איפה אתם חברים??????.
- פותח הנושא ל3
- פורסם בתאריך
ענת של מאי 1
New member
גם אני פה
טאו הבנקוקית
היי שירי. הנוכחות כאן אינה דלה.זה פשוט כמו בחיים.עליות וירידות.החברים מתכוננים בשיא המרץ לסיבוב הבא.לצורך זה הדר בתהליכי סיום פירמוט ושידרוג המחשב שלה למחשב המקביל למחשב העל של חברת IBM ולפיכך בקרוב תחזור. החברה של עובדיה הייתה במסיבה פיצוץ ולפי זמן ההעלמות שלה ממסך זה ניתן להסיק כי אולי יש לה ...חדש שממלא את חייה. חברים אחרים עובדים קשה על הכנת הגוף לקראת מסיבות הקיץ הקרוב. אני אישית חזרתי מטיול ארוך שנמשך כמה שעות שינה ובו טיילתי במזרח הרחוק.היה טיול פיצוץ.שתי תאילנדיות יפיפיות חיכו לי בשדה התעופה של בנקוק.סיירנו בעיר שלושה ימים ואח"כ נסענו לצ'אנג מיי בצפון ולסיום טסנו לקוסאמוי לנוח תחת הדקלים תוך כדי מסאז'ים מענגיםבמשך היום ובערב השתתפנו במסיבות טראנס מחשמלות.את הפלאקווניל החלפתי באקסטזי והוספתי 200 מ"ג סטרואידים.מה אני אגיד לך.היה צריך לפנות אותי בכוח מרחבת הריקודים.הסברתי לבנות כבר מהיום הראשון שבשל המיתון הקשה בארצנו והתוכנית הכלכלית הקשה ש בני (ביבי) מכין לנו נאלץ לחיות תחת קורת גג אחת.שתיהן עזרו לי להגיע לחדר ואני נפלתי על המיטה.אחת מהן אמרה לי "פום פאי אפנאם דיאוני." (אני הולכת להתקלח עכשיו)."פאי.פאי מיי מי פנהא" (לכי לכי אין שום בעייה) השבתי לה.טאו (השם של השנייה) נשכבה לצידי ושלחה את ידה הימנית לכיוון ראשי ועם צפורניה שיחקה כאילו היא מסרקת אותי.דבר שיוצר גירוי נעים.חייכנו זה לזו.לפתע התרוממה קמעה ונשכבה חזרה קרוב אלי.תוך כדי שהיא ממשיכה לשחק עם צפורניה בראשי ומדי פעם גולשת לעורף המשכנו לנעוץ מבטים.בלי מילים.בעזרת מבט וחיוכים ידענו על העומד לבוא ונהננו מהמתח שלפני.עוד שנייה ועוד שנייה.והלב מגביר את קצב זרימת הדם וזרמים חמים מתפשטים ללא שליטה בגוף והינה היא מקרבת שפתיה אלי ואני עוצם עיני.היא מנשקת אותי ברכות על המצח.ועוד נשיקה בין הגבות.ואחת על האף.ואני כבר נושם את נשימותיה והנה שפתותינו כבר נפגשות ואזאני פוקח את עיני ורואה את לופ הדפוק שלי מלקק לי את הפנים ומכשכש בזנב."אך לעזאזל איתך" אמרתי לו ומסביב החדר כולו אור.ויום חדש עלה.קמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת ל לופ.שבסך הכל רצה לצאת להשתין.סגרתי את הדלת אחריו וחזרתי למיטה ועצמתי שוב את עיני.אבל....טאו כבר הלכה...
