אינטואיציה או חרדה

[לונילוני22]

אינטואיציה או חרדה

שלום רב,
אנחנו אמורים לטוס לביקור מולדת בעוד כשבוע, בעלי אני ובננו התינוק. בנוסף, אני בהריון. יש לי תחושות מאוד קשות לאחרונה בנוגע לטיסה הקרובה אבל תמיד הייתי "נוסעת" לא רגועה וקשה לי להחליט אם התחושות הקשות הם סימפוטומים של חרדה מטיסה או של אינטואיציה. אשמח לעזרה, תודה! (שמי נופר ושם אמי: עדה)

 

[SilentLight]

לונילוני, אינטואיציה היא דבר חזק מאוד

אבל כיוון שאת אומרת כי זה משהו שחוזר,
והפחד לא מהיום. חשוב לי להזכיר לך כי
יש עניין של נבואה המגשימה את עצמה.
לעיתים הפחדים שלנו מושכים אלינו דווקא
את מה שאנחנו לא רוצים.
&nbsp
איני בבית לכן איני יכולה להגיד לך מפורש יותר.
&nbsp

 

[לונילוני22]

תודה רבה, אבל--

לצערי תשובתך רק הפחידה והלחיצה אותי יותר... הלוואי שהייתי יכולה פשוט "לכבות" את החרדה אבל זה לא משהו שאני מסוגלת לעשות בקלות, אם בכלל (אם הייתי יכולה הייתי עושה זאת מזמן...) ולהוסיף לאותה חרדה את הרעיון שרק בגלל שהיא קיימת היא עלולה למשוך אלי בדיוק את מה שאני חרדה ממנו, לא ממש מרגיע אלא מוסיף חרדות

ואני מבינה כמובן את כוונתך אבל האם טרגדיות שקורות לאנשים הן ברובן קורות כי אותם אנשים היו חרדים מהתרחשותם של אותן טרגדיות?....

 

[SilentLight]

לוני היקרה!

ממש לא זאת הייתה כוונתי, שימי לב שגם פה יש
לנו את הבחירה לאיזה כיוון לקחת את הדברים.

אז קודם כל ארגיע אותך, שאישית אני לא הרגשתי
בעיה עם זה שתטוסי.
נסי אולי לשנות את הגישה קצת, בטח שלא מצפה
ממך פשוט להפסיק לפחד, כי ככה אמרתי.
אלא ,ממליצה לך לנסות להבין מה שונה בטיסה הזאת,
שיכול היה לגרום לך להרגשה יותר חזקה.
מה שונה מכל טיסה אחרת שהיית בה?
&nbsp
אולי אסוציואציות חיוביות לטיסה יכולות לשנות את
התמונה. דמייני כמה טוב יהיה בנופש, לך ולמשפחתך.
האם עדיין ההרגשה נשארת?
&nbsp

 

[לונילוני22]

תודה מכל הלב!

סליחה אם הבנתי לא נכון

תודה על אזעקת ההרגעה ואני מקווה שאת צודקת כמובן. התיאוריה שלי לגבי ההרגשה החזקה בטיסה הקרבה היא שראשית חשש קל שהתחיל לפני שנים הלך והתגבר כי לא טופל.... לפני כמה שנים הייתי חרדה אבל לא עד כדי כך, לפני שנה הייתי חרדה מאוד ועם תחושות קשות אך נסבלות והנה התחושות מתחזקות עם הזמן וכבר אינן נסבלות. פשוט החמרה ש חרדה לא מטופלת אולי? מעבר לזה, כשנולד בננו החרדה התחזקה באינטנסיביות ופתאומיות ועכשיו כשאני בהריון פעם שניה היא שילשה את עצמה! מן הסתם, תאמר לי כל אם (ואולי גם כל אב?) זה מאוד נפוץ וטיבעי שחרדות וחששות מתגברות (ולפעמים נולדות) כשיש ילדים שאתה אחראי לחייהם וגורלם

 

[elar84]

איזה יופי של תשובה ורעיון נהדר

דמיון יכול ממש לעזור בקטע של הרגעה, אני מוסיפה גם נשימות.
הנשימות הן כלי ריפוי.

את ממש מקסימה וטובת לב

 

[מגדלאור1]

שלום

ונעים להכיר

רציתי לברר מולך מדוע כתבת את הדברים הבאים,
בהקשר של מה שהיא כתבה? מה הייתה מטרתם בתגובתך?
אלו הדברים -
"חשוב לי להזכיר לך כי
יש עניין של נבואה המגשימה את עצמה.
לעיתים הפחדים שלנו מושכים אלינו דווקא
את מה שאנחנו לא רוצים."
לכתוב דבר כזה, כתגובה למישהו שסובל מחרדה,
זה פשוט... ועוד לאחר מכן שהיא כתבה לך,
שהיא רק נחרדת יותר עכשיו אחרי שקראה את תגובתך,
כתבת לה -
"שימי לב שגם פה יש
לנו את הבחירה לאיזה כיוון לקחת את הדברים."
לאיזה כיוון אפשר לקחת את דברייך, חוץ מהמובן מאליו?
דבר נוסף -
אין שום קשר בין אסונות בלתי הפיכים שקורים לאנשים
לבין פחדים, חרדות וחששות של אותם האנשים!
בוודאי שאנו מושכים אלינו או דוחים מעלינו דברים רבים,
אבל לא דברים שאין להם הופכין!!!

