אינפוף לטיני

[מ ת ר ג ם]

אינפוף לטיני

היה כאן פעם בלשן שדיבר בקצרה על כך שההגיה בלטינית קלאסית כללה אינפוף
(כאשר יש M אחרי תנועה בסופי מילים)
יש בכך כדי להסביר את תופעת ה-elisio בשירה הלטינית שקורית אחרי מילים כאלה

האם מישהו יכול להרחיב יותר בנושא? איפה עוד קיים אינפוף ואיפה לא?
האם זה כולל גם M בודדת באמצע מילים? מה עם N?
מה לגבי הצירוף GN (כמו ב-magnum למשל)? - נקרא N adulterinum אאל"ט

 

[מ ת ר ג ם]

ההבחנה היא בין

dental nasal, labial nasal ו-guttural nasal
כשהאחרון הוא למעשה ה-N adulterinum

 

[דאנטה]

אני מפנה אותך ל-Vox Latina מאת וו' ס' אלן

Vox Latina: The Pronunciation of Classical Latin by W. Sidney Allen, משנת 1964 (מהדורה שניייה משנת 1978) ובמיוחד לפרק העוסק בעיצורים הנזאליים (עמ' 27 ואילך, ועל העיצור M במיוחד בעמודים 30- 31).

 

[מ ת ר ג ם]

מעניין

מקריאה ראשונה ושטחית(מאוחר ואני עייף), אני לומד שהגיית ה-M הסופית, לפי התיאורים של סופרים קלאסיים, היתה קלושה עד נעלמת.
אפילו בכתובות מוקדמות השמיטו אותה.
נתקלתי פעם בהשוואה בין ה-M של האקוזטיב הזכרי הלטיני לזו של האנגלי(השריד שלו בכל אופן, he => him), שמקבילה גם לדאטיב הגרמני(ihm). לאור המידע ב-VOX, לא ברור לי איך אפשר להשוות ביניהם.