איסור הדלקת אש בשבת

[beatman]

תודה לכולם

 

[SupermanZW]

כמעט

אלוהים שבת ממלאכת הבריאה, מלאכה שאין אדם המסוגל לה ולכן לא מצא טעם לאסור על פי התורה, מה שאסר היה ל"ט מלאכות המשכן אשר הדלקת אש אינה אחת מהן. על הדלקת אש אסר בהקשר אחר. אין קשר לטרחה אך יש קשר למיקום ולסיטואציה. לגבי "כל מושבותיכם" זהו פירוט והסבר, אלה הם המקומות בהם נאסרה הדלקת אש ומלשון הרבים ניתן להבין שמדובר בפרהסיה. ראיה נוספת לכך היא שבמשכן עצמו הותרה הדלקת אש לצורך הקרבת קורבן השבת ולכן בהכרח "כל מושבותיכם" אינו יכול להתפרש כ"כל מקום" אלא כרשות הרבים באופן ספציפי. אלמלא היה כך לא היה נכתב "בכל מושבותיכם" ומוסכם על כולם שאין מילים מיותרות בתורה.

 

[מדור 26]

אין בדבריך שום תשובה להערות שלי

אין בלחיצה על מתג חשמלי, שום פעולה יוצרת, ולבטח לא מלאכה או הדלת אש, שנאסרו ע"י התורה.

 

[SupermanZW]

ל"ט המלאכות הן מלאכות המשכן דווקא

ולהקריב קרבן אי אפשר ללא הדלקת אש. עצם העובדה שמופיע התנאי "בכל מושבותיכם" מעיד על כך שקיים גם מה שאינו נכלל בו כי אין מילה מיותרת בתורה. אשמח אם תוסיף הפניות.

 

[SupermanZW]

אין אש ללא חמצן

במנורת ליבון יש ואקום ולכן האור והחום שהיא פולטת אינם אש.

להמציא סיבות לאסור זה קל והאינטרסים לעשות כך ברורים, ככל שיש יותר תקנות קל יותר לרבנים לשלוט בקהל מאמיניהם אך אלוהים לא התכוון שנהפוך את התורה קרדום לחפור בו, לצערנו זה מה שמוצאים לנכון פוסקי הלכות לעשות.

 

[מדור 26]

מאיזה "טעמים אחרים"

אין כאן מדובר על "מלאכה קשה ומאומצת"
גם בנורה רגילה לא מדובר באש כי אין בה להבה, ולא כל שכן, בהפעלת מעלית, או מכשיר מכאני אחר המופעל בחשמל.
לפי שיטתך, היה צריך לאסור על יהודי לצאת בשבת מביתו, מחשש לאפשרות כי "ייצור" עקבות בחול או בבוץ.
כל האיסורים הפנאטיים רק מקשים על החיים, דווקה בשבת, יום שאמור להיות בו עונג לשמחה.

 

[beatman]

 

[SupermanZW]

עוד יותר גרוע

החיוב להעלות קורבן שבת במשכן מחייב הדלקת אש אשר נאסרה כביכול, זו סתירה משמעותית.

אם המילה מושבותיכם באה לרבות מה הייתה המשמעות בלעדיה? הרי אין מילה מיותרת בתורה.

 

[SupermanZW]

גם נורת LED פולטת אור וחום

ההגדרה אור וחום פשטנית מדי. אין אש ללא להבה ברורה.

מושב ביחיד יכול להתפרש כבית (רשות היחיד), מושבותיכם ברבים הם רשות הרבים, אלמלא הייתה זו הכוונה היה נכתב בביתך או במושבך.

 

[SupermanZW]

זו פרשנות משונה

היתר ההדלקה בבית המקדש נשאר גם אם לא היה כתוב "בכל מושבותיכם", אם אנו מסכימים שאין מילה מיותרת בתורה משמעות הפסוק ללא המילים הללו חייבת להיות שונה.

אם משמעות המילים "בכל מושבותיכם" הייתה בכל מקום פרט לבית המקדש לא היה צורך לציין בנפרד שבבית המקדש מקריבים קורבן בשבת ולכן לא רק שלא אסור אלא חייבים להדליק אש בשבת לצורך הקרבת קורבן השבת. אתה חייב להיצמד לעיקרון שאין מילה מיותרת בתורה ולכן למצוא שוני במשמעות הפסוק לו היה נכתב ללא המילים "בכל מושבותיכם".

