הנה עזרא יתן לך בינתיים לקרוא משהו בעניין שהתעניינת בו: גברים ונשים. תראה איך קלטו הילדים את דמות הגבר והאישה באמצעות השירים והסיפורים, כבר בגיל הרך שלהם. אבא הוא רופא - אבל אמא רק מכסה בשמיכה. אבא הוא גיבור - אבל אימא זה בשביל נומי-נומי. זה היה המודל. מפה לשם - בטח כבר יגיעו לך אנשים.
יום שקט עבר היום, יום בלי תאריך, שבו חושבים פנימה נזכרים בכל מיני קטנים וגדולים, כי כאן מילה, שם מילה, כל דבר מזכיר, זורק, ותמיד שבים מהמסע הזה... amore יקירי, מקווה שאתה בטוב, אוהבת איך שקראת לכולם....
היתה יממה היסטרית ההרגשה שהכל נחרב ברגע שקורה משהו לילד שלך. וחוסר הוודאות. וזה. אבל אחר כך. בלילה שאחרי. פשוט היה מדהים. כאילו התגלה לי איזה סוד איך מכבים את הסיוטים ואיך זוכרים ומתגעגעים בלי ליפול ובכלל. הלינק המדהים הזה שעזרא הביא על הגעגוע. איפה מייצרים את העזרא-ים האלה?