 

[SilentLight]

מגדלור היקירה,

אני מודה כי לא הערכתי עד הסוף את התגובה
של לוני וככל הנראה לא הייתי חוזרת על הניסוח
שלי אם הייתה לי הזדמנות.
אני לא יכולה שלא להרגיש תוקפנות מהתגובה שלך,
אבל, שימי לב שמעולם לא אמרתי שהדברים לא הפיכים
ולכן אנני יודעת איך הסקת זאת והדגשת כשורה תחתונה.
מה שנאמר היה חשוב להיאמר, בגלל שלאנשים יש נטייה
לקחת את הכח שלהם ליצור מציאות כברור מאליו.
&nbsp
וכן, אם בן אדם נוטה לראות את השלילי, אז הוא יטה את
הדברים לשם!
בן אדם אחר היה קורה את מה שבתגובה ואומר לעצמו,
אוקי. אם כך הדבר, אשתדל להימנע ממחשבות כאלו
ואתחבר יותר לחשיבה חיובית.
&nbsp
המשך יום טוב
&nbsp
&nbsp

 

[מגדלאור1]

זאת לא הייתה תוקפנות כלל ועיקר - רק זעזוע.

כתבת לה שנבואה מגשימה את עצמה,בקשר לחרדת טיסה!
התרסקות מטוס מובילה(כמעט ב100%)לתוצאות בלתי הפיכות.
חוץ מזה, שאת המשפט האחרון כתבתי בעבור כולם.
איך בדיוק בכך שאומרים לאדם שנתון בחרדה ספציפית,
שהפחד שלו יגשים את עצמו, יכול לגרום לו להגיד -
"אה, אוקיי, אז עדיף שאחשוב חיובי..."
וזה לא רק זה, זה גם היה המקום הכי פחות נכון לומר זאת,
בעיקר בהקשר של התרסקות מטוס -
שאלו מצבים קיצוניים, בלתי הפיכים ושמעורבים בהם גורלות של אנשים רבים
ודווקא במצבים האלו למחשבות שלנו יש הכי פחות משקל על התוצאה הרחבה!

 

[SilentLight]

כבר עניתי על שאלת הניסוח.

אני מצטערת אני לא אמשיך להגיב, קיבלתי את
הערה שלך.
&nbsp

 

[גבר טרנסי]

שלום לך

גם לי יש פחד מסויים מטיסות... תמיד צצות מחשבות כאלו, ואני משתדל להתעלם מהן. קודם כל, כי אני מאמין כי מה שנועד לקרות יקרה גם ככה, ואני מקבל זאת בהבנה שלמה. דבר שני, כשיש לי ספק כלשהו לגבי שלומי, דבר שאני לא רוצה שיקרה לי, אני פשוט מחליט בראש שלי שהוא לא יקרה לי, והמצב המלחיץ פשוט לא קורה. כך שמה שכבר נאמר לך, לא נועד להלחיץ, אלא להיפך: להרגיע. אם תחליטי שיהיה בסדר, אז יהיה בסדר. אך אם תרשי לעצמך לטבוע בחרדות, אז ככה גם יראה הטיול שלך. זה לא אומר שהן יתממשו, זה רק אומר שסתם תאמללי את עצמך. וזה חבל. אני חושב שכדאי לך לאמץ את מה שSilentLight רשמה לך

חשבי חיובי ונסיעה טובה!

 

[לונילוני22]

תודה לך!

על המילים המעודדות! זאת גישה מאוד חיובית ונכונה, במיוחד עניין ה"מה שצריך לקרות יקרה" אבל כשאני נוסעת עם תינוק רך ואחד בדרך הגישה הזאת מאוד מאוד מאוד קשה ואפילו מרגישה קצת לא ראויה כי כל מה שאתה רוצה לעשות באופן אינסטינקטיבי זה להגן על ילדיך.
מה שכן, להירגע ולחשוב חיובי אף פעם לא מזיק, שוב תודה!

 

[גבר טרנסי]

בכיף! ואת צודקת

כלל לא חשבתי על זה בצורה כזה. כנראה בגלל שאני עצמי לא הורה.

 

[elar84]

חרדת טיסה

היי לוני,
אני חושבת שלכולם יש חרדת טיסה, זה אכן משהו שמרתיע.
את יודעת שמטוס הוא הכלי תחבורה הבטוח ביותר שקיים היום.
יותר מסוכן לנסוע ברכב, והרי שאין סיכוי שתוותרי על נסיעה ברכב
אני מצטרפת לחברים, את גם יודעת שאת במיוחד חרדתית בעניין טיסות, כך שנראה לי שהפעם לא מדובר באינטואציה.
מה גם, שכשאישה בהריון היא רגישה יתר על המידה, והשערה שלי שאולי זה מחדד לך את הפחדים.
לעיתים מתבלבלים עם תחושות בטן לבין תחושות שנובעות נטו מפחדים.
אז, כפי שהחברים המקסימים כתבו לך, הסירי דאגה מליבך, חישבי חיובי.
חשוב שתרגיעי את עצמך.
כשמחשבות מטרידות שכאלה באות אליי, אני אומרת לעצמי בביטחון מבוטל מבוטל מבוטל.
זה ממש עוזר לי, אני גם מבינה שיש קולות שליליים בתוכנו, והם לעיתים חזקים יותר מקול הנשמה שהוא קול האמת.
מקווה שעזרתי לך

 

[דנה בננה 4]

הידד לוני

מניסיוני האישי ,אני גם אמא לשני קטנים ,הקטן בן 5 חודשים במהלך ההריון התחושות של החשש והדאגה עולים בלי קשר בכלל לאופי שלנו
וגם אם בחיי היומיום את ממש לא בא אדם חששן וההריון ממש חווייתי עדיין משהו מאד משתנה במפלס הדאגה .זה עובר אחרי ההריון , התחושות האלה הן תחושות שרק מי שחווה הריון ובמיוחד בילד השני שגם חווית תהליך שלם של התבגרות עם הילד הראשון , יבין בדיוק על איזה חשש את מדברת

אני מציעה לך פשוט לדבר על זה ולשתף ,לא חברות היסטוריות ובטח שלא בהריון
תחשבי מי מהאנשים שבחייך נותן לך חיזוקים וכוחות בחיי היומיום ??
בעיני עצם זה שהעלת פה את העניין כבר הקל עליך קצת ושיחרר את המעוקה ולזו כוונתי
לשתף אנשים ברגשות שלך פורק את הבעיה ונותן לך זווית ראיה יותר טובה ורגועה

 

[רותי 11]

לונילוני22 היקרה

אני לפני מספר ימים חזרתי מחו"ל וגם אני
הייתי עם חרדת טיסות קשה עד כדי כך שמנעתי
מעצמי לטוס לחו"ל וזאת הייתה הפעם הראשונה
שיצאתי את גבולות הארץ ואני לא צעירונת.
מה שאת חווה כמובן זאת חרדה וחרדה לצערנו
אין בה ממש הגיון כי כמו שנאמר לך כאן מה שצריך
לקרות יקרה ואין לנו שליטה על זה והכוונה כמובן
על טיסות וכדומה, (מעבר לכך יש לנו שליטה על הכל)
אני החלטתי שאני פשוט טסה ויהי מה אין ברירה יש לי
ילדים שחיים מעבר לים ותביני שהטיסה הייתה הטיסה
הארוכה ביותר 14.5 שעות (ישיר) לא הלכתי קודם על
טיסה קצרה ישר הלכתי על הארוך ביותר

נכון
שנעזרתי "באמצעים טקטיים" אבל זה היה חצי כדור
ובאמת רק המטוס התחיל את ההמראה שלו כל הפחד
פשוט התפוגג לו. וכך היה גם בחזרה.
כמובן שגם אמרתי לעצמי שעדיין יש לי מה לעשות כאן
בעולם הזה, והכי חשוב שאני יודעת (למרות שלא מצליחה
לגבמרי להתגבר על זה) שגם אם יקרה משהו שם טוב
יותר. וגם הבנתי שאני לא יכולה לעצור את החיים בגלל
הפחד כי זה התפקיד שלו להשאיר אותנו קפואים במקום.
אז תשני חשיבה תעשי "עיסקה" עם אלוהים ותגידי לו
שאת מפקידה את הבטחון שלך בידיים שלו.
ושוב חרדה היא לא הגיונית לכן צריך לפנות אליה בהגיון.

 

[דנה בננה 4]

רותי היקרה

קראתי בהודעה שכתבת שזו הפעם הראשונה שטסת בגלל פחד טיסות
יישר כח !!!כל הכבוד !!!
שמחתי מאד לשמוע שהצלחת להתמודד עם הפחד העמוק הזה שלך ,זו בהחלט חתיכת התמודדות
שולחת לך חיבוק ושאפו !!!!
דנה

 

[רותי 11]