היי שירי. הנוכחות כאן אינה דלה.זה פשוט כמו בחיים.עליות וירידות.החברים מתכוננים בשיא המרץ לסיבוב הבא.לצורך זה הדר בתהליכי סיום פירמוט ושידרוג המחשב שלה למחשב המקביל למחשב העל של חברת IBM ולפיכך בקרוב תחזור. החברה של עובדיה הייתה במסיבה פיצוץ ולפי זמן ההעלמות שלה ממסך זה ניתן להסיק כי אולי יש לה ...חדש שממלא את חייה. חברים אחרים עובדים קשה על הכנת הגוף לקראת מסיבות הקיץ הקרוב. אני אישית חזרתי מטיול ארוך שנמשך כמה שעות שינה ובו טיילתי במזרח הרחוק.היה טיול פיצוץ.שתי תאילנדיות יפיפיות חיכו לי בשדה התעופה של בנקוק.סיירנו בעיר שלושה ימים ואח"כ נסענו לצ'אנג מיי בצפון ולסיום טסנו לקוסאמוי לנוח תחת הדקלים תוך כדי מסאז'ים מענגיםבמשך היום ובערב השתתפנו במסיבות טראנס מחשמלות.את הפלאקווניל החלפתי באקסטזי והוספתי 200 מ"ג סטרואידים.מה אני אגיד לך.היה צריך לפנות אותי בכוח מרחבת הריקודים.הסברתי לבנות כבר מהיום הראשון שבשל המיתון הקשה בארצנו והתוכנית הכלכלית הקשה ש בני (ביבי) מכין לנו נאלץ לחיות תחת קורת גג אחת.שתיהן עזרו לי להגיע לחדר ואני נפלתי על המיטה.אחת מהן אמרה לי "פום פאי אפנאם דיאוני." (אני הולכת להתקלח עכשיו)."פאי.פאי מיי מי פנהא" (לכי לכי אין שום בעייה) השבתי לה.טאו (השם של השנייה) נשכבה לצידי ושלחה את ידה הימנית לכיוון ראשי ועם צפורניה שיחקה כאילו היא מסרקת אותי.דבר שיוצר גירוי נעים.חייכנו זה לזו.לפתע התרוממה קמעה ונשכבה חזרה קרוב אלי.תוך כדי שהיא ממשיכה לשחק עם צפורניה בראשי ומדי פעם גולשת לעורף המשכנו לנעוץ מבטים.בלי מילים.בעזרת מבט וחיוכים ידענו על העומד לבוא ונהננו מהמתח שלפני.עוד שנייה ועוד שנייה.והלב מגביר את קצב זרימת הדם וזרמים חמים מתפשטים ללא שליטה בגוף והינה היא מקרבת שפתיה אלי ואני עוצם עיני.היא מנשקת אותי ברכות על המצח.ועוד נשיקה בין הגבות.ואחת על האף.ואני כבר נושם את נשימותיה והנה שפתותינו כבר נפגשות ואזאני פוקח את עיני ורואה את לופ הדפוק שלי מלקק לי את הפנים ומכשכש בזנב."אך לעזאזל איתך" אמרתי לו ומסביב החדר כולו אור.ויום חדש עלה.קמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת ל לופ.שבסך הכל רצה לצאת להשתין.סגרתי את הדלת אחריו וחזרתי למיטה ועצמתי שוב את עיני.אבל....טאו כבר הלכה...
