איפה את.

[מוטי מצטער]

איפה את.

ראשית, אני שמח שגיליתי את הפורום הזה. היא נפטרה לפני חודשיים.. אני מרגיש אותה בכל פינה בבית.. חייב לעבור מכאן. כל כך רע. למה הלכת? כל היום אני שקוע בעבודה, חוזר ב 01:00-02:00 בלילה.. קונה ומוכר.. איך עוברים את זה? אני כל כך חסר אונים המבטים המשתתפים של האנשים הורגים אותי.

 

[דליה ח]

../images/Emo24.gif

אתה כל כך צודק, חוסר האונים, והמבטים המרחמים של האנשים הם בלתי נסבלים. אני פיתחתי שיטה, כשאני פוגשת אנשים שאני יודעת שהולך להיות קשה איתם, אני כבר מרחוק לוקחת אוויר, ומוציאה אותו באיטיות, מן תרגיל נשימה שכזה. חוץ מזה מותר לנו לא להיות נחמדים לפעמים. מי שלא מבין, הבעיה היא אצלו. ואיך עוברים את זה ? הלוואי שידענו. פשוט עוברים. כמו נחום תקום . נופלים וקמים, נופלים וקמים. כל יום כל שעה, ואצלנו זה כבר שלוש שנים. אני שולחת לך חיבוק חזק ותומך. אתה זקוק לתמיכה ומקוה שיש לך סביבה תומכת.