 

[SupermanZW]

בהגדרת האש בתורה לא נכתב כתוצאה ממה

מושב הוא בלשון יחיד, מושבות הם בלשון רבים, ההבדל במשמעות הוא ברור, לו היה "במושבך" (פנייה ליחיד) או "במושבכם" (פנייה לרבים) הייתה הכוונה לרשות היחיד, מכיוון שנכתב "במושבותיכם" (פנייה לרבים) הכוונה היא לרשות הרבים, גם לו היה נכתב "במושבותיך" (פנייה ליחיד) הייתה הכוונה לרשות הרבים. בתורה משנה לא רק כל מילה אלא אפילו כל אות. ושינוי, הוספה או השמטה של כל מילה משנה בהכרח את המשמעות.

 

[SupermanZW]

איפה ההתייחסות למילים "בכל מושבותיכם" בטקסט?

הנה תוכן הדף כולו:
"ובגבולין. צריך להבעיר מדורתן מבעוד יום כדי שתאחוז האש ברובו: ר' יהודה אומר. אם היתה מדורת פחמין אין צריך להאחיז בהן האור אלא כל שהוא והיא דולקת והולכת דאין דרכה להיות כבה והולכת וא''צ לחתות בהן: גמ' בן דרוסאי. לסטים היה ומבשל בישולו שליש:איתמר נמי. דמאכל בן דרוסאי חשוב בישול: כל שהוא. מבושל ביד ישראל כמאכל בן דרוסאי שוב אין בגמרו משום בישולי נכרים: גרוף. מן הגחלים במגריפה שקורין וודילי: קטום. מפזרים אפר מלמעלה כדי להפיג חומו שלא יוסיף הבל בשבת וזה תבשיל שהוא כמאכל בן דרוסאי לא חיישי' אם מתבשל והולך בשבת: דגבי תנור. שהככרות נדבקים בדופני התנור סביב הילכך מבעיא ליה הי קרי תחתון הנך פנים דגבי דופני התנור או פנים הפונים למטה לחלל התנור לצד האור: מדובקים בתנור. וחומרא היא דפנים שכלפי האור ממהרין לקרום:התם מנתח. ואם פותח פי התנור עייל ביה זיקא וקשי ליה: הכא לא מנתח. דכתיב (שמות יב) על ראשו ועל קרבו ואי מגלי ליה לא קשי ליה זיקא הלכך אי לא דזריזין הן אסור: אברים ופדרים הוא דאתא. להתיר את הקטירן כל הלילה אבל מדורת בית המוקד שאינה צורך גבוה אלא צורך כהנים לא הותרה וסמוך לחשיכה היינו טעמא דלא גזור משום דכהנים זריזין הם שכולם היו בני תורה וחרדים ונזכרים ולא אתו לחתויי משתחשך: כל אחד ואחד. כל עץ ועץ ולא תימא כיון שאחזה ברוב מנין העצים: ושמואל אמר. כדי שלא צריך לומר הבא עצים דקים ונניח תחתיהן להבעיר את אלו: תני ר' חייא. בפ' במה מדליקין לגבי מנורה להעלות נר תמיד שתהא שלהבת עולה מאליה אלמא בכי האי גוונא הויא הדלקה משום ר''י הלוי וקשה לי חדא דרמי בר חמא קתני לה התם ועוד דלאו מתניתא היא אלא הוא אמר לה בפירוש דמתני' אחריתי ושאר רבותינו תנו לה לענין מדורה ואני מצאתי אותה בת''כ לגבי מנורה: עץ יחידי. כעין צוק''ש שלנו: רוב עביו. שיכנס האור בתוך עביו עד רובו: רוב היקפו. מבחוץ: כתנאי. רוב עביו או רוב היקפו: שישחת. רוב עביו: ב' צדדיו. רוב היקפו: זכר לדבר. דשוב הולך ודולק: שני קצותיו אכלה האש. בידוע שתוכו נחר והלכה לחה שלו ונעשה יבש: נחר. פסק לחה שלה ויבש כמו נחר גרוני (תהלים סט) וכן חרה מני חורב (איוב ל): והאח. בשריפת יהויקים המגילה כתיב: אחוונא. ערבה: באחוה. כל העצים נדלקין זה מזה הקטן מדליק הגדול: אין צריכין רוב. להצית את האור ברובן מע''ש אלא מאחיז בהן אור מבעוד יום לפי שאין כבין והולכים אלא דולקים והולכים: צריכים רוב. לפי שאין שלהבת יכול ליכנס ביניהם: גרעינין. של תמרה אם עשה מהם מדורה לכשיבשו אין צריכין רוב: נתנן בחותלות. כלים שעושין מלולבין ונתן הכלי מלא במדורה צריכין רוב לפי שצבורין יחד ואין השלהבת יכולה להכנס בהן: קנים מבדרן. לכאן ולכאן ואחת מהן היוצאה לא תמצא את חברתה לבערה הלכך כי לא אגדן צריכי רוב אבל אגדן לא מבדרן ואין צריכין רוב וכן גרעינין:"

כדי להסיר ספק, הנה הדף מצולם: http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=20&format=pdf

אם תוכיח שמ"בכל מושבותיכם" (מצא היכן מצוינות מילים אלה בדף הגמרא אליו הפנית אותי) מסיקים שהכוונה היא להתיר הקטרת אברים ופדרים במקדש בשבת אודה בטעותי, אם לא תמצא מילים אלה בטקסא בדף הגמרא הודה בטעותך.

 

[SupermanZW]

האם לא היו בזמנם של חז"ל מסעדות ופונדקים ודוכני מזון?

ודאי שאדם יכול היה לאכול גם מחוץ לביתו. אפילו אם תטען שבזמן שניתנה התורה לא היו מסעדות ופונדקים ודוכני מזון עדיין אדם יכול היה לאכול מחוץ לביתו, מי שהיה נוסע לאיזשהו צורך היה לוקח איתו מזון כי הנסיעות היו ארוכות, לא היו מטוסים ומסעות לקחו זמן רב ולכן בהכרח היו סיטואציות שבהן אנשים נאלצו לאכול מחוץ לביתם.

 

[beatman]

הוא טען שיהודים אכלו חמץ בבית, שזה כמובן לא יכול להיות

מקדמת הימים, עם ישראל ביער את החמץ לפני פסח ולא היה אף חמץ לא ברשות היחיד ולא ברשות הרבים.

 

[SupermanZW]

נו, רב הונא לא פירש "בכל מושבותיכם" כ"אברים ופדרים"

רב הונא פירש "בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד", מכאן נובע ש"כל מושבותיכם" אינו כולל את "מדורת בית המוקד" (כלומר יש דברים ש"כל מושבותיכם" לא כולל). רב חסדא שאל (לגבי הבערת מדורת בית המוקד) "אי הכי אפילו בשבת נמי?" (מכיוון שזו הדלקה בשבת) מבלי להתייחס למילים "בכל מושבותיכם", אלא הוא התייחס דווקא לדבריו של רב הונא בסופם "אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד", ואחר כך הסביר רב חסדא "קרא כי אתא למשרי אברים ופדרים הוא דאתא", דהיינו, "אברים ופדרים" מתייחס למדורת בית המוקד ולא ל"בכל מושבותיכם", עיוותת את הפרשנות של רב הונא ורב חסדא (כאשר רב חסדא פירש למעשה את דבריו של רב הונא ולא את הפסוק שפירש רב הונא).

 

[SupermanZW]

אם לא יודעים אין סמכות לאסור ואין סמכות להתיר

אי ידיעה שוללת סמכות ואינה מעניקה אותה, על כן אלו שאינם יודעים מהן ל"ט מלאכות אינם רשאים לפרש את מה שאינם יודעים. רבנן לא התייחסו לחשמל מכיוון שלא היה קיים בזמנם.

החסידויות מחטיאות את הרבים בגזירת גזירות שאין הציבור יכול לעמוד בהן וזו לדעתי הבעיה הגדולה מכולן.

 

[beatman]

איסור הדלקת אש בשבת

אני נמצא בויכוח עם קונסרבטיבי שטוען שה"זרם" שלו הוא היהדות המקורית ושעל פיה מותר להדליק אש בשבת.
הוא מתרץ את זה בפסוק "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת".
"מושבותיכם" הוא מסביר, זאת כוונה אך ורק לפרהסיה ולא לתוך הבית.

מה ההלכה המדוייקת לעניין הבערת אש בשבת ?

 

[E טי]

אסור להדליק אש בשבת

תצטרך להסביר לו שקיבלנו תורה שבעל פה יחד עם תורה שבכתב, שבה פורטו ההלכות.
אי אפשר ללמוד רק מתורה שבעל פה.
&nbsp
להרחבה בנושא תוכל לקרוא בהקדמה לפירוש המשנה של הרמב"ם.
ובכוזרי חלק ג כג-סו

 

[מתלמד8]

אז מה?מכיר אדם שטוען שאסור להדליק אש בשבת-במושבים,כפי שכתוב-

"בכל מושבותכם".

 

[beatman]

בדיוק

מי שרוצה לחלל ולעגן את זה כאילו זה תקין מבחינה דתית, ממציא תירוצים.