סאוודי קא (לבחורה) קאפ (לבחור)
היי אלינור צ'אמפ וכל מען דבעי. את השפה למדתי ב-9 שנים האחרונות שבהם עבדתי עם התאילנדים שהחליפו את הפלסטינים.לא צריך להיסחף.השפה שאני מדבר ויודע היא הבייסיק ואולי קצת פלוס מעבר לאחים שלי.האלטרנטיבה הייתה או לעבוד יום שלם ולשתוק או ללמוד.בהתחלה מצביעים על כיסא.אח"כ לומדים אוכל וכך הלאה.וכמובן.איך אפשר בלי...בחורות.דבר אחד קדוש ומקודש היה המלך.אסור בשום פנים ואופן לדבר על המלך.לנו לפעמים קשה להבין ההערצה כזו.אבל כשאתה רואה תמונות של המלך מסייר בבית חולים בבנגקוק כאשר הרופאים יורדים על הבירכיים ומכופפים את הראש...תמונה אחת...אלף מילים. לפני שלושה חודשים.כשסגרנו סופית את החברה ספרנו יום אחד ומצאנו שבמשך ה-9 שנים שבהם עבדנו עם התאילנדים היו אצלנו 158 חברה.צריך לדעת שהתאילנדים באים לארץ עם ויזה לשנתיים ורק חלק קטן חוזר לכאן שוב.היה לנו בחור אחד שחזר גם פעמיים ולפיכך היה כאן בארץ 6 שנים.הבחור למד עברית כל כך טוב שניתן היה להשאיר אותו עם הצוות לבד ולא היה לולן אחד בכל הארץ שלא הכיר אותו וביקש שנישלח אותו אליו. כבר מגיל 0 אני זוכר חיים עם פלסטינים ועם ערבים ישראלים.אבל אני חייב להודות שלא פעם אני מודה על הזכות שניתנה לי לעבוד ולהכיר תרבות אחרת.כל הזמן מאושרים.לא מרימים קול.מעולם.אבל מעולם לא ראיתי או שמעתי תאילנדי אחד אומר למשנהוא "יאללה" או "קדימה".כשהייתי נכנס ללול החברה היו מסתדרים כך שהצעירים והחזקים עשו את המטלות הקשות והמבוגרים ביצעו מטלות פחות קשות וכל זה מבלי לדבר.חבל לי שהדביקו להם סטיגמות מהר מאוד אבל כבר דיברנו על כך בעבר כאן שבורות מולידה פחד ופחד מוליד שנאה.כל העניין עם הכלבים היה מקרה חריג ובטל בשישים.אבל אין כמו תמונה אחת בעיתון.וכך "הוספנו" לרשימה הארוכה של כל הזונות רוסיות.אתיופים עצלנים.מרוקאים עם סכין ורומנים/פרסים קמצנים את התאילנדים אוכלי הכלבים. את הויזות שקיבלנו בשנת 93 לקחו לנו בבת אחת ללא יכולת לערער לפני שנה השר בניזרי ושות' בע"מ.אבל בחיים כמו בחיים.אולי זה היה האות שהגיעה הזמן לצאת לדרך חדשה. שורה תחתונה.בתאילנד לא הייתי ומשום מה הרופאים שלנו לא ממליצים על המקום...השפה היא שפה טונית.התיאלנדי יכול להגיד את המילה - קאו בכמה צורות שונות כשפעם אחת זה צבע לבן.ופעם אחת הכוונה לאורז.ופעם אחת זו הספרה - 9.ויש עוד אחד שכבר הספקתי לשכוח.אני כמובן דיברתי בטון רציף אחד אבל החברה שלי הבינו אותי. יש עוד הרבה שניתן לכתוב אבל יש לי כאן עוד דברים שאני רוצה להספיק אז...נשתמעה
היי אלינור צ'אמפ וכל מען דבעי. את השפה למדתי ב-9 שנים האחרונות שבהם עבדתי עם התאילנדים שהחליפו את הפלסטינים.לא צריך להיסחף.השפה שאני מדבר ויודע היא הבייסיק ואולי קצת פלוס מעבר לאחים שלי.האלטרנטיבה הייתה או לעבוד יום שלם ולשתוק או ללמוד.בהתחלה מצביעים על כיסא.אח"כ לומדים אוכל וכך הלאה.וכמובן.איך אפשר בלי...בחורות.דבר אחד קדוש ומקודש היה המלך.אסור בשום פנים ואופן לדבר על המלך.לנו לפעמים קשה להבין ההערצה כזו.אבל כשאתה רואה תמונות של המלך מסייר בבית חולים בבנגקוק כאשר הרופאים יורדים על הבירכיים ומכופפים את הראש...תמונה אחת...אלף מילים. לפני שלושה חודשים.