איפה אפשר לקרוא קצת על...

sky*

New member
איפה אפשר לקרוא קצת על...

על שיטות עבודה עם נוער בסיכון (עם דגש על נערות בסיכון). אני מרגישה קצת חסרת כיוון בזמן האחרון ואני לא מצליחה לקבל את התשובות מההדרכה שיש לי. קצת איבדתי את הפרופורציות, מתי להיות קשוחה וקשה, מתי לתת אהבה חסרת גבולות, על כמה דיסטנס לשמור איתן וכו'... אפשר גם סיפורים אישיים ולאו דווקא חומר אקדמאי/מחקרי ורצוי מאוד חומר שנגיש ברשת. תודה sky
 

joyjoy

New member
היי sky

מה שלומך ? אני מקווה שאת יודעת שאת תמיד יכולה לבוא ולשתף פה בבעיות ספציפיות ולשמוע דעות שונות ואולי להיעזר בהן. בשלב ראשון נסי להיעזר בקישורים הבאים- האתר של מינהל חברה ונוער קישורי מידע רבים מהאתר של ער"ן ואולי תוכלי לקבל עזרה גם ב- מרכז הדרכה באיזורך. בשביל שאוכל לעזור לך יותר אולי תוכלי לפרט [אם תרצי תוכלי לעשות זאת גם במסרים] עם אילו בעיות/רקע את מתמודדת, כי יש תחומים רחבים של התמודדויות למשל האם יש רקע של דכאון , התעללות מינית, הפרעת אכילה, אולי כך אוכל לעזור לך למצוא חומר כתוב שיותר רלוונטי לך עם הנוער שאת מדריכה. אני יכולה גם לעזור לך למצוא רשימות ביליוגרפיות של חומרים שתוכלי למצוא בספריות שונות, אם את מתכוונת לחפש גם מחוץ לנט. בהצלחה
 

sky*

New member
תודה רבה ג'וי ../images/Emo20.gif

כזכור אני מדריכה בדירה של נערות בסיכון. העבודה כוללת גם מגורים איתן. הבנות בגילאי 18-22. אני נמצאת בבית בעיקר בערבים ובלילות. בנוסף אליי יש עו"ס שמלווה את הדירה אשר מגיעה לכאן כפעמיים בשבוע וכן מנהלת שיחות עם הבנות ושיחת בית אשר כולן משתתפות בה. היא גם מדריכה אותי בעבודתי. הבעיה כרגע היא לא ספציפית והאמת היא שרוב הבעיה היא שלי ולא כל כך קשורה לבנות. בדירה יש חוקים מסויימים, לכאורה לא כל כך קשים לביצוע אבל סביבם יש ויכוחים ומאבקי כוח בלתי פוסקים וכך נוצרים צדדים במלחמה הזאת. הן מתאגדות נגדי, עושות לי "דווקא" ואני מתקשה לצאת מהמקום הזה. הרבה פעמים הן בודקות את הגבולות שלי וכמה כוח יש לי להפעיל סנקציות נגדן (זה במיוחד לאור העובדה שאין לי הרבה כוח כזה). אשה מאוד חכמה אמרה לי פעם שהבנות האלה צריכות הרבה גבולות, הרבה אהבה והרבה פחד . מאוד התחברתי למשפט הזה ואני מנסה לפעול על פיו. אני מאמינה שכשיש כבוד כללי לאדם שמולך לא תעשה דברים שאסור גם "כשהוא לא מסתכל". ואם אין כבוד אז זה יבוא בהתחלה מפחד עד שייבנה כבוד. שיטת העבודה שלי היא די קשוחה, אין הרבה ויתורים ואין הקטנות ראש. תמיד יש הזדמנות שניה אבל על כל דבר משלמים. עד כה השיטה הזאת עבדה כמעט בכל מקום שהייתי אבל פה, בגלל חילוקי הדעות ביני לבין העו"ס שמעליי, כאשר כל אחת מאיתנו מסרסת אחת את השניה, אני פשוט לא מצליחה לעבוד. הבנות כרגע עושות כל מה שהן רוצות, עושות את התורנויות שלהן מתי שבא להן אם בכלל, מגיעות הביתה מתי שבא להן ולפעמים אפילו לא מודיעות על זה. הן מקרינות זלזול טוטאלי בי, בעו"ס ובבית עצמו. לדעת העו"ס אפשר לוותר ולסגור את הנושא בשיחה כי לא מדובר במעשים חמורים (כמו שימוש בסמים וכו') לדעתי צריך להתקשח, דווקא כדי שזה לא יגיע למצבים חמורים. הבנות לא מכבדות לא אותי ולא אותה, מדברות אלינו בצורה מזלזלת, קמות לנו באמצע השיחה וצריך להתחנן אליהן שיעשו מה שמבקשים מהן (וזה עוד לא אומר שהן יעשו את זה). מאוד קשה לי לא להתערבב פה מבחינה אישית ולהשאר אובייקטיבית כי מעבר לעבודה, זה גם הבית שלי כרגע. והאמ היא, שהרבה פעמים אני פשוט נכנסת איתן לעימותים ובאמת כועסת, כך שאחר כך מאוד קשה לי למצוא אמפתיה כלפיהן. מה שאני מתלבטת בעצם היא לגבי דרכי התגובה על הפרת כללים ועד דרכים להתמודד במצבים כאלה וכן על הדרך "לא להתערבב" רגשית ולהשאר אובייקטיבית. הייתי מאוד שמחה לקרוא סיפורים אישיים של מדריכים בנושאים אלו וכיצד התמודדו במצבים כאלה. תודה רבה ג'וי על הכוונות הטובות וההשקעה
sky
 

