אינני יודעת אם זה המקום הנכון... אבל מנסה בכל
זאת. אז אני בת 25, קצת יותר. רווקה מזה שנה, "פעילה" בעולם הדייטים, מכירה בחורים בסיטואציות שונות, בלימודים, באתרי היכרויות, במקומות שונים. כל בחור שאני מכירה באמת מוצא חן בעיניי, לפחות בהתחלה. אנחנו יוצאים בפעם הראשונה והכל נפלא בד"כ, יוצאים לעוד פגישה-שתיים-שלוש ופה מתחילה הבעיה. הבחור כן מראה נכונות ורצון להמשיך במה שהתחלנו, אני כן מוצאת חן בעיניו וגם הוא בעיניי, אבל אחרי כמה פגישות, פתאום כבר אני מרגישה שאני לא רוצה להפגש איתו יותר, שאני כבר לא נמשכת אליו כמו שנמשכתי אליו בפעמים הראשונות שנפגשנו. הוא כבר לא מעניין אותי וככה אני נכנסת למעגל של פגישות עם בחורים שרוצים להמשיך בקשר ואני פשוט חותכת כל קשר שנמשך יותר מדי. אני מאוד רוצה לראות את עצמי בתוך קשר זוגי טוב ומהנה. כן היו לי בעבר מערכות יחסים ארוכות (שנה, שנתיים ואחת של 3 וחצי שנים). אני מרגישה שמשהו לא בסדר... איך זה יתכן שבפעמים הראשונות אני כל כך נמשכת, כל כך רוצה, כל כך זוהרת ושמחה עם הבחור ואחרי כמה פעמים אני כבר לא רוצה אותו? וזה לא שהם עושים משהו שלא במקום, או שפתאום אני מגלה דבר מה שלא מוצא חן בעיני עליהם... הם מחזרים, אם זה במתנות קטנות כבר בהתחלה, בהודעות חביבות, בהתעניינות, בטלפונים... הכל כאילו כל כך מושלם ואני זו שהורסת פתאום עכשיו למשל אני יוצאת עם בחור באמת מקסים, משקיע, מחזר, אני ממש מרגישה שהוא רוצה. וכבר נפגשנו 4 או 5 פעמים וזהו... אני כבר לא רוצה להמשיך בקשר הזה, אך באיזה שהוא מקום החלטתי להמשיך איתו כי אולי משהו לא בסדר איתי.. להמשיך בקשר למרות שאני לא רוצה? אתמול נפגשנו וכל מה שרציתי זה לסיים את הפגישה, למרות שהיתה מאוד מוצלחת, וללכת הביתה כבר... אני מיואשת ולא יודעת מה לעשות אני מרגישה שמשהו לא תקין אצלי בנושא הזה ואני לא יודעת מה לעשות.. הבחורים שאני יוצאת איתם לא נותנים לי שום סיבה לשנות את הדעה והמשיכה שלי כלפיהם, הם ממש בסדר גמור, רציניים, לא מחפשים קשרים סתמיים, אלא משהו יותר מסתם קשר... כמוני, כמו שאני הייתי רוצה. עצה? עזרה? משהו? תודה מראש שרון
זאת. אז אני בת 25, קצת יותר. רווקה מזה שנה, "פעילה" בעולם הדייטים, מכירה בחורים בסיטואציות שונות, בלימודים, באתרי היכרויות, במקומות שונים. כל בחור שאני מכירה באמת מוצא חן בעיניי, לפחות בהתחלה. אנחנו יוצאים בפעם הראשונה והכל נפלא בד"כ, יוצאים לעוד פגישה-שתיים-שלוש ופה מתחילה הבעיה. הבחור כן מראה נכונות ורצון להמשיך במה שהתחלנו, אני כן מוצאת חן בעיניו וגם הוא בעיניי, אבל אחרי כמה פגישות, פתאום כבר אני מרגישה שאני לא רוצה להפגש איתו יותר, שאני כבר לא נמשכת אליו כמו שנמשכתי אליו בפעמים הראשונות שנפגשנו. הוא כבר לא מעניין אותי וככה אני נכנסת למעגל של פגישות עם בחורים שרוצים להמשיך בקשר ואני פשוט חותכת כל קשר שנמשך יותר מדי. אני מאוד רוצה לראות את עצמי בתוך קשר זוגי טוב ומהנה. כן היו לי בעבר מערכות יחסים ארוכות (שנה, שנתיים ואחת של 3 וחצי שנים). אני מרגישה שמשהו לא בסדר... איך זה יתכן שבפעמים הראשונות אני כל כך נמשכת, כל כך רוצה, כל כך זוהרת ושמחה עם הבחור ואחרי כמה פעמים אני כבר לא רוצה אותו? וזה לא שהם עושים משהו שלא במקום, או שפתאום אני מגלה דבר מה שלא מוצא חן בעיני עליהם... הם מחזרים, אם זה במתנות קטנות כבר בהתחלה, בהודעות חביבות, בהתעניינות, בטלפונים... הכל כאילו כל כך מושלם ואני זו שהורסת פתאום עכשיו למשל אני יוצאת עם בחור באמת מקסים, משקיע, מחזר, אני ממש מרגישה שהוא רוצה. וכבר נפגשנו 4 או 5 פעמים וזהו... אני כבר לא רוצה להמשיך בקשר הזה, אך באיזה שהוא מקום החלטתי להמשיך איתו כי אולי משהו לא בסדר איתי.. להמשיך בקשר למרות שאני לא רוצה? אתמול נפגשנו וכל מה שרציתי זה לסיים את הפגישה, למרות שהיתה מאוד מוצלחת, וללכת הביתה כבר... אני מיואשת ולא יודעת מה לעשות אני מרגישה שמשהו לא תקין אצלי בנושא הזה ואני לא יודעת מה לעשות.. הבחורים שאני יוצאת איתם לא נותנים לי שום סיבה לשנות את הדעה והמשיכה שלי כלפיהם, הם ממש בסדר גמור, רציניים, לא מחפשים קשרים סתמיים, אלא משהו יותר מסתם קשר... כמוני, כמו שאני הייתי רוצה. עצה? עזרה? משהו? תודה מראש שרון
