אינטואיציה = ידיעה טבעית - האדם יודע בלי לדעת איך הוא יודע
אינטואיציה = ידיעה טבעית – האדם יודע בלי לדעת איך הוא יודע
הידיעה הטבעית של האדם קיימת בכל תחום של פעילותו.
לאדם יש ידיעה טבעית ברורה, ושמה הוסכם הוא כמות.
האדם יודע מה זה כמות של זמן, והוא יודע מה זה כמות של צעדים.
לאדם יש ידיעה טבעית של כמויות, והוא המציא שפה של כמויות.
זוהי שפה של כמויות ערטילאיות, והשם המתאים לה הוא שפת הכמתנות.
כמתנות זה עיסוק בכמויות ערטילאיות.
גם מתמטיקה זה עיסוק בכמויות ערטילאיות.
בידיעה טבעית החליט אדם קדמון, ששרבוט הקו הזה \ יביע כמות ערטילאית.
לאדם יש ידיעה טבעית הממציאה שמות.
לשרבוט הקו הזה \ הוא העניק את השם חדו
כל המתמטיקה (כמתנות) מבוססת על צבירת חדו, ועל חלוקה אחיד של חדו.
חדו ועוד חדו יוצר כמות ערטילאית גדולה יותר מהכמות של חדו.
לכמות ערטילאית זו הוענק השם שתו, והוענק שרבוט קו בעל צורה ייחודית 2
בשיטה פשוטה זו המציא האדם כמויות ערטילאיות גדולות יותר ויותר.
לכל כמות ערטילאית הוענק שם ייחודי שלשו, רובעו, חמשו, וכן הלאה
לכל כמות ערטילאית הוענק שרבוט קו מייצג, בעל צורה ייחודית 3 , 4 , 5
לכל הכמויות הערטילאיות האלה הוענק שם כללי, והוא מספרים.
כך יצר האדם את שורת המספרים הגדולים מחדו
2, 3 , 4 , 5 , 6, 7, ,,,,,,, וכך הלאה ללא סוף
עם חלוקה אחידה של חדו, ושימוש בחלק יחיד מחלוקה זו,
יצר האדם את שורת האנטי מספרים 2' , 3' , 4' , 5' , 6' , 7' ,,,,,,, וכן הלא ללא סוף.
הקשר בין שתי שורות המספרים הוא פשוט.
2 פעמים אנטי שתיים = חדו או 2 פעמים 2' = \
3 פעמים אנטי שלוש = חדו או 3 פעמים 3' = \
זוהי כל המצאת המספרים ויש לה פגם מהותי .
הפגם המהותי אומר: המצאת המספרים היא המצאה בדידה, ולא רציפה.
פגם זה מפיק מסקנה האומרת : תמיד יהיו כמויות רציפות שאין להם ייצוג מספרי.
המקום שבו נתגלה הפגם המהותי של הכמתנות, הוא התחום הגיאומטרי, שמופיעים בו כמויות רציפות של אורך, שטח, ונפח.
המושג היסודי של הגיאומטריה הוא הקו הרציף, שיש לו אורך ממשי וצורה.
יש שני סוגים עיקריים של קווים רציפים, קו הסרגל וקו המחוגה.
בריבוע מופיעים קטעים של קו סרגל.
קו הסרגל שייך למתמטיקאים העורכים חישובים המבוססים על פי משפט פיתגורס.
משפט פיתגורס מגלה את הפגם המהותי של המצאת המספרים.
לריבוע שאורך צלעו מיוצג בהסכמה על ידי 2 , אין ייצוג מספרי לאורך האלכסון.
ואם יש למתמטיקאים חישוב שמתאים ( בקירוב טוב ) לקווי סרגל. אז אין להם בכלל חישוב המתאים לקווי מחוגה.
מעולם לא היה למתמטיקאים חישוב המתאים לקווי מחוגה.
אפילו החשבון שניוטון ולייבניץ המציאו, לא מתאים לקווי מחוגה.
המתמטיקאים יודעים לערוך חישובים רק על קווי סרגל, וכל החישובים האלה מבוססים על משפט פיתגורס, שהוא גילה את הפגם של המצאת המספרים.
ומי כן מתאים לטפל בקווי מחוגה ? הפיזיקאים ולא המתמטיקאים
קווי מחוגה שייכים לפיזיקאים העורכים מדידות.
קווי מחוגה חסרי עובי ועם צורה גיאומטרית כמעט מושלמת, מופיעים בגלילי פלדה של התעשייה המכנית המדויקת. על גלילים אלו ניתן לערוך מדידות מדויקות מאוד.
מה אפשר למדוד ?
אפשר למדוד את הקטרים של שני גלילים נבחרים, ומתוצאות המדידה יתקבל מספר יחס.
אפשר גם למדוד ישירות, (בעזרת היקפן) את מספר היחס בין היקפי הגלילים.
התוצאה שתתקבל ....יחס הקטרים ( גדול במקצת) מיחס ההיקפים.
תוצאה זו מפיקה גיאומטריה חדשה.
את הגיאומטריה הזו המתמטיקה לא מסוגלת לגלות, כיוון שאין למתמטיקה חישובים המתאימים לקווי מחוגה.
גיאומטריה זו המתינה בסבלנות אלפי שנים, להתפתחות הטכנולוגיה המכנית המדויקת, שאפשרה את יצירת ההיקפן.
א.עצבר