my sTar

New member
סקי [כוכבית] :)

ראשית, אני רוצה להגיד לך שנשמע שהעבודה שלך ממש ממש קשה, כמעט בלתי אפשרית. ואני מעריכה אותך מאוד שאת מצליחה להחזיק שם מעמד על אך כל הקשיים. באמת כל הכבוד לך
שנית, אולי כדאי להפעיל סנקציות חמורות גם אם המעשים עצמם "לא חמורים" [אגב, זילזול בך או בעו"ס, לדעתי זה מעשה חמור מאוד.] אם מישהי מהם מקללת אותך או לא עושה את המוטל עליה למרות אזהרות חוזרות ונישנות היא צריכה להענש על זה. אני לא בדיוק מבינה איך הדירה הזאת הולכת, נשמע שהתפקיד לך מסובך מאוד מאוד. איזה סוג של סנקציות את יכולה להפעיל? הקדמת כיבוי אורות, לקיחת סיגריות וכאלה דברים? אז תעשי את זה. אין ברירה את חייבת להציב להם גבולות מאוד מאוד ברורים. קודם כל מצבים גבולות, גם אם זה דורש להיות איתם רק קשוחה ומעצבנת, ואחכ אפשר לגשת לעניין האמפתיה. כך אני חושבת לפחות. בת כמה את? כמה זמן את עובדת שם? כמה זמן את מתכננת להמשיך לעבוד שם? שיהיה לך המון בהצלחה את עושה מלאכת קודש.
 

sky*

New member
תודה רבה על התגובה ועל האמפתיה ../images/Emo13.gif

זה בדיוק הקטע, אני חושבת בדיוק כמוך. בהתחלה הייתי קצת יותר מידי נחמדה, גם משום שהייתי חדשה בתפקיד ובעיר עצמה (אני אישית מהמרכז והדירה המדוברת בדרום) וגם כדי להראות להן שכעקרון אני "בסדר" ואח"כ להתחיל להפעיל סנקציות ולהיות מעצבנת. אני גם חושבת שכדאי להתעקב על דברים קטנים ולא חמורים דווקא כדי שהמצב לא יגיע בכלל למצבים חמורים. הבעיה היא שהעו"ס שמעליי ממש לא חושבת ככה. היא רואה את זה כנפילות שלהן והציפיות שלה מהן מאוד נמוכות. היא כאילו מראש לוקחת בחשבון (אולי זה לא מודע אצלה, אני לא יודעת...) שהן יפרו את החוקים ויזלזלו בנו. מה גם שהיא ואני לא רואות זלזול באותה צורה. היא מאוד מתקשה להפעיל סנקציות, היא מעדיפה לעשות להן שיחות חוזרות ונישנות שבעינהן נראות לא יותר מהצקה. הן פשוט אומרות לה בפנים שנמאס להן ושהיא מציקה להן. בעיני זה זלזול ובעיניה הן פשוט משתפות אותה בתחושה שיש להן באותו הרגע וזה בסדר. כשהן צועקות עליי אני ישר אומרת להן שאני שומעת גם כשמדברים איתי רגיל ואין טעם לצעוק עליי, זה לא נעים לי. יותר מפעמיים באותה שיחה אני לא צריכה להגיד את זה וזה מספיק כדי שיורידו את הקול וידברו יפה. זה מוכיח שהן לא אטומות ואפשר לעבוד איתן. לגבי הדירה, כעקרון כל יום כל הבנות (יש בסך הכל 4 וכרגע רק 2) צריכות להיות בחדרים בשעה 12 בלילה, אין כיבוי אורות. אחת לשבוע הן יכולות לקחת "יום חופשי" ולחזור מתי שבא להן או אפילו יום למחרת. בסופ"ש יש עוד יום כזה, או בשישי או בשבת. יש תורנות נקיון אחת לשבוע כך שלכל אחת זה יוצא בערך אחת לחודש. יש גם תורנויות בישול וזריקת זבל, ובנוסף יש תורנות קניות שעושים בזוגות (יוצא אחת לשבועיים). כעקרון, אין סנקציות מובנות ובכלל אני צריכה להלחם עם העו"ס על הפעלת סנקציות, זה ממש מתסכל אותי כי יש לי תחושה שהיא פשוט רוצה להקטין ראש ולהשאיר את המצב כפי שהוא. עד עכשיו כשמישהי היתה מגיעה אחרי 12 לבית, העו"ס היתה לוקחת לה את היום החופשי של השבוע הבא, אני אישית לא רואה כאן שום עונש, זה פשוט מידה בעבור מידה וכל אחת מהבנות יכולה לעשות את החישוב הזה שבשבוע אחד היא תקח יומיים חופשיים ובשבוע הבא לא יהיו לה יותר. אין כאן שום גורם מחנך או מרתיע. לפני שבועיים סיכמתי עם העו"ס שבמצב כזה אני אוכל לתת לאותה בחורה לחזור שעה לפני הזמן, כלומר באחת עשרה וזה בנוסף ללקיחת היום החופשי. לגבי התורנויות, אם מישהי לא מבשלת או לא מנקה היא צריכה לעשות את זה בפעם הבאה. בקיצור, אני ממש לא יודעת לגבי הסנקציות, זאת לא מסגרת פנימייתית ומדובר בבחורות גדולות, אני לא יכולה לקחת מהן סיגריות או משהו כזה. ועל רקע כל זה גם ההתלבטויות שלי, רציתי לקרוא חומר מחקרי/אקדמאי בנושא ואולי גם לתת לעו"ס לקרוא, אולי תשנה קצת את עמדתה כי אני ממש לא רואה דרך אחרת לעבוד והיא לא כל כך מקשיבה לי. כרגע אני עובדת פה ארבעה חודשים ואני מתכננת לעבוד כאן עוד כ 10 חודשים, אולי אפילו שנתיים. למרות שזה מאוד תלוי באיך שהמצב יראה, כרגע זה באמת נראה כמו עבודה בלתי אפשרית, בנוסף לכך שאני עובדת בבוקר במשרה מלאה בעוד עבודה בכלל לא פשוטה... תודה רבה על כל החיזוקים, זה באמת מחמם את הלב... sky
 
את המדריכה היחידה בדירה?

אין עוד מדריכים או אנשי צוות נוספים? אני חושבת שמה שהכי חשוב כרגע זה ליצור עקביות מסוימת. המצב הקשה בדירה הוא בעיקר כי הנערות יודעות שלך ולעו"סית יש גישות שונות, והן משחקות עם זה. לדעתי זה לא משנה איזה גישה תנקטו - שלך או של העו"סית, אבל אתן צריכות לבחור גישה אחת וללכת לפיה. צריכים להיות חוקים ברורים, ושהנערות ידעו מה מצפים מהן, ולא יהיה מצב שאת תגידי משהו אחד והעו"סית משהו אחר, ותסרסו אחת את השנייה, כמו שאמרת. זה באמת מצב לא הגיוני. הנערות הללו זקוקות לוודאות בחיים שלהן בדירה - לדעת מה בדיוק הסנקציות על כל דבר. אני מציעה שתשבי עם הע"וסית, תבחרו את הגישה ואת הכללים הברורים, ותעבירו את זה לנערות - שמעכשיו יש כללים - אם מישהי מגיעה מאוחר לדירה, היא תקבל עונש X. אם מישהי לא עושה תורנות, היא תקבל עונש Y. ברגע שבוחרים בגישה אחת, הכל נראה הרבה יותר ברור - גם לצוות וגם לנערות, יודעים כל אחד מה מצופה ממנו. אני חושבת שאין גישה אחת נכונה והאחרות לא נכונות, ואני בטוחה שאם תחפשי במקורות תמצאי כל מיני גישות לטיפול בנערות. אבל הכי חשוב זה לבחור גישה אחת ולהתמיד בה. אלא אם לאורך זמן מתגלה שהגישה שנבחרה אינה מתאימה, ואז אפשר בהדרגה תוך שיתוף הנערות בשינוי, לשנות לגישה אחרת. ותבקשי מהעו"סית שלך להמליץ לך על ספרים על נערות במצוקה. אני בטוחה שהיא מכירה, והיא גם תעריך את הכוונה שלך להתמקצע בתחום.
 
למעלה