אינטואיציה חרדה ופנטזיה

[מחפשת אחר האמת85]

אינטואיציה חרדה ופנטזיה

כידוע כחלק מתהליך קבלת ההחלטות, רובנו נעזרים באינטואיציה שהיא מהווה מעיין תחושת בטן לגבי הצעדים שעלינו לנקוט בנוגע לסוגייה שעלינו לפתור, או התלבטות מסויימת. ההחלטה יכולה להיות מושפעת משני קטבים: החרדות - פחדים מהעבר שממשיכים לרדוף אותנו ולהשפיע על צורת החשיבה הנוכחית. פנטזיות - דימויים פנטסטיים על עולם ורוד ונטול רוע בו מתממשים כל חלומותינו. לפעמים אנו נוטים לחלום לפנטז בהקיץ עד כדי ניתוק מוחלט מהמציאות. שניהם, גם החרדות וגם הפנטזיות מהווים שני קצוות מנוגדים בתהליך החשיבתי שלנו ובו זמנית הם מנטרלים את ההשפעה של האינטואיציה ופוגעים ביכולת השיפוט שלנו. יש כאלו אשר הפחדים משתקים אותם ומהצד הנגדי - האלו שתמיד מתאכזבים בגלל ציפיות לא ריאליסטיות ולא מותאמות לנוכח המציאות. בשני המקרים, צריך למצוא את הפרפורציה בין החרדה לפנטזיה, שם תוכל האינטואיציה להכנס לפעולה. איך לומדים להתגבר על הקיצוניות של החרדה והפנטזיה? איך ניתן להתחבר לאינטואיציה ולדעת מתי זה פחד, אינטואיציה או סתם פנטזיה??

 

[Gilliana]

מי שימצא את התשובה לשאלה הזו...

... יהיה לא רק מיליארדר, אלא מולטי-מיליארדר שיכניס את ביל גייטס וגאידאמק יחד לכיס הקטן.

 

[סליידר]

אני אשמח מאוד לדעת!

 

[Lynnearia]

פיקה

השאלה היא: איך להפוך לבן אדם יותר אינטואיטיבי, ואיך לזהות את הפחד פנטזיה, כלומר מתי אנחנו משלים את עצמנו? אני פשוט אעיר לפי תחושות הבטן שלי: -החרדות והפחדים , והפנטזיות הם *לכאורה* שני קטבים. אבל בדיעבד הפנטזיות היא ההשלכה(נראה לי בפסיכולוגיה קוראים לזה הקרנה - projection) של החרדות כלפי חוץ. - "עולם ורוד ונטול רוע בו מתממשים כל חלומותינו." , כן אבל תחשבי על זה, זה יהיה משעמם לגמרי..? איך את יכולה לדעת שטוב לך, אלא אם כן מתישהו בחייך היה לך רע? - תיארת את החרדה והפנטזיה במשפט שלך, קישרת אותם לחשיבה "גם החרדות וגם הפנטזיות מהווים שני קצוות מנוגדים בתהליך החשיבתי שלנו". עכשיו "ליצור פרופורציה בין חרדה לפנטזיה", בכך את בטח מתכוונת לתהליך שמשתמש בחשיבה - וכאן הבעיה, כל שימוש במחשבה יוביל לתוצאות לא יציבות בגלל הפחד, בגלל הפנטזיה. - "שם תוכל האינטואיציה להכנס לפעולה" - האינטואיציה שלנו תמיד בפעולה, אנחנו תמיד יודעים מתי אנחנו הולכים נגד הזרם, נגד הטבע שלנו - שהוא מאוד אינטיליגנטי. הנקודה היא להפוך את האינטואיציה למודעת, להפוך את "תחושת הבטן" למודעת, כלומר לבטא אותה במילים. זה מה שפסיכולוגים מנסים לעשות טכנית - אבל דרך אנליזה, שיטה. -"איך לומדים להתגבר על הקיצוניות של החרדה והפטנזיה" וזוהי בהחלט קיצוניות. קודם כל יש הבדל בין פחד לבין חרדה, פחד הוא טבעי ויש לו סיבה חיצונית, זה לא משהו שצריך "להתגבר" עליו, כמו שלא צריך "להתגבר" על רעב, או משיכה מינית, אלא לתת לו תבנית, נראה לי. חרדה זה בדרך כלל דברים ש"יכולים" לקרות בעתיד "מה אימים" למיניהם. והם הקרנה שלילית של הבעיה שקיימת בפנים, שהיא לא מודעת. -"איך ניתן להתחבר לאינטואיציה ולדעת מתי זה פחד, אינטואיציה או סתם פנטזיה??" טוב לגבי להתחבר לאינטואיציה לא צריך לדאוג, את תמיד מחוברת הכי שאפשרת לאינטואיציה זה מה שגורם לכל ההרגשה הלא טובה בבטן. (he he), ולגבי לדעת מתי זה אינטואיציה או מלכודת, שזה אינטואיציה זה ירגיש אמיתי - אבל גם יהיה מגובה בהגיון ויראה ברור מאליו, לעומת שאם זה מלכודת זה יהיה קשה יותר להלביש על זה הגיון, כלומר את תרגישי ספק בתוכך וזה יהיה כאילו את שוחה נגד הזרם "משהו לא בסדר כאן". שזאת תהיה אינטואיציה , זה יהיה הגיוני כלומר את תסתכלי על המצב שלך מכל הצדדים האפשריים בקלות , זה יהיה יותר יצירתי מאשר ספקולטיבי, ושזאת תהיה מלכודת השימוש בהגיון ינבע יותר מתקווה עיוורת לעבר העתיד, ופחות יחס אל ההווה. זה פחות או יותר מה שהיה לי לתרום.

