אינטימיות מתפוגגת
שלום
אנחנו זוג בני 32, 10 שנים ביחד מתוכן נשואים 5 שנים. יש לנו 2 ילדים, בני 4.5 ו-3 חודשים. אוהבים מאוד, ועם השנים פתוחים ומבינים יותר אחד את השניה, קשובים יותר, מתקשרים טוב יותר ובקטע הזה באמת שאין תלונות.
אך בשנים האחרונות (באופן צפוי, מאז לידת הבכור) חלה דעיכה באינטימיות שלנו כזוג שבאה לידי ביטוי בתדירות יחסי המין. אני רוצה זאת יותר והרבה, והאישה בכיוון ההפוך לגמרי. הדבר הפריע לי מאוד מה שגרם לי לנסות ליזום יותר פעמים, לשכנע ולהתלונן, מה שכמובן לא עזר אלא גרם בדיוק להיפך (מה שלא ידעתי בזמנו), עברו השנים ואני הבנתי שאני צריך ללחוץ פחות על מנת לא להרחיקה ממני עוד יותר, לתת לה להתקרב אליי וליזום בעצמה, מה שבאמת הניב תוצאות.
לפני כשנה נכנסה להריון שני, ידעתי שאני בפתחה של תקופת יובש, השלמתי עם המצב ואמרתי לעצמי שאני אמשיך בשלי, לא אתלונן, לא אזום, אתן לה לבוא אליי בעצמה. כמות הפעמים שעשינו זאת במהלך ההריון נכנסת בכף יד אחת, גם אם נוסיף לזה את ה3 חודשים שעברו מאז הלידה. שנינו לא יוזמים, אני לא רוצה להעלות שוב את הנושא מה ששוב יתפרש כתלונה מצידי. אני מנסה לשכנע את עצמי שאני לא באמת רוצה, למרות שאני ממש כן. אני נמשך אליה הרבה יותר מבעבר ותמיד מציין זאת בפניה, מחמיא לה המון, לא כי צריך אלא כי אני באמת חושב ככה, אך איני מקבל מחמאות בעצמי, תמיד אומר לה שאני אוהב אותה, אמנם מקבל "גם אני אוהבת אותך בחזרה" אך היא אף פעם לא תאמר זאת ראשונה. זה אמנם נשמע קטנוני, אך אין זה לגטימי לצפות להדדיות בקטעים כאלה?
יש תקופות שאני אומר לעצמי, אם היא לא תפגין חיבה, גם אני לא, ואז אנחנו נכנסים לתקופה ארוכה שאפילו נשיקה על הלחי או חיבוק לא קורים בינינו.
מאמין שבראשכם עוברת המחשבה שאני פשוט צריך לדבר איתה על הדברים, אבל כאמור אני מתאפק שלא. לא רוצה שוב לצאת זה שזה מפריע לו, זה שמתלונן.
האם עשיתי לא נכון עם הנסיון לקחת צעד אחורה? האם לקחתי את זה רחוק מידי? האם אני שוב צריך לפתוח את הנושא הזה בפניה? האם למרות הכל אני צריך לנסות ליזום בעצמי שוב ושוב ושוב? או שאני צריך להמשיך לתת לה את הזמן שלה, עם כל הלידה/הנקה/הורמונים וכו'..
עוברות בי מחשבות על יחסים אינטימיים מהצד, עם ההיכרות שלי איתה אני חושב שגם אם היא תדע מזה היא "תעלים עין". אפילו שוחחתי עם כמה בחורות מאינטרנט (נשואות מתוסכלות גם הן), אבל אני לא מסוגל ולא באמת רוצה לעשות את זה. רוצה לענג את אשתי ולא אחרות, רוצה שהיחסים בינינו יחזרו להיות כבעבר (אם זה בכלל אפשרי).
אשמח לשמוע ממכם רעיונות, מה לא עשיתי בסדר ומה לעשות מכאן והלאה. תודה מראש.
שלום
אנחנו זוג בני 32, 10 שנים ביחד מתוכן נשואים 5 שנים. יש לנו 2 ילדים, בני 4.5 ו-3 חודשים. אוהבים מאוד, ועם השנים פתוחים ומבינים יותר אחד את השניה, קשובים יותר, מתקשרים טוב יותר ובקטע הזה באמת שאין תלונות.
אך בשנים האחרונות (באופן צפוי, מאז לידת הבכור) חלה דעיכה באינטימיות שלנו כזוג שבאה לידי ביטוי בתדירות יחסי המין. אני רוצה זאת יותר והרבה, והאישה בכיוון ההפוך לגמרי. הדבר הפריע לי מאוד מה שגרם לי לנסות ליזום יותר פעמים, לשכנע ולהתלונן, מה שכמובן לא עזר אלא גרם בדיוק להיפך (מה שלא ידעתי בזמנו), עברו השנים ואני הבנתי שאני צריך ללחוץ פחות על מנת לא להרחיקה ממני עוד יותר, לתת לה להתקרב אליי וליזום בעצמה, מה שבאמת הניב תוצאות.
לפני כשנה נכנסה להריון שני, ידעתי שאני בפתחה של תקופת יובש, השלמתי עם המצב ואמרתי לעצמי שאני אמשיך בשלי, לא אתלונן, לא אזום, אתן לה לבוא אליי בעצמה. כמות הפעמים שעשינו זאת במהלך ההריון נכנסת בכף יד אחת, גם אם נוסיף לזה את ה3 חודשים שעברו מאז הלידה. שנינו לא יוזמים, אני לא רוצה להעלות שוב את הנושא מה ששוב יתפרש כתלונה מצידי. אני מנסה לשכנע את עצמי שאני לא באמת רוצה, למרות שאני ממש כן. אני נמשך אליה הרבה יותר מבעבר ותמיד מציין זאת בפניה, מחמיא לה המון, לא כי צריך אלא כי אני באמת חושב ככה, אך איני מקבל מחמאות בעצמי, תמיד אומר לה שאני אוהב אותה, אמנם מקבל "גם אני אוהבת אותך בחזרה" אך היא אף פעם לא תאמר זאת ראשונה. זה אמנם נשמע קטנוני, אך אין זה לגטימי לצפות להדדיות בקטעים כאלה?
יש תקופות שאני אומר לעצמי, אם היא לא תפגין חיבה, גם אני לא, ואז אנחנו נכנסים לתקופה ארוכה שאפילו נשיקה על הלחי או חיבוק לא קורים בינינו.
מאמין שבראשכם עוברת המחשבה שאני פשוט צריך לדבר איתה על הדברים, אבל כאמור אני מתאפק שלא. לא רוצה שוב לצאת זה שזה מפריע לו, זה שמתלונן.
האם עשיתי לא נכון עם הנסיון לקחת צעד אחורה? האם לקחתי את זה רחוק מידי? האם אני שוב צריך לפתוח את הנושא הזה בפניה? האם למרות הכל אני צריך לנסות ליזום בעצמי שוב ושוב ושוב? או שאני צריך להמשיך לתת לה את הזמן שלה, עם כל הלידה/הנקה/הורמונים וכו'..
עוברות בי מחשבות על יחסים אינטימיים מהצד, עם ההיכרות שלי איתה אני חושב שגם אם היא תדע מזה היא "תעלים עין". אפילו שוחחתי עם כמה בחורות מאינטרנט (נשואות מתוסכלות גם הן), אבל אני לא מסוגל ולא באמת רוצה לעשות את זה. רוצה לענג את אשתי ולא אחרות, רוצה שהיחסים בינינו יחזרו להיות כבעבר (אם זה בכלל אפשרי).
אשמח לשמוע ממכם רעיונות, מה לא עשיתי בסדר ומה לעשות מכאן והלאה. תודה מראש.