כמו כל דבר בצבא -
הסתימות ופותחיהן מתחלקים לשלושה: סתימה בצנרת המים בדירה. סתימה שְדי לפמפם עם כף היד על פתח הסיפוֹן - והעסק משתחרר. האינסטלטור שמטפל בסתימות אלו הוא אינסטלטור-לייט כזה
. נקי, עם ארגז נקי וכלים נקיים. אפילו החריץ שלו מוטל בספק. הוא יבוא, יתכופף (אולי עכשיו רואים משהו...), יגיד "השחלתי שרשור" (ראבאק! איך שלוש מטר? שלוש מטר זה יוצא, פחות או יותר, מתחת לרגל של הכוון ב"טדי"), ישחיל מחיר וילך. סתימה בג'ורה שבחצר. כאן זה כבר מתחיל להיות קצת יותר רציני.
כן, לאינסטלטור הזה כבר יש חריץ. הוא אפילו קצת מלוכלך (האינסטלטור, לא החריץ! ג'זוס!) וגם אם לא, לא לאורך זמן. כי זה לא רוחץ בניקיון כפיו - על כפיו הוא יביא לכם את כל הג'זוס שלכם ויאמר: רואים? זה בגלל "מערכת ההאכּלה" (עיקול של המילה "עיכול"). לא נעים לעמוד לידו כשהוא עובד - חשש לכאבי פנטום באיזור המעי הגס. המקרה הקשה ביותר הוא סתימה בג'ורה שבכביש. זה כבר עניין למקצוענים - כאן מגיע רק חריץ.
אין אינסטלטור. לחריץ הזה יש כובע כורים - כזה עם פנס בחזית, מבט נחוש ותתרנות כרונית. הוא חובש את הכובע ופוסע באיטיות אך בבטחה אל עומק הג'ורה, כאשר הכיוון הכללי הוא אחד: ליָם. עם כל מה שבדרך.