אינטגרציה ויזו-מוטורית

[אין לי מצלמה1]

אינטגרציה ויזו-מוטורית

רציתי לשאול שאלה לצרכי עבודה שאני כותבת במסגרת התואר: נשאלתי מהי החשיבה הקלינית בבחירת כלי ההערכה VMI בהקשר למטופל בו טיפלתי בהכשרה. עד כה כתבתי שחשוב להעריך את יכולת האינטגרציה בהקשר האקדמאי (כתבתי כי ניתן יהיה להשליך מציון המבחן על יכולתו העתידית של המטופל בדרישות האקדמאיות בהן הוא יתקל כשיעלה לכיתה א', כגון- חציית קו אמצע ותפיסת כיוון וגודל בכתיבת אותיות ומספרים, העתקה מהלוח וכו'. יש עוד רעיונות? ) בכל אופן, חשבתי להוסיף גם שהאינטגרציה חשובה לתחומים נוספים חוץ מתחום הלימודים, כמו למשל תחום המשחק במשחקים הדורשים קשר עין-יד כגון משחקי כדור, מחשב וכו'.. השאלה היא האם זה נכון? חשבתי שקשר עין (ויזו) יד (מוטורי) מחייב יכולת תקינה לבצע אינטגרציה. השאלה היא האם אני צודקת או שאני עושה סלט בין 2 מיומנויות שונות? ואם זה אכן נכון, האם יש עוד תחומים שמושפעים מקשר עין-יד חוץ מהמשחקים שציינתי? אפשר להגיד שגם כפתור כפתורים קשור? תודה

 

[כרמית פ]

דברי עם המדריכה שלך במקום ההכשרה

וודאי היו לה סיבות לבחירה בכלי זה, שקשורות לתלונות העיסוקיות בגינן הילד הגיע לטיפול (במה הילד מתקשה ביום יום ). המדריכה היא המקור הנכון להתייעצות מאחר והיא מכירה את הילד. היה כדאי לשתף אותך בחשיבה זו מראש ולא בדיעבד.

 

[אין לי מצלמה1]

ובכל זאת?

א. ההכשרה כבר נגמרה. ב. לא המדריכה העבירה את הכלים אם כי מרפאה בעיסוק מקופת החולים שאבחנה את הילד לפני שהוא נכנס לגן. ובכל אופן, אני לא חושבת שצריך להיות האדם שהעביר את הכלי כדי לדעת לענות מה החשיבה הקלינית שבבחירת כלי מסויים. כל מטפל אמור לדעת לענות על זה ואני חושבת שעניתי תשובה לעניין, רק שאני לא בטוחה לגבי הקשר לעין-יד, האם הוא שייך לאינטגרציה ויזו-מוטורית או לא. אם את יודעת את התשובה אשמח לשמוע אותה גם אני.

 

[תקותנו]

VMI

צריך להתייחס לדעתי ,בבדיקת המבחן גם לחלק התפישתי: תפישת תבנית,ארגון מרחבי,כיוונים וכו. זוהי לא רק מטרה מוטורית. לכן-לא רק האינטגרציה היא זו שנבדקת.

 

[אין לי מצלמה1]

תודה על ההערה

כתבתי גם תפיסת כיווניות וגודל וכו'.. אז מה לגבי הקשר עין-יד? עדיין לא הבנתי. קשר עין יד מושפע מהיכולת לבצע אינטגרציה ויזו-מוטורית תקינה או לא?

 

[אין לי מצלמה1]

שאלה נוספת, באמת אשמח לתשובות!!!

נשאלתי האם ישנם כלי הערכה נוספים שיכולים להיות רלוונטים למטופל ולא השתמשו בהם. המטופל מאובחן בDCD וישנו חשד לADD (זה נשאר בגדר חשד ולא אבחנה וודאית כי הוא מעולם לא נבדק על ידי פסיכיאטר, אך התסמינים קיימים). אני יודעת שקיים אבחון לADD\ADHD בשם ADHD Symptom Checklist-IV, מישהי מכירה אותו ויודעת להגיד לי אולי האם זה אבחון שמרפאות בעיסוק מוסמכות להעביר? חשבתי לכתוב שאם בזמן האבחון נצפו פה ושם בעיות הקשורות לקשב (כך צויין בדו"ח), אולי היה כדאי להעביר גם את האבחון הזה ואם אכן ימצא שישנה בעיה אז להפנות לפסיכיאטר, אך אני לא יודעת האם בכלל מרב"ע מוסמכות להעביר את האבחון הזה או לא. --- אולי השאלות שלי נראות טרחניות, אך אני באמת זקוקה לעזרה..