 

[JiyuuKi]

משהו שגיליתי אתמול (לא יודע אם זה קשור)

שמתי לב (על ידי התבוננות בעצמי שיש אנשים שכל ההתנהגות שלהם מונעת על ידי חשיבה רציונאלית. כלומר, הם תמיד מפקחים על עצמם, ובודקים את מעשיהם. גם אם הם משתחררים קצת, הם עדיין עושים את זה רק אחרי שהצדיקו זאת לעצמם באופן רציונאלי. התנהגות כזו היא לא חופשית, והיא פוגעת באדם במובן הזה שהיא לא מאפשרת לו לעשות את כל מה שהוא רוצה לעשות (וכמובן,ה'רוצה' הוא במשמעות הריגשית והבסיסית שלו - צרכים של הגוף. ולא במשמעות של מה שהאדם חושב שהוא רוצה, או אומר לעצמו שהוא רוצה). ולכן האדם יתחיל לצבור עודף מתחים, ועודף רצונות לא ממומשים. אלה יגבירו את התסכול שלו ויגבירו את הרצון שלו לצאת מהמצב הזה. ולכן החשיבה הרציונאלית שלו רק תוגבר והמצב רק יחמיר. אז אם בן אדם נמצא במצב כזה, איך הוא יצא ממנו? הוא יכול להגיד לעצמו את כל מה שאמרתי למעלה, ואז לנסות להצדיק באופן רציונאלי את ביטול התהליך. אך זו רק אשלייה של השתחררות, מכיוון שהרציונאל עדיין ישב ויפקח על הדברים. לכן ניסיתי to outrun my mind, ובסופו של דבר הבנתי שהמקור של כל השליטה הרציונאלית בהתנהגות הוא הפחד. הפחד הוא היוצר את התהליך הזה. רק בגללו הוא קיים. פחד, אשר לרוב הוא גם הגורם וגם הסימפטום, לחוסר מודעות. מאיפה נובע הפחד הזה? למה קשה כל כך להשתחרר ממנו? אלו שאלות שכל אדם צריך לשאול את עצמו. ועצם החקירה למציאתן היא כנראה גם התשובה. בכל מקרה, ברגע שהפחד הולך, הנפש חופשייה לעשות כל מה שהיא רוצה. ובמהרה היא תפעל כדי להגשים את עצמה, ולסגור במהירות ובקלילות את כל הפערים

 

[Lynnearia]

כן

רוב המורים בבתי הספר מפקחים על עצמם, למעשה אתה מתאר את הבסיס ל1984. חופש הוא לא דבר רציונאלי. ואני גיליתי שרציונאלי אמיתי אפשרי רק מתוך אי-ראציונאליות, במובן של יצירתיות. חשיבה לא יכולה לתקן את המצב שנוצר מהבעיה שקיימת בשכל כפי שהוא כעת. (במקרה של פיקוח עצמי, שבא עבור הרגשת בטחון אבל מגביר את חוסר הבטחון) אם בן אדם נמצא במצב כזה, הוא יצר ממנו אך ורק על ידי מגע עם משהו חי, בני אדם שלא ישפטו אותו (ז"א ישמיעו המון רעשים חיצונית או פנימית בתוך עצמם), או הטבע עצמו. אבל בדרך כלל זה לא יספיק, כי הוא יסתכל על כל אלה דרך אותו השכל. הפחד עצמו הוא לא ידוע, או "לא מודע*, הקושי להשתחרר ממנו הוא ביחס לאמונה שלך והאמצעים איך אפשר להשתחרר ממנו. כל חקירה משמעה חיפוש משמעה שימוש בשכל - שהוא עצמו לא מספיק לפתרון הבעיה. שאתה יצירתי אתה מוציא משהו מבפנים - לא מודע, והופך אותו למודע, הוא משהו שקיים כבר בתוך עצמך אבל אתה לא ממש יודע מה הוא, ואתה מבטא אותו דרך מילים או כל פעולה *חיצונית*. כמו כתיבה, ציור, תנועה. מה שאתה תגיד או תכתוב לא משנה, אלא ההוצאה עצמה. ברגע שאתה מוציא, הפחד עצמו הופך להיות מודע, והוא מאבד מהאנרגיה והשליטה שלו עליך. בלא מודע יש לו פי 100 יותר כוח עליך.

 

[מחפשת אחר האמת85]

יכול להיות שאת מנסה בדרך זאת למצוא את הייעוד

אני בהחלט מסכימה שעם השתחררות הפחד, מתפנה מקום לאינטואיציה וליצירתיות של הנשמה. הפתרון הוא באמת ביטוי חיצוני של כל העובר עליך, רק על ידי הוצאה חיצונית ניתן להגיע לדברים שאפילו לא תיארת שקיימים בפנים. מניסיון, הרבה פעמים אכן אמרתי או עשיתי דברים שהדהמתי את עצמי (לחיוב ולשלילה יחדיו). זה ממש מוזר, פתאום את מגלה שאת לא מכירה את עצמך מספיק וכל מה שהגעת אליו עד כה היה מונע מתוך השכל הישיר שבדרך כלל מושפע מלחצים סביבתיים. על ידי התחברות לעצמי אני מאמינה בהחלט שניתן להגיע לייעוד האמיתיתו ולמצוא את הקריירה הנכונה שתממש את מלוא הפוטנציאל בצורה האופטימאלית ביותר.

 

[Lynnearia]

תוספות

אני שוב פעם מזכיר כמה דברים. Francis bacon Baconian method - Phenomenological Cataloging of what we Experience תעשו את זה. אם נשווה את זה לAwareness או למודעות עצמית שכולם מדברים עליה אבל לא יכולים להסביר אותה אלא דרך דוגמאות ישירות שתמיד נשמעות לא ברורות (אבל איך עושים את זה, מה זה?). Awareness is a Creative process, it is negative passive, and not Positive Active, you State what is happening - that is to say, what comes to your notice, through your mind, that is hapening, whatever - aspecially the "bad": things, or weaknesses, or "problems" and you don't analyze, but if you anallyze, nevermind, you are not the one who is "doing" awaenress, like an aritst is not the one who is "Writing" while in the creative state. נזכר ב Self remembering של גורדייף , אותו הדבר i am now, picking up this pieace of paper i am now, watching tv,. i am now going up the stairs וכך הלאה יש שיטות שונות, אבל זה תמיד אותו עקרון, וגיליתי שהעקרון הוא יצירתיות, Make your outside in, and make your inside out זה פחות או יותר מה שמשותף לכל המיסטיקנים. למה זה עובד? שאתה עושה משהו יצירתי זה משחרר משהו, וזה משנה משהו בתודעה שלך. מיד. "אתה" לא זה שעושה את זה. זה בא דרכך , ז"א דרך הגוף יותר מאשר דרך ערמת הזבל למלעה (mind). תחשבו על שפה כביטוי חיצוני למשהו שקיים אך ורק בגוף, וכל השפות הם בעצם זה. שום שפה לא הייתה יכולה לעבוד אלא אם כן היה לה את המרכיב הפיזיולוגי, כנראה בדי אן איי. תחשבו גם על דתות - אותו הדבר אלא אם כן בבני אדם לא היה את הפוטנציאל שהפעיל משהו בעצם בכל ה saints&mystics. הלאה תחשבו עכשיו כל inner contradiction שגורם לכולם להתנהג כמו זומבים או חולי נפש או לסבול. למה תהליך יצירתי או awareness יכול להוביל להתרה, וזה "לא לוקח זמן" בגלל שתהליך יצירתי יכול לקרות רק מחוץ לשכל והשכל הוא בלתי נפרד מזמן פסיכולוגי , ולא זמן כרונולוגיה או זמן שעון (תאריך חודש, יום שעה, דקה). תחשבו על זה, התרה של קונפליקט מרמזת על לפחות 2 אשליות שבינהן יש קונפליטק! קונפליקט או סתירה לא יכול להתקיים בין משו חי לבין אשליה, כי ברגע שאשליה באה במגע עם משהו חי היא נהפכת למודעת , כל האנרגיה יוצאת ממנה והיא "מובנת". עכשיו בתהליך יצירתי אתה לא "סתם" זורק דברים, אתה מכוון את עצמך ל"אנרגיה" של הגוף, וזה מפסיק או מוריד את מהירות המחשבות בראש, ובאה לך מילה או רעיון ואתה כותב אותו ואז מילים על הרעייון - וזה פשוט נכתב כמעט מעצמו, והרעיון הזה מוביל אותך לעוד רעיון, ולא סתם לעוד רעיון - אלא לרעיון שיוביל אות לקונפליקט - האשליה השניה, ז"א מה שאני מנסה להסביר הוא שהגוף מכוון אותה לחלק אחד מהבעיה, צד או קצה חוט אחד, והחצי הזה, על פי חוק האסוציאציה מוביל אותך לקצה השני. וברגע שיש לך את שני קצות החוטים - זה נופל מעצמו, בגלל שברגע שהפכת את שני האשליות למודעות אין יותר contradiction , הקונפליקט עצמו הוא לא הבעיה, הוא הסימפטום, שני האשליות שבינהן יש בעיה הוא הקטע, ואפשר להגיע לכל אחד מהן רק דרך התהליך הזה.

 

[מחפשת אחר האמת85]

למה הכוונה to outrun my mind?