קצר וארוך, בקצרה
קצר טווח לוקחים לפי:
- כמות הפחמימות בארוחה
- ערך הסוכר לפני הארוחה וערך היעד לאחר הארוחה
- יחס של אינסולין למנת פחמימה (יחס זה הוא אישי לכל אדם)
 
ארוך טווח לוקחים לפי:
- מתחילים מאיזשהו יחס שנמצא במחקרים לגבי כמות אינסולין בזאלי שצריך לפי משקל הגוף (זה מה שיתן לך האנדוקרינולוג)
- משם ממשיכים ומוסיפים או מורידים באופן אישי, כל אדם יגיב אחרת
 
הפרמטרים שמשפיעים על המינון (גם של ארוך הטווח וגם על היחס אינסולין/פחמימה או אינסולין/תיקון של קצר הטווח) הם רבים, וביניהם: משקל הגוף, רמת הפעילות הגופנית הכללית, פעילות הורמונלית, תרופות אחרות, ובטח עוד מאה דברים אחרים
 
ולשאלתך השניה: האינסולין הבזאלי כמובן עוזר בהכנסת הסוכר לתאים, אבל לאו דווקא סוכר שהגיע מהאוכל, אלא גם זה שמיוצר באופן טבעי כדי לאפשר פעילויות בסיסיות בגוף.