דג שיש לו קשקשים ואין לו סנ

אין שום דג שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר חז"ל אומרים: אין שום דג שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר. והפוקר טוען שמצא דג שיש לו קשקשת ואין לו סנפיר כלל. מענה: הפעם עשה השוטה עבודה נפלאה למעננו, ובמשך חודשים טרח לבדוק את כל 30,000 סוגי הדגים שיש בעולם עד שהכריז ב"דעת אמת" בקול רעש גדול על ה"סנסציה" של המאה: הוא מצא סוף סוף באיזה מוזיאון ימי בוושינגטון דג שיש לו קשקשת בלי סנפיר, וצירף צילום הדג עם שמו הלועזי: MONOPTERUS CUCHIA בלווי כמה שמות של דוקטורים מומחים לדגים. יש דבר משכנע מזה? אלא אנו שמכירים את ה"אמת" של "דעת-אמת" הלכנו ובדקנו את ה"מימצא המהפכני", ובבדיקה מדעית קצרה מצאנו שדג זה ש"גילה", לא רק שיש לו סנפיר קטן תחת זנבו, ולא רק שיש לו סנפירי חזה עד לגיל 10 ימים ואח"כ הם נושרים [וזה מספיק כדי להחשב כשר], אלא התרגום של שמו הלועזי MONOPTERUS הוא: "כנף [=סנפיר] אחד", על שם הסנפיר שתחת זנבו!!! הפוקר שוב הביא ראיה ברורה לאמיתות האלוקית הפלאית של דברי התורה וחז"ל בזה שבדק יותר מ30,000 הדגים שבעולם ולא מצא אפילו אחד עם קשקשת בלי סנפיר! שוב אנו נדהמים ונרעשים לראות את נפלאות תמים דעים שה"יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו", וכגבי פרעה ובלעם שהזכרנו לעיל!! [תגובת הפוקרים הנואשת: 1. לכל הדגים יש סנפיר. תשובה: שקר, יש למשל מסדרת הסינברנאים שחסרים הסנפירים לגמרי. 2. יש פוסקים שכתבו שיש יוצאים מן הכלל שאין להם סנפירים, כך שאין זה כלל מוחלט, וממילא לא ראיה לידיעה אלוקית. תשובה: רוב הפוסקים חלקו ואמרו שאין יוצאים מהכלל. וגם היחידים שכתבו זאת, כמו ה"כרתי ופלתי" היה בגלל ה"שטינק"ס מרינ"ס" שאיזה רופא איטלקי אמר שיש לו קשקשים ולא סנפירים אלא ד' רגליים. והתכוון הכרתי ופלתי דוקא ליוצא מהכלל שהוא חיה עם ד' רגלים. מלבד זאת שבימינו כלל לא מכירים חיה שכזו, וממילא מקויימים דברי הפוסקים שתמיד כשיש קשקשים יש סנפיר]. 3.למה התורה נתנה שני סימנים אם כשיש קשקשת יש סנפיר. תשובה: כיוונו לקושיית הגמ' במס' חולין ס"ו ע"ב, ועי' תירוץ הגמ' לשאלה זו. המשנה בנדה נ"א ע"ב אומרת כלל שכשיש קשקשים יש סנפיר, ובגמ' שאלו א"כ למה כתבה התורה סנפיר, ותירצה לבסוף: משום יגדיל תורה ויאדיר. ועי' חולין ס"ו ע"ב תד"ה יגדיל ופירושו במהר"מ שיף על גמ' חולין שם וט"ז יו"ד סי' פ"ג סק"ב. ועי' ריטב"א בנדה שני ביאורים, וביאורו הראשון [כך נראה] שזה גופא מחדשת תורה שיש תמיד סנפיר עם קשקשת, ובפי' שני כוונתו שגם הסנפיר גורם הטהרה, עי' אריכות דברים בריטב"א מהדורת מוסד הר"ק עם הערות גר"ד מצגר במילואים סי' כ"ג. וע"ע חזון יחזקאל על חולין עמ' 36 שכותב רעיון זה שב' הסימנים הם גורמים לטהרה, כמו שנראה מהריטב"א, ומדייק כן גם מהרמב"ן עה"ת ויקר' י"א ט', וכ"כ ס' לב אריה על חולין בביאור התוס' בחולין, עי"ש בארוכה כמה דברים מחודשים בענינינו. והנה דנו האחרונים בדג הנקרא שטינק"ס מרינו"ס שמתארו המעדיו"ט על הרא"ש חולין פ"ג אות ס"ז שהביא לו איזה רופא והוא דג רעיל ["סם המוות"] ועם רגליים, ותמה שיש לו קשקשים ואין לו סנפיר וזה נגד הכלל שכל שיש לו קשקשים יש לו סנפיר, ותחילה רצה לבאר שאולי זה מין שהורכב אחר מתן תורה וקבלת חז"ל, ופר"ח מקשה שא"כ זה סותר כלל חז"ל וזה פורץ גדר, וכבר ביאר תבואות שור שכוונת מעדניו"ט בתירוץ זה שאמנם השטינק"ס טהור והרגליים הם כמו הסנפירים, ורק בא לבאר שאלה שניה ששאלו אותו שם על אותו הדג שאם הוא טהור למה התורה לא הזהירה על דג טהור זה שהוא סם המוות, הרי דרכיה דרכי נועם כו', וע"ז תירץ שלא היה בעולם ול"צ להזהיר על העתיד. אך לבסוף ביאר המעדניו"ט שכלל זה הולך רק על דגי הים ולא חיות הים, וזו חיה. ופסוק ראשון שכתוב: "את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת" הולך על דגים, וכיון שסגי בקשקשת מקשה הגמ' למה צריך לכתוב סנפיר ומסיק: להגדיל תורה ולהאדיר. אך הפסוק השני הולך גם על חית הים: "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת כו'": וגבי חית הים אין את הכלל של חז"ל ע"כ צריך את שני הסימנים. ופר"ח יו"ד פ"ג סק"ד חלק לומר שגם על החיות יש כלל זה, ועי' כנסת הגדולה יו"ד שם בהגב"י אות י'. ודעת אמת הביא "ראיה" מרמב"ן שמביא מהספרא שגם חית הים צריך ב' סימנים, ע"כ א"א להגיד תירוץ המעדיו"ט. ושטות זו היא פחות מבורות, שהרי המעדיו"ט עצמו אומר שם שחית הים צריך ב' סימנים, אלא שאין הכלל של חז"ל כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר מתיחס לחית הים, ואדרבא צריך לראות את ב' הסימנים כי אינו כדג לגבי כלל זה.

 

[דוד1000]

המשך

ולעצם השאלה אם חית הים טהורה עם שני סימנים, בלי קשר למעדיו"ט, הנה לרמב"ם במאכ"א ב' י"ב בכלל כל חיות הים טמאים, ועי' ערוה"ש יו"ד פ"ג סעיף ז' ואילך לבאר הרמב"ם ולהצילו מהשגת הפר"ח, שדגים בשם חיות מותרים, אך לא בצורת חיות, עי"ש. ועי' במגדל עוז ליעב"ץ בסוף הספר פ"ו אות ח'-ט' שמצאנו חיות עם קשקשת בלי סנפיר כבתו"כ שמיני פ"ג פי"ז: סירני אסור אף שיש לו קשקשת בזנבו. ועי' שו"ת הלכות קטנות לר"י חגיז ח"א רנ"ה על יצור עם ידים ורגליים כשל אדם עם קשקשים בלי סנפיר, ועי"ש ח"ב סי' ה' שמסיק שאפילו היה לו סנפיר ג"כ היה אוסרו בגלל הרגלים. והכרתי ופלתי ביו"ד שם אוסר את הדג הזה, ומבאר שנכתב על דרך רוב ולכל כלל יש יוצא מן הכלל, שאם מצאו דג עם קשקשת אפשר לאוכלו כי סמכינן ארובא, לא חיישינן לדבר לא מצוי, ומקשה עליו הפרמ"ג א"כ למה לא תירצה זאת הגמ' כששאלה מדוע כתבה התורה סנפיר, שתתרץ: בשביל אותו המיעוט שאין לגבם כלל זה, ועי' לב אריה חולין שם שביאר בכרתי ופלתי שכיון שדג זה שישנו הוא סם המוות וממילא לא יאכלו אותו, לא היתה תורה צריכה לכתוב אותה לולא יגדיל תורה כו'! ועי' מעדיו"ט סוף דבריו שג"כ מזכיר סברא זו למה אוכל דג כשמוצא רק קשקשת הרי אולי זה אותו שטינק"ס, אלא: "דלדבר דלא שכיח לא חיישינן". שהרי לא רק רוב מסייע לכלל זה, אלא ה"יוצא מן הכלל" הוא נדיר ביותר: דג אחד מתוך 25,000 עכשיו יודעים על יותר מ30,000 דגים... עי' לקמן] אך כבר ראינו מה"לב אריה" שגם ה"יוצא מן הכלל" הנ"ל הוא לא רק נדיר אלא ממילא אף אחד לא יאכלנו כי הוא סם המוות! ועי' בפי' זית רענן על ילקוט שמעוני ויק' י"א י' שמבאר את מה שאמרה גמ' "יגדיל תורה ויאדיר" הכוונה כמו במשנה בסוף מכות: רצה הקב"ה לזכות את ישראל כו', עי' רש"י על המשנה מכות כ"ג ע"ב שהכוונה שיש ציווי לא לאכול שקצים ורמשים אף שממילא הם משוקצים, כדי להרבות שכר למקיים, וכמו"כ פה גבי דג השטינק"ס, ממילא לא היו אוכלים כי הוא רעל, וציותה זאת התורה כדי להרבות השכר! עי' בשואל ומשיב מהדו"ק ח"ג סי' נ"ד ["ודעת אמת" לא כתב מקומו המדוייק שלא תראה יפיו המרהיב, וכתב רק ראשית דבריו] שכלל זה של חז"ל נכון על כל הדגים הידועים מזמן אדם הראשון, אך ידעה תורה שלאחר מכן יהיה דג עם קשקשת בלא סנפיר, ויהא אסור לאכלו כי הוא סם המוות, ע"כ כתבה הסימן השני להגיד שאם ימצאו דג לא שכיח זה לא תאכלוהו! וזהו ה"יגדיל תורה ויאדיר". ועד"ז כתב האבני שוהם לרמ"ל שחור בפרשת הדגים בשמיני, שזו הכוונה להגדיל תורה ולהאדיר, כי לא היה הדג הזה תחילה וכל הדגים שהכירו בזמן חז"ל הם עם כלל זה של חז"ל, וכשנמצא דג זה עם הידע שאין לו סנפיר, ואדרבא, זה מראה שהתורה משמים כי ידעה שיש דג עם קשקשת ללא סנפיר שאסור לאכלם! רק שהשו"מ כתב שלא היו ידועים בזמן אדה"ר כשנתן הכללים, כי רק אחר ימיו הרכיבוהו, והאבני שוהם אומר שלא היו ידועים גם בזמן חז"ל. ודע שדיברתי עם מומחה לדגים ואמר לי שניסו הוא וחבריו לברר מהו אותו ה"מרינוס" הנידון, ואף אחד אינו יודע מהו, שלא מכירים דג כזה שהוא עם קשקשת ורגליים ורעיל ובלי סנפיר. ואולי הוא איזו לטאה דו-חיים [כצפרדע] שחי במים וביבשה והוא שרץ לכל דבר ואינו דג כלל. וכל זמן שאינו ידוע, א"א להראות במה הוא יוצא דופן. א"כ נכון לעכשיו, לא ידוע שום דג מהרבבות שישנם, אפילו אחד ויחיד, שאין בו את הכלל המדוייק של חז"ל!! אתה הראית לדעת שבתוך דברינו תורצו כל "שאלות" השיקוץ שבאות ב': •הרמב"ן והמדרש מדברים על זה שחיית הים צריך להיות לה סימני דגים טהורים כדי לאוכלה, והמעדניו"ט מדבר על שלא נאמר גביו כלל חז"ל כל שיש לו קשקשת כו'. ואדרבא, אומר מפורש שלחיית הים צ"ל סימנים. •כלל חז"ל לא נפל בתירוץ המעדניו"ט שהורכב אחר מ"ת, כי הוא עצמו כותב שסומכים על כלל זה של חז"ל "דלדבר דלא שכיח לא חיישינן". וי"א בדבריו בהוה אמינא שהוא התיר המרינוס כי רגלי המרינוס הם במקום סנפירים, ואינו בא אלא לתרץ השאלה היאך התירוהו הרי הוא סם מוות, ודרכיה דרכי נועם כו', ומתרץ של"צ להזהיר על העתיד כשהוא דרכי נועם עכשיו. •מה שכותב הפר"ח שאולי נשרו סנפיריו אינו כמציאות, הנה לא יודעים כלל מהו דג זה, והרי בדג שהמציא מהמוזיאון באמת נושרים הסנפירים!... •מה שטוען מה"כרתי ופלתי" שכלל חז"ל הוא לרוב, כבר ביארו דבריו שהוא מקרה היחיד היוצא מהכלל בגלל סיבות מיוחדות: א. הוא רעיל וממילא לא יאכלוהו. ב.לא ידעו מדג שכזה בתחילה, והתורה רמזה שישנה, וכשידעו ממנה לא יאכלוהו. נכתב על ידי הרב יעקב סגל עשיתי עיבוד. את נוסח המלא ניתן לקבל ממנו.

 

[Governor]

קרא

זאת...

 

[Governor]

למען כל "ידידינו" הפאגאנים/מסיונרים

הנתקפים אלצהימר חדשות לבקרים ושבים ומציגים טענות יודוצנטריות אשר כבר הופרכו, הנה תשובה גנרית אשר תוצג תמיד כתשובה סטנדרטית לטענות "מופתים" יודוצנטריים, ש_אין_ בהן חדש: במשנה מאות statements בעניני-טבע. האם כולם שגויים? בוודאי שלא! _רובם_ נכונים! אולם, אנו יודעים כי מספר מספיק גדול של statements הם שגויים וחז"ל _טעו_ ולא הבינו תופעות טבע די פשוטות. הראתי זאת פעמים אינספור, וראה גם "מופת" כימה, ו"מופת" נרתיק וידאל, אהם, סליחה, נרתיק חמה. מספר מספיק גדול זה של statements שגויים מוכיח לנו כי ה- statements בעניני-טבע המצויים בכתבי הקדש _אינם_ שמימיים, כי אם פרי הגותו של אדם, בשר-ודם. ומה לגבי אותם statements שאותם אנו מוצאים נכונים? ובכן, ברוב המקרים שנבדקו עד כה, נתגלה כי המידע כבר היה נחלת הקהיליה המדעית של אז, וחז"לינו לקחו את המידע מחכמי הגויים של זמנם. אין בכך השפלה או פחיתות כבוד, שכן ההתקדמות המדעית היא תמיד פרי מאמץ אנושי משותף (רק היודוצנטרים רואים בכך השפלה). במקרים אחדים אנו אמנם רואים טענה נכונה אלא שמהעדר הנמקות שם והעדר התיחסות לפרטים בעיתיים, אין אפשרות לדעת האם מדובר בסתם בנחוש מוצלח או סתם הסקת מסקנה מן הפרט אל הכלל. עם זאת, אפשרי בהחלט (איני יכול לשלול זאת) כי ניתקל יום אחד ב- statement של חז"ל אשר יתברר שהוא גלוי מדעי חלוצי באמת. עדיין לא נתקלנו באחד כזה, אולם, כאמור, לא ניתן לשלול אפשרות היפותטית קלושה שדבר מעין זה יתרחש. חז"לינו, גם אם לא היו קוטלי קנים, וגם אם אחדים מהם נחנו בחריפות שלא נפלה מזו של טובי חכמי אומות העולם של תקופתם - _לא_ התענינו בעניני-טבע התענינות לשמה. כל מה שחקרו היה אך לצרך פסיקה הלכתית, ולזכותם יאמר כי השתדלו תמיד לברר את האמת. כנגד זאת, חכמי אומות העולם התענינו בטבע התענינות לשמה, הם נהלו רשומים של תצפיות, בדקו רשומי תצפיות של קודמיהם, תכננו נסויים לבדיקת תקפות השערות, השקיעו מאמצי חשיבה בבנית מכשירי מדידה, חרף מגבלות הזמן העתיק, ובנתוח תוצאות, החליפו מידע עם קולגים בני עמים אחרים, וכל המידע המצטבר עבר לדורות אחריהם שהוסיפו מצידם נדבכי ידע נוספים לבנין והנחילו את שצברו לדורות שאחריהם. לכן ההשגים הבולטים הם של הגויים... "איך ידעו חז"ל דבר שאדם רגיל לא היה יכול לדעת?" שטות ממדרגה ראשונה, עיין בדברי למעלה ואדגים לך עד כמה הנחתך אידיוטית. בראשית ו' י"ט אומר: יט וּמִכָּל-הָחַי מִכָּל-בָּשָׂר שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל-הַתֵּבָה--לְהַחֲיֹת אִתָּךְ: זָכָר וּנְקֵבָה, יִהְיוּ ספר בראשית, העוסק כאן בארוע שהתרחש במסופוטמיה הקטנה, קובע כי בכל species של בעל-חיים מצויים שני genders, זכר ונקבה. והנה אחרי שגלינו את כל היבשות ואת רוב מיני בעלי החיים (אולי לא את רוב החרקים) מתברר _לתדהמתנו_ כי בכל מקום עדיין מצויים רק שני genders מכל species. האם נסיק מכך כי מצוי איזה ידע שמימי בבראשית ו' י"ט בנוגע למספר ה- genders שבכל species? בוודאי שלא!!! העובדה שבכל העולם מצויים בדיוק אותם שני genders לכל species, כמו שמסופר בבראשית _אינו_ אומר שמדובר כאן בידע שמימי. נדגיש עוד את המובן והברור מאליו לגבי _כל_ טענה: כדי _להוכיח_ כי מי שיש לו קשקשת יש לו גם סנפיר תהיה חייב להראות שבחנת את כל מיני הדגים בעולם, ואין מי שיכול לערוב כי נמצאו כל מיני הדגים בעולם. כדי להפריכך מספיק להציג דוגמא אחת. זאת אומרת: טענת חז"ל _אינה_ בת-הוכחה, אולם היא בהחלט _בת-הפרכה_. וכמובן, התורה דרשה גם סנפיר וגם קשקשת, בעוד המשנה טוענת כי די בקשקשת. משמע, או שהתורה דרשה תנאי מיותר, או שהמשנה ויתרה על תנאי נחוץ, ומכיוון ששתיהן ניתנו, כביכול, מידי אותו מקור - המקור טועה באחת מטענותיו, ופרושו של דבר, בעצם, שהטענות הן פרי-עט של אדם, בשר ודם. מה שחשוב מכל הוא _לא_ להתביש לשאול ולא להסס, אחרת, איך תדעו? זכרו! לא הבישן למד ולא הקפדן מלמד... 28439251

 

[דוד1000]

היחידי

"לקחו את המידע מחכמי הגויים של זמנם" ת. אתה היחידי בעולם שסובר שבזמן המשנה היו יכולים הגויים לדעת שבכל הדגים שבעולם לא יהיה דג שיש לו קשקשים ואין לו סנפירים. וכן את הזמן בין מולד למולד וכן את העובדה שיש רק ארבע חיות שיש להם סימן אחד. הקנגורו נאמר לך על ידי הרב-פרופסור יהודה, שהוא לא סותר את הראיה.

 

[Governor]

שאלת, וקבלת כבר

תשובה. בנוגע למשך המולד ולסוד הלוח העברי - הבאת את דברי ר' דב מאיר שטיין המודה כי חכמינו לקחו את המידע מן היוונים. אתה בעצמך כתבת זאת: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=14690944 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=14744666

 

[דוד1000]

לא ניתן להגיע לדיוק כה גדול בתקופה

ההיא ברור שהם לקחו את הזמן מהיהודים ומשה רבינו מהר סיני. וכן יתר הידיעות העל טיבעיות. אף אחד מהגויים לא ידע שיש לדבורה שק נפרד לצוף. אף אחד לא חשב שיש כל כך הרבה כוכבים. אריסטו טען שיש רק שלושת אלפים כוכבים.

 

[Governor]

חבל על זמננו היקר.

שאלת את ר' דב מאיר שטיין והצגת את תשובתו (סעיף ט'). הוא בדק. הוא ענה ואישר. איגרארמא ענה על שאלה שהיתה לו. העסק סגור. אשר לידיעות ה"מופלאות" בעניני-טבע המיוחסות לחז"ל - הכל הופרך...

 

[דוד1000]

טבע

http://www.hydepark.co.il/hydepark/readmsg.asp?per=per&msgid=571465

 

[Governor]

חה, חה, חה....

 

[דוד1000]

דג

ודע שדיברתי עם מומחה לדגים ואמר לי שניסו הוא וחבריו לברר מהו אותו ה"מרינוס" הנידון, ואף אחד אינו יודע מהו, שלא מכירים דג כזה שהוא עם קשקשת ורגליים ורעיל ובלי סנפיר. ואולי הוא איזו לטאה דו-חיים [כצפרדע] שחי במים וביבשה והוא שרץ לכל דבר ואינו דג כלל. וכל זמן שאינו ידוע, א"א להראות במה הוא יוצא דופן. א"כ נכון לעכשיו, לא ידוע שום דג מהרבבות שישנם, אפילו אחד ויחיד, שאין בו את הכלל המדוייק של חז"ל!!

 

[Governor]

אולם, כבר

הופרכת...