ריקי - זו אני
Active member
ארבעה נשארנו בערב יום כיפורים,
אישי הבנימין שלנו והחברה שלו... ואני.
ארוחה מפסקת הכנתי לגדוד חיילים מורעבים... אבל
בסך הכל סעדו הסועדים אחוז נכבד מהתפריט להתפאר בו...
כבימים ימימה את הזמן של בין הארוחה לבין השינה אנחנו מבלים ע המרפסת...
שעות נעימות בדרך כלל של רוח חרישית ונעימה של אוטוטוטו סתיו...
זמן שאין בו טלביזיה או פלאפון חכם... אין בו הודעות ו/או חדשות...
עד שמתעייפת... בשעה מוקדמת יחסית... מפהקת פעמיים ופורשת.
פורשת בלי שאתן מבט אל המטבח ואיך שהמקום הזה נראה...
לא מביטה אל המקלחת... הישר אל חדר השינה...
בשעת השיא שבשינה... בים אפס אחת ושלושים לשתיים אפס אפס... צרצור
ארוח מעיר... טלביזיה שמתחילה לפעול... אל המצלמה שמגלה את הגזרה שלה שעל הגדר...
אזעקה וקולות ומהומה...
וה כ ל מתברר אחרי מחצית הדקה - בעבור חמור
האקדחים חזרו לנרתיק... הבנות בחבורה נרגעו... אמרנו שבבוקר נטפל בבעיה...
כי חמור על גדר החווה יכול להפוך לאינדקציה קבועה מצפצפת וברברת... בקולי קולות
שאפילו השטן בכבודו ובעצמו יכול להבין שמשהו רציני קורה - ואם כל הכבוד לחמור בשנת
2020 ויש כבוד... רציני? נו...
וכך שהחליט החמוןר לעמוד לו בשקט... שקטנו. נגענו... נרדמנו. רק זז הזה שמחוץ לגדר...
אם ניסה למצוא פירצה או לשלוח לשון למצוא איזה משהו טעים... עזאקות וקריאות ורעש והמולה.
בדיקה ויאללה אקדחים לנרתיקים וחזרה לשיגרת ערב יום כיפורים...
ככה עד לבוקר...
מתוך האינדיקציות מהחמור ראינו כיצד אבו סלימאן נכנס... פותח לעדר את הדלתות שורק...
אל המרעה... אלה יצאו ומי נכנס הישר אל דיר הכבשים... החמור.
מאוד מאוד מאוד היה צמא החמור... לגם משוקת לשוקת... כמו נהנה מכל לגימת מים שעובר
לו בגרון פנימה אל הבטן...
מאחור וחמור זו בהבמה לא מפונקת בכלל החל זה ללעוס חציר שהכבשים השאירו על הרפה...
וחזר ללגום.
מה אומר?
חמור מסכן. כחוש... כולו עצמות ופצעים ועור... וזבובים עליו במאות אלפים ויותר...
גם קרציות כאלה גדולות עמוסות בתוכן בדם חמור...
אחר הצהריים מביטה הייתי אל החמור לראות שמא לגם וסעד נפשו והלך לו כדרך החמורים...
לא, חמורנו במרכז החצר מול עדת כלבים שלא מפסיקה לנבוח... עומד. מידי פעם נוער משהו לא יודע...
אמר אישי 'כשיבוא הבדואי נשיב לו...'
והנה גם היום במרכז החצר של החווה עומד לו חמור כחוש... בפצעים טיפלנו באלכוהול 70%
ופולידין... ושום בדואי לא בא לחפש, לדרוש את חמורו האובד...
אישי הבנימין שלנו והחברה שלו... ואני.
ארוחה מפסקת הכנתי לגדוד חיילים מורעבים... אבל
בסך הכל סעדו הסועדים אחוז נכבד מהתפריט להתפאר בו...
כבימים ימימה את הזמן של בין הארוחה לבין השינה אנחנו מבלים ע המרפסת...
שעות נעימות בדרך כלל של רוח חרישית ונעימה של אוטוטוטו סתיו...
זמן שאין בו טלביזיה או פלאפון חכם... אין בו הודעות ו/או חדשות...
עד שמתעייפת... בשעה מוקדמת יחסית... מפהקת פעמיים ופורשת.
פורשת בלי שאתן מבט אל המטבח ואיך שהמקום הזה נראה...
לא מביטה אל המקלחת... הישר אל חדר השינה...
בשעת השיא שבשינה... בים אפס אחת ושלושים לשתיים אפס אפס... צרצור
ארוח מעיר... טלביזיה שמתחילה לפעול... אל המצלמה שמגלה את הגזרה שלה שעל הגדר...
אזעקה וקולות ומהומה...
וה כ ל מתברר אחרי מחצית הדקה - בעבור חמור
האקדחים חזרו לנרתיק... הבנות בחבורה נרגעו... אמרנו שבבוקר נטפל בבעיה...
כי חמור על גדר החווה יכול להפוך לאינדקציה קבועה מצפצפת וברברת... בקולי קולות
שאפילו השטן בכבודו ובעצמו יכול להבין שמשהו רציני קורה - ואם כל הכבוד לחמור בשנת
2020 ויש כבוד... רציני? נו...
וכך שהחליט החמוןר לעמוד לו בשקט... שקטנו. נגענו... נרדמנו. רק זז הזה שמחוץ לגדר...
אם ניסה למצוא פירצה או לשלוח לשון למצוא איזה משהו טעים... עזאקות וקריאות ורעש והמולה.
בדיקה ויאללה אקדחים לנרתיקים וחזרה לשיגרת ערב יום כיפורים...
ככה עד לבוקר...
מתוך האינדיקציות מהחמור ראינו כיצד אבו סלימאן נכנס... פותח לעדר את הדלתות שורק...
אל המרעה... אלה יצאו ומי נכנס הישר אל דיר הכבשים... החמור.
מאוד מאוד מאוד היה צמא החמור... לגם משוקת לשוקת... כמו נהנה מכל לגימת מים שעובר
לו בגרון פנימה אל הבטן...
מאחור וחמור זו בהבמה לא מפונקת בכלל החל זה ללעוס חציר שהכבשים השאירו על הרפה...
וחזר ללגום.
מה אומר?
חמור מסכן. כחוש... כולו עצמות ופצעים ועור... וזבובים עליו במאות אלפים ויותר...
גם קרציות כאלה גדולות עמוסות בתוכן בדם חמור...
אחר הצהריים מביטה הייתי אל החמור לראות שמא לגם וסעד נפשו והלך לו כדרך החמורים...
לא, חמורנו במרכז החצר מול עדת כלבים שלא מפסיקה לנבוח... עומד. מידי פעם נוער משהו לא יודע...
אמר אישי 'כשיבוא הבדואי נשיב לו...'
והנה גם היום במרכז החצר של החווה עומד לו חמור כחוש... בפצעים טיפלנו באלכוהול 70%
ופולידין... ושום בדואי לא בא לחפש, לדרוש את חמורו האובד...
