איפה האור של חיי?(זה ארוך)
אני כותבת עם הרבה עצב כעס ושנאה וכהרגלי דמעות, עד לפני שנה הייתי האדם בין היותר מאושרים ואז בשנה אחת גליתי מי הם ההורים שלי איבדתי את החבר שלי שהיה איתי 4 שנים ונשארתי לבד וכל כך חסרת כוח או מבולבלת עם עצמי. אני אתחיל אני בת 23 והיה לי חבר 4 שנים גרנו אצל ההורים שלי בתחילה הקשר פרח ולבלב והוא היה בקשר טוב עם אמא שלי לאט לאט אמא שלי כל הזמן טחנה לי בראש שאין לו כסף שאיך הוא יחזיק אותי אם מרוויח רק 4000 ש"ח וכלך מיני כאלו אני אמרתי לה שלשנינו יש שכל ונסתדר, אח"כ הייתה תקוםה שהוא נשאר בבית כי חיפש עבדוה אחרת ואמאש לי ישבה במטבח וריכלה עליו בטלפון שהוא היהבחדר ליד כמה הוא לא טוב כמה ההורים שלו לא דואגים לא (מה שלא נכון) כמה ההורים שלו מחביאים כסף וכל מיני כאלו הוא שמע ושתק ואפילו לא אמר לי מילה, הפנים הכל! אח"כ הגיע לאחי קנס שאחי טען שזה חבר שלי נהג שלקחנו את האוטו שלו רק פעמיים וחבר שלי טען שזה לא הוא אז אחי רצה חצי חצי וחבר שלי לא הסכים אמא שלי א האמינה לחבר שלי ואח שלישהוא הכבשה השחורה בבית התחיל להתסיס את כולם נגד החבר שלי, לאט לאט חבר שלי ניתק קשר עם אמאש לי ולא דיבר איתה והיא אפילו לא שאלה למה אלא קיבלה את המצב, ואז הוא התחיל לפתו עיניים טען שמתנהגים אלי כמו בת סוג ז' שאני תמימה מדי והחל לפתח שנאה כלפי המשפחה שלי ככה היה 3 חודשים הוא גר פה ולא עזב את הבית כי לא רצה לעזוב אותי כי לא ידע איך אני אתמודד כי בין הזמן הזה גליתי שאמא שלי בוגדת באבא והוא לא יודע מה שחבר שלי ידע כבר ולא אמר לי מילה, אני ברב טפשותי שיתפתי אותו בהכל ואז הוא הפך את זה לנק' תורפה לאט לאט החלטנו שצריך לעבור לדירה לדב אבל בגלל שאני סטודנטית וההורים משלמים לי על הלימודים הם לא היו מאושרים מזה שאני אעבוד אז חיפשתי עבודה ועד שמצאתי לקח לי הרבה זמן בזמן הזה חבר שלי לאט לאט נאטם הוא התרחק ממני מצא איזו ידידה לפתוח אליה את הלב ושהוא דיבר איתה אני לא יכולתי להיות בחדר (הוא שאל אותי לפני זה לפני הפיצוצים אם יפריע לי) לא דאגתי שהוא בוגד בי כי היא נשואה + ילדים אבל פשוט ככה התרחקנו ואני קיבלתי אותו עייף, ואז אמרתי לו והתחלתי גם להתרחק מצאתי את עצמי שאני איתו אבל בעצם בלעדיו ואז הכל התדרדר בקשר שלנו הא נתן לי לבחור בין ההורים שלי והמשפחה והוא וטען שהוא לא ידבר איתם לא רוצה לשמוע הם וכל מיני כאלו אני שבחרתי במשפחה שלי הוא נעלב ואז והוא החליט שהוא צריך לחשוב לאחר כמה ימים של אי ודאות החליט שלא הולך ונפרדים היינו בהתחלה בהפסקה שהפכה לפרידה שבה כל הזמן רציתי לחזור הוא בזמן הזה חזר הבייתה והיה מאד מבולבל בלי עבודה עם מינו סועם המון מחשבות ההורים שלי ממש פירקו אותו כנראה הכל חדר מתחת לשיריון והוא כולו היו כל יום במצב רוח אחר כל הזמן התנהג אלי מגעיל אבל עדיין היה שם ביום שנפרדנו הרחקתי את אמא שלי שתעזוב אותי כי ידעתי שנפרדנו בגללה ולא יכולתי להסתכל עליה בעיניים על מה שעושה לאבא וככה במשך החודשים הללו אני לא ידעתי מה לעשות לקחתי כדורים רציתי למות, היו לי לחצים בחזה לא אכלתי הורדתי 10 ק"ג הסתובבתי ברחובות ולאף אחד לא היה איכפת הייתי כל כך מתוסכלת בלעדיו וגם בלי ההורים שלי והמשפחה שלי כל כך חשבתי שיהיו שם אז לאט לאט התרחקתי מהם פשוט הפסקתי לדבר איתם ואז אמרתי לחבר שלי שאני אבחר בו תמדי משם לכאן חזרנו או לפחות ניסינו הוא רצה באיזי בהתחלה רבנו המון ואז היה שבוע שלא רבנו ואז היה פיצוץ פתאום אמר שאני לא עושה לו את זה שאני לא מושכת אותו שהוא לא אוהב אותי ורצה ניתוק החלטנו ששוב נפרדים אחרי שבועים כי אני לא יכולה לסבול אתהקור הזה ואת המצבי רוח שלו וזה םשוט לא זה יום אחרי הוא הביא לי את הדברים ניסיתי להתקרב אליו אבל לחינם ואז עליתי הבייתה בוכה אמא ניצלה את הרגע וניסתה לדבר אז אמרתי לה מה קרה, אח"כ הוא שלח הודעות שהוא מתנצל שככה התנהג אלי ושהוא אוהב אותי והוא רק מבולבל וכל מיני כאלו אמרתי לו שטוב ושיחשוב מה רוצה, יום אחריז ה דיברנו שוב והוא היה בדיעה שאני צריכה לדרוש מההורים שלי דברים שעולים בכסף ורק ככה אני אפגע בהם אמרתי לו שאני לא מסוגלת לבוא ולדרוש מהם דברים ולהעמיד כאלוטימטום את היותתי הבת שלהם ואז אמר שאני יעשה מה שאני רוצה וכעס אחרי כמה דק' צלצל שוב ואמרתי לו שדיברתי עם אמא שלי והיא אמרה שאבא שלי יודע הכל ואז אמר אז תגידי באמצע ארוחה אבא אתה יודע שאמא בוגדת בך אז אמרתי לו אני לא מסוגלת מה ייצא לי מזה? אזא אמר שתראי לו שאמא שלך שקרנית אמרתי לך שאני לא מסגולת אז אמר לי את יודעת מה אני מעכשיו אשלוט בקשר שלך עם ההורים שלך את לא מצליחה ומתרככת ואז אמר אני אעשוק אותם ואמרתי לו שאני לא מוכנה ואז הוא התעצבן ששוב בחרתי בהם ולו בו... אח"כ עשה סצינות ולא רצה לענות לי . יום אחרי שלחתי מייל אליו ורשמתי לו הכל ואז ענה לי שהוא מוחק אותי ושתקעתי לו חרב בלב שלעולם הוא לא יבר עם אמא לי או עם המשפחה וכל מיני כאלו, ואז בערב היה סילבסטר צלצל לומר לי שנה טובה דיברנו והחלטנו שבאמת זה לא מתאים עכשיