אין ספק שידע - מבחינת הדת - מסוכן
זה היה כל השנים, זה לא משהו חדש, ולא רק ביהדות. בכלל, בעלי ידע נטו לשמור את הידע לעצמם ולא לשתפם אחרים. בעבר, הכוהנים (מכל הדתות) שמרו בסוד את התורה, הרופאים ובעלי המקצוע שמרו בקנאות (חלק עושים זאת עד היום) על המידע שהיה ברשותם. [מעניין לציין מה שהתפרסם, שבעידן גוגל אנשים באים לרופא שכבר לא יכול למכור להם "לוקשים"... הם יודעים בדיוק ממה הם עלוליםלסבול, מהם דרכי הטיפול המומלצות. פעמים רבות, אנשים מכוונים את הרופא...] זליגת המידע, להמון העם בפרט, "מסוכנת." הספר "הסוציולוגיה של הבערות" שחיברו שניים - החוזר בתשובה המפורסם הרב עדין שטיינזלץ והחוזר בשאלה המפורסם פרופ' עמוס פונקנשטיין - דן בכך בהרחבה. מעניין, שדווקא ביהדות, בשלב מסוים (בעיקר אחרי החורבן השני), התקבלה התפיסה שהידע צריך להיות נחלת הכלל, ושידע הוא דבר חשוב. (יש מחלוקת מפורסמת בין רבי יהושע לרבן גמליאל (?) האם להכניס גם לא ראוים לבית המדרש, ובאותו היום שסילקוהו את רבן גמליאל מנשיאות התווספו כך וכך וכך (הרבה) לומדים לבית המדרש. קרי, המאבק על שמירת הידע בקרב האליטה בלבד, איננו חדש). ברור אפוא, שהאינטרנט - אבי אבות של מקורות הידע - מסוכן מבחינה זו. ידע=כוח. ידע נותן מקורות לשיפוט נכון, להבנה. (מסיבה זו אסור לקרוא "ספרים חיצוניים". חשבו על כך שנייה, אם ברור שהתורה נכונה - ממה יש לפחד? אלא שזה לא ברור... כל טענה לוגית פשוטה, יכולה לערער אמונה בת אלפיים שנה... ורצף של טיעונים כאלה, מכמה דיסציפלינות, עלולים למוטט ולהמית אותה לחלוטין... כמו שקרה לנו...). גם נשים ערומות ואבריהן החשופים, סקס וכל זה, עלול להיות מסוכן. אך הרבה פחות מידע. (מיש מאמין יכול להסתפק באונן, ולשוב לבית המדרש כאילו לא קרה דבר...בתי המדרש מלאים בחברה שמידי פעם דופקים זונה, כדי לשכך את חמת ההורמנים). ידע עוקר את יסודות האמונה, ומזה הפחד.