כשסגרנו סופית את החברה ספרנו יום אחד ומצאנו שבמשך ה-9 שנים שבהם עבדנו עם התאילנדים היו אצלנו 158 חברה.צריך לדעת שהתאילנדים באים לארץ עם ויזה לשנתיים ורק חלק קטן חוזר לכאן שוב.היה לנו בחור אחד שחזר גם פעמיים ולפיכך היה כאן בארץ 6 שנים.הבחור למד עברית כל כך טוב שניתן היה להשאיר אותו עם הצוות לבד ולא היה לולן אחד בכל הארץ שלא הכיר אותו וביקש שנישלח אותו אליו. כבר מגיל 0 אני זוכר חיים עם פלסטינים ועם ערבים ישראלים.אבל אני חייב להודות שלא פעם אני מודה על הזכות שניתנה לי לעבוד ולהכיר תרבות אחרת.כל הזמן מאושרים.לא מרימים קול.מעולם.אבל מעולם לא ראיתי או שמעתי תאילנדי אחד אומר למשנהוא "יאללה" או "קדימה".כשהייתי נכנס ללול החברה היו מסתדרים כך שהצעירים והחזקים עשו את המטלות הקשות והמבוגרים ביצעו מטלות פחות קשות וכל זה מבלי לדבר.חבל לי שהדביקו להם סטיגמות מהר מאוד אבל כבר דיברנו על כך בעבר כאן שבורות מולידה פחד ופחד מוליד שנאה.כל העניין עם הכלבים היה מקרה חריג ובטל בשישים.אבל אין כמו תמונה אחת בעיתון.וכך "הוספנו" לרשימה הארוכה של כל הזונות רוסיות.אתיופים עצלנים.מרוקאים עם סכין ורומנים/פרסים קמצנים את התאילנדים אוכלי הכלבים. את הויזות שקיבלנו בשנת 93 לקחו לנו בבת אחת ללא יכולת לערער לפני שנה השר בניזרי ושות' בע"מ.אבל בחיים כמו בחיים.אולי זה היה האות שהגיעה הזמן לצאת לדרך חדשה. שורה תחתונה.בתאילנד לא הייתי ומשום מה הרופאים שלנו לא ממליצים על המקום...השפה היא שפה טונית.התיאלנדי יכול להגיד את המילה - קאו בכמה צורות שונות כשפעם אחת זה צבע לבן.ופעם אחת הכוונה לאורז.ופעם אחת זו הספרה - 9.ויש עוד אחד שכבר הספקתי לשכוח.אני כמובן דיברתי בטון רציף אחד אבל החברה שלי הבינו אותי. יש עוד הרבה שניתן לכתוב אבל יש לי כאן עוד דברים שאני רוצה להספיק אז...נשתמעה
מותר גם לי סופסוף להתפקד?....
אוף, אנשים, היה לי שבוע ממש מורט עצבים... לפרמט מחשב זה דבר מעצבן..... בכל מקרה, המחשב עוד לא סודר, אני גולשת דרך ההארד דיסק נשלף של אמא שלי... וההארד דיסק שלי עדין לא מחובר... הכי באסה היה שעד שכבר כן יכולתי להכנס לאינטרנט, לא יכולתי להכנס לפורום או למייל, או לכל דבר אחר שדרש ממני סיסמא... וככה ישבתי בבית שבועיים, מסתכלת על ההודעות שלכם בלי יכולת להגיב... אוף... ועכשיו, בלי שעשיתי שום דבר פתאום הכל הסתדר (המייל שלי היה מפוצץ, לא תאמינו כמה דואר-זבל מגיע בשבועיים...) אז זהו, אני כאן, מתפקדת!!!!
אוף, אנשים, היה לי שבוע ממש מורט עצבים... לפרמט מחשב זה דבר מעצבן..... בכל מקרה, המחשב עוד לא סודר, אני גולשת דרך ההארד דיסק נשלף של אמא שלי... וההארד דיסק שלי עדין לא מחובר... הכי באסה היה שעד שכבר כן יכולתי להכנס לאינטרנט, לא יכולתי להכנס לפורום או למייל, או לכל דבר אחר שדרש ממני סיסמא... וככה ישבתי בבית שבועיים, מסתכלת על ההודעות שלכם בלי יכולת להגיב... אוף... ועכשיו, בלי שעשיתי שום דבר פתאום הכל הסתדר (המייל שלי היה מפוצץ, לא תאמינו כמה דואר-זבל מגיע בשבועיים...) אז זהו, אני כאן, מתפקדת!!!!
עדית יואב פז
New member
גם אני כאן../images/Emo42.gif
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.