"אינני בוכה אף פעם"...

משוש30

New member
"אינני בוכה אף פעם"...../images/Emo12.gif

תגידו גם אתן נהיתן רגשניות בטירוף? אני מעולם לא הייתי בכיינית. נכון בכיתי מדי פעם אבל בסך הכל הייתי קשוחה למדי. מאז ההריון והלידה אני בוכה ומתרגשת מכל פיפס. קודם כל כל סרט שרואים בו ילדים קטנים או תינוקות גם בסיטואציות שמחות מעלה דמעות בעיני, אבל כל מוות של אנשים צעירים (חיילים, תאונות דרכים וכד') גורם לי להזיל דמעות בטירוף. אתמול ישבתי בקפיטריה באניברסיטה קראתי על החיילים שנהרגו ובכיתי עם דמעות והכל באמצע הקפיטריה!!!! דייייייייי מה עושים? חוץ מהקטע הזה אני ממש חזרתי לתפקוד מלא עובדת ולומדת קשה, חזרתי ליעילות הקודמת ואפילו התיעלתי, מוצאת אפילו זמן לילד ולחברים רק הדמעות..."זולגות הדמעות בעצמן..."
 
מה עושים? בוכים... ../images/Emo24.gif

גם אני הפכתי בכיינית לא קטנה. הדמעות זולגות להן במהירות רבה מידי מאז ההריון הראשון. אין טעם להלחם בזה - אני אמא עכשיו, וכנראה שזה עושה משהו לבנאדם. כשמרגישים צורך לבכות, הכי טוב זה פשוט לבכות וזהו. אח"כ מרגישים הרבה יותר טוב!
 

sharonmx

New member
חשבתי שזו רק אני...../images/Emo7.gif

מתחילת ההריון נהיייתי בכיינית משהו משהו. בהריון כמובן זקפתי את הכל לטובת ההורמונים. מה שכן- הברז נפתח בעיקר ליד החצי, ולא במקומות ציבוריים. מספיק שהוא היה אומר לי "תעבירי את הקוטג'" בטון קצת שונה, והשיטפון היה מגיע. אני עדיין מתביישת מסצנות הדמעות שעשיתי לו בכל מיני מקומות (תסלח לי יקירי
) חשבנו שזה יעבור עם הלידה, אבל לא דובים ולא ציפורים- הברז דולף, והרבה. טוב לדעת שאני לא לבד! אולי חווית האמהות הופכת אותנו, בתולות (נו טוב..) הברזל הקרייריסטיות והקשוחות לנסיכות רגישות? ולאלו שכבר עברו הריון אחד ויכולות לתרום משהו מנסיונן- זה עובר???
 

עמית@

New member
אל תתחילי איתי..

נעשיתי רכיכה רגשנית שזה נורא. בעבודה לא פעם ישבתי כשדמעות זולגות ממני, ומי שלא ראה אותי ממררת בבכי באוטו בבוקר בדרך לעבודה בגלל שיר, סיפור, או ראיון- לא ראה פאתטיות מימיו.
 

שִירָה

New member
אני מאז ומתמיד הייתי מאד רגשנית ../images/Emo9.gif

אז תארי לך מה קורה איתי עכשיו
 

lulyK

New member
המצב חמור מאד.

הוא חמור עד כדי כך שיריב נאלץ לנהל אותנו מול הרשויות, כי אני לא מסוגלת לנהל שיחה קצרה עם נותני שירותים בלי להעלב ולפרוץ בבכי. אפקטיבי זה לא.
 

עמית@

New member
../images/Emo6.gif

ואני היום קבעתי פגישה עם הבוס שלי לשיחה והוא אמר לי "אבל בלי לבכות, טוב?"
 

Arfilit

New member
אני בכיינית גדולה

בפעם הראשונה שבכיתי אצל הבוס שלי בחדר, והייתי מאוד מאוד נבוכה, הוא אמר לי: "תסתכלי על השטיח - רואה את הכתמים? את לא הראשונה שבוכה בחדר הזה..." נכון נחמד?
 

lulyK

New member
הייתכן שדיברת אלי?

אני פשוט מתקשה להאמין שיש מישהו בעולם הזה שחושב שאני קשוחה
 

שִירָה

New member
כן, אבל נראה שטעיתי ../images/Emo9.gif

'צטערת... נראה לי שרושם שנוצר ממילים כתובות בלבד, מאד מטעה לפעמים.
 

odeia

New member
אני, בדיוק ככה, מאדם קשוח שכלום לא

נוגע בו וכלום לא אכפת לו, הפכתי לרכיכה מצויה ואפילו יותר מזה - מדברת על הבנות, העיניים נהיות רטובות, מדברת על משהו נחמד - העיניים נרטבות. ממש רכיכה. (אולי המוח נוזל לי יחד עם הדמעות?)
 

dorlim

New member
כבכיינית ידועה (הרבה לפני ההריון)

אין יותר מידי מה לעשות
 
אני ידועה כבכיינית כרונית

גם לפני שנולדו הילדים. ואני שונאת את עצמי כל פעם שאני בוכה, אבל מה שכן, אחרי שאני בוכה אני נרגעת.
 
למעלה