אינטימיות מתפוגגת

eli202020

New member
אינטימיות מתפוגגת

שלום
אנחנו זוג בני 32, 10 שנים ביחד מתוכן נשואים 5 שנים. יש לנו 2 ילדים, בני 4.5 ו-3 חודשים. אוהבים מאוד, ועם השנים פתוחים ומבינים יותר אחד את השניה, קשובים יותר, מתקשרים טוב יותר ובקטע הזה באמת שאין תלונות.
אך בשנים האחרונות (באופן צפוי, מאז לידת הבכור) חלה דעיכה באינטימיות שלנו כזוג שבאה לידי ביטוי בתדירות יחסי המין. אני רוצה זאת יותר והרבה, והאישה בכיוון ההפוך לגמרי. הדבר הפריע לי מאוד מה שגרם לי לנסות ליזום יותר פעמים, לשכנע ולהתלונן, מה שכמובן לא עזר אלא גרם בדיוק להיפך (מה שלא ידעתי בזמנו), עברו השנים ואני הבנתי שאני צריך ללחוץ פחות על מנת לא להרחיקה ממני עוד יותר, לתת לה להתקרב אליי וליזום בעצמה, מה שבאמת הניב תוצאות.
לפני כשנה נכנסה להריון שני, ידעתי שאני בפתחה של תקופת יובש, השלמתי עם המצב ואמרתי לעצמי שאני אמשיך בשלי, לא אתלונן, לא אזום, אתן לה לבוא אליי בעצמה. כמות הפעמים שעשינו זאת במהלך ההריון נכנסת בכף יד אחת, גם אם נוסיף לזה את ה3 חודשים שעברו מאז הלידה. שנינו לא יוזמים, אני לא רוצה להעלות שוב את הנושא מה ששוב יתפרש כתלונה מצידי. אני מנסה לשכנע את עצמי שאני לא באמת רוצה, למרות שאני ממש כן. אני נמשך אליה הרבה יותר מבעבר ותמיד מציין זאת בפניה, מחמיא לה המון, לא כי צריך אלא כי אני באמת חושב ככה, אך איני מקבל מחמאות בעצמי, תמיד אומר לה שאני אוהב אותה, אמנם מקבל "גם אני אוהבת אותך בחזרה" אך היא אף פעם לא תאמר זאת ראשונה. זה אמנם נשמע קטנוני, אך אין זה לגטימי לצפות להדדיות בקטעים כאלה?
יש תקופות שאני אומר לעצמי, אם היא לא תפגין חיבה, גם אני לא, ואז אנחנו נכנסים לתקופה ארוכה שאפילו נשיקה על הלחי או חיבוק לא קורים בינינו.
מאמין שבראשכם עוברת המחשבה שאני פשוט צריך לדבר איתה על הדברים, אבל כאמור אני מתאפק שלא. לא רוצה שוב לצאת זה שזה מפריע לו, זה שמתלונן.
האם עשיתי לא נכון עם הנסיון לקחת צעד אחורה? האם לקחתי את זה רחוק מידי? האם אני שוב צריך לפתוח את הנושא הזה בפניה? האם למרות הכל אני צריך לנסות ליזום בעצמי שוב ושוב ושוב? או שאני צריך להמשיך לתת לה את הזמן שלה, עם כל הלידה/הנקה/הורמונים וכו'..
עוברות בי מחשבות על יחסים אינטימיים מהצד, עם ההיכרות שלי איתה אני חושב שגם אם היא תדע מזה היא "תעלים עין". אפילו שוחחתי עם כמה בחורות מאינטרנט (נשואות מתוסכלות גם הן), אבל אני לא מסוגל ולא באמת רוצה לעשות את זה. רוצה לענג את אשתי ולא אחרות, רוצה שהיחסים בינינו יחזרו להיות כבעבר (אם זה בכלל אפשרי).
אשמח לשמוע ממכם רעיונות, מה לא עשיתי בסדר ומה לעשות מכאן והלאה. תודה מראש.
 
סתם ככה להבנת העיניין

אתה מתאר עד כמה אתה פוגע בה והיא כניראה שכל כך עיפה מגידוטל קטנטנים שהיא מעלימה עין ... אתה לא הוןפך לגבר גבר
כניארא שאין טיפת הבנה עד כמה קשה לגדל זעטוטים אתה זה שצריך להרעיף עליה חום אהבה ..

בזוגיות שלי היו תקופות קשות כשהילדים היו קטנים ממש הפנתי לו עורף, אבל ככול שהם גדולו ככה פקחתי את העיניים ואריתי שהוא היה שם עבורי כל הזמן הוא חזר לקבל אהבה וחום הרבה יותר מהתקופה שהינו חברים ... כי עכשיו הערך שלו גדל בעיניי. הוא היה שם בזמנים קשים ולא התייעש גם כשהפנתי את הכעס התיסכול והקושי כלפיו
 
כשאין לילה טוב ...

אין בוקר טוב.
&nbsp
זו עצה ראשונה.
&nbsp
מעבר לכך, נסו לשבת עלזה פתוח כמו שני בוגרים ונסו למצוא פיתרון.
לא מצאתם את עמק השווה, גשו ליועץ מקצועי. כי רקע והדרכה צריך תמיד.
 
הגעתי מהראשי

יש לכם זמן יחד בלי הילדים?
אם לא אז אולי תנסה למצוא סידור לילדים ולקחת אותה לחופשה רומנטית (לא חופשה של ללכת לראות אתרים ולהתרוצץ אלא משהו רגוע, צימר או חוף ים בארץ או בחו"ל).
בחופשה תוכל לראות איך אתם מתנהגים כזוג בלי הילדים, אולי תגלו שאתם צריכים מדי פעם לארגן זמן לבד ותמצאו סידור קבוע לילדים פעם בחודש.
זה היה הדבר הראשון שאני הייתי מנסה במקומך.
משם הייתי ממשיכה לצעדים אחרים.
 
למעלה