 

[תקותנו]

תשובות-אולי?...

כל דבר שנעשה על ידי הידיים-דורש תיאום ביניהן ובין שאר הגוף-כדי שהתוצאה הסופית תהיה משביעת רצון. אך הVMI מתייחס יותר לתחום הגרפומוטורי והתפישתי,ואני לא משוכנעת שאפשר יהיה להסיק ממנו לגבי אכילה או כיפתור.אם הוא מאובחן כ DCD -זה נותן תמונה אחרת,שיש לה גם פן תיפקודי. אז- יש מקום לומר כי הVMI עשוי לעזור באבחנה של הDCD כי....הוא מדבר על קשר עין יד,במילים אחרות. לגבי הקשב-הייתי מתייחסת רק למה שנצפה,וממליצה אולי על בדיקה של איש מקצוע מוסמך.

 

[שרון שני גונן]

בין מרכיבים לתפקוד

ה- VMI בודק מרכיב, ולא ניתן להסיק מתקינותו של מרכיב אחד לגבי תפקודים שלמים. כידוע, יש אנשים שיש להם מרכיבים מאוד לקויים, ומצליחים לקיים תפקודים שלמים כסדרם. לדוגמה; גם אנשים עיוורים יכולים להצליח לאכול נקי ולכפתר חולצה, מה שמראה שקואורדינציה ויזו מוטורית היא חשובה, אך לא בהכרח חיונית להצלחה בפעילויות אלה. למה העבירו אותו? בדרך כלל התשובה הנכונה היא כי הוא שם. בסקר שנערך לפני מספר שנים ותוכלי למצוא בIJOT נמצא שמרבית המרפאות בעיסוק בתחום הילדים עושות שימוש בכלי זה עם לקוחותיהן. האם זה קשור רק למי הלקוח ומה הוא צריך? לא בהכרח.זה קשור בזמינות הכלי ובמיומנות המרב"ע בהעברתו. לגבי ה- ADHD , מרפאות בעיסוק אינן מאבחנות תסמונת זו, ולמיטב ידיעתי המקסימום שהן יכולות ומורשות לעשות הוא לחשוד בקיומה ולהמליץ להורים ללכת לאבחון אצל מי שמורשה לאבחן. האם ישנם כלי הערכה נוספים שיכלו לסייע ללקוח? אני משערת שכן. לא כתבת מהם הקשיים התפקודיים שבגינם הלקוח הגיע לטיפול, כך שקשה לי להמליץ על הכלים שבהם כדאי היה להשתמש.

 

[אין לי מצלמה1]

תודה רבה על התשובה.

(רק אקדים ואומר- לא למדנו עדיין כלי אבחון כמו שצריך, היכרותי עם הכלים היא מספר שמסביר עליהם ותו לא.. לכן אני נשמעת מבולבלת). אז הבנתי שלא יהיה נכון להגיד שניתן לבדוק קשר עין-יד דרך הVMI. האם כן יהיה נכון להגיד שהחשיבות להעביר את האבחון הזה לילד לקראת כיתה א' זה מכיוון שציונו ישקף את מידת הצלחותיו בפעילויות אקדמאיות כמו- העתקה מהלוח, ארגון במרחב וכו'...? לגבי הסיבה שכתבת ללמה העבירו אותו, הנחתי את זה גם, אך זו לא תשובה שתתקבל בעבודה לאוניברסיטה הקשיים התפקודיים שלו רבים.. הוא DCD מובהק (בעיות קורדניציה קשות בעיקר במוטוריקה גסה, חסר תכנון תנועה לחלוטין, אינו חוצה קו אמצע....) ויש לו גם מאפני ADD (אימפולסיביות, מוסחות וכו'), אך הבנתי שזה לא שייך אלינו. הבעיה היא שבאבחון שעשו לו כבר בדקו את האינטגרציה הויזו-מוטורית, את התפיסה המרחבית שלו (MVPT) ודרך תצפית במהלך האבחון נבדקו גם המוטוריקות.. אז מה בעצם נשאר לבדוק שאפשר להעביר באבחון? אם בדקו את המוטוריקות בתצפית, יש אולי סיבה כלשהיא בכל זאת שכן כדאי להעביר אבחון פורמלי? אני לא רואה סיבה אך אולי אני לא יודעת. אין לי רעיונות לעוד אבחונים חוץ ממוטוריים או תפיסתיים. פרופיל סנסורי אין סיבה להעביר לו מכיוון שבאבחון לא נצפו קשיים סנסוריים וכך עולה גם משאלונים שמילאו ההורים והגננת.

 

[שרון שני גונן]

מה מעניין אותי

זה מה קורה בסדר היום שלו? כמה זמן ומאמץ מוקדשים לכל פעילות? (ראיון סדר יום) באילו פעילויות הוא מתקשה להשתתף והיה רוצה? (מי מבין האבחונים שבמגרתם מראים תמונות של פעילויות לילד והוא מדרג) מה היה רוצה לבצע ומתקשה? מה היה רוצה? ומה הוריו היו רוצים? (COPM)

 

[כרמית פ]

ה- pegs

אבחון שמכיל תמונות באמצעותן משתפים את הילד עצמו בקביעת מטרות הטיפול. לגבי ה Beery - כאשר משתמשים בו לאחר חשיבה קלינית ולא במצב רווח כפי ששרון מתארת רק כי זה מה שיש בקליניקה, עושים זאת כאשר יש תלונה עיסוקית שהאבחון יכול לתת מענה עליה.נקודת המוצא לחשיבה היא הסיבות בגינן ההורים פנו לטיפול. למשל, אם מדווח כי רמת הציור של הילד נמוכה מהמצופה בגילו, או שהוא נמנע מפעילויות של צביעה, ציור, העתקה, או ממשחקי קופסא עם לוחות וקלפים (ואלו רק מקצת דוגמאות מעיסוקים אופייניים לשגרת הגן), האבחון על חלקיו השונים יכול לסייע להבין האם לילד יש קושי באינטגרציה ויזומוטורית, ביצוע מוטורי, או תפיסה חזותית שעשויים להסביר פגיעה בעיסוקים אלו.

 

[אין לי מצלמה1]

האם את יודעת להגיד לי

מי הם מחבריו של הPEGS? תודה רבה לכולם על כל העזרה

 

[מעיין אור1]

Missiuna, Pollock & Law

והוא מתורגם לעברית.

 

[יעל ניסן]

החשיבה הקלינית

מאחרי כל כלי הערכה היא "על איזה שאלות הכלי עונה" אם VMI (שאני לא מכירה, אבל לא משנה לצורך הדיון) עונה על השאלה "באיזו מידה יש לנבדק אינטגרציה ויזו מוטורית" והשאלה הזו חשובה לך כדי לדעת איך אחר כך לטפל - by all means תשתמשי בכלי. אבל אם התשובות שמקבלים שם (אני סתם מנחשת, אז לא לתפוס אותי במילה - אני מדברת איתך פה באופן עקרוני) "אינטגרציה טובה מאוד / טובה / חלקית / מזעזעת" לא עוזרת לך להבין יותר טוב את הלקוח ואת הקשיים עמם הוא מתמודד - אז אין שום טעם להשתמש בכלי. כלי מדידה בגדול לא מגלים לך "למה" המרכיבים שהם בודקים חשובים ביום יום - את זה צריך לדעת עוד לפני שבודקים אנשים... הם גם לא מגלים לך את תחומי ההשפעה של המרכיבים הללו אצל הלקוח הספציפי - את זה בודקים בתשאול (ראי את תשובתה של שרון שני גונן). תחשבי על מדחום או מד לחץ דם. על איזו שאלה עונה המדחום? נכון! כמה חום יש לך בנקודת זמן. נניח שמדדת וראית שיש לך חום... למה חשוב לדעת כמה חום יש לך? כי רצית לראות כמה את רחוקה מהנורמה, כי כשיש לך חום גבוה את לא ממש מתפקדת וכי עלייה בחום מצביעה על "משהו" שצריך עכשיו להתחיל לברר יותר לעומק ולראות אם מדובר באנומליה חולפת, משהו שאפשר לעבור לסדר היום או במשהו רציני הדורש טיפול מעמיק... לפעמים מטפלים בחום עצמו (מורידים בלי קשר לאתיולוגיה) ולפעמים בגורם החום אם יודעים מה הוא.

 

[אין לי מצלמה1]

תודה רבה לכולן!!!! עזרתן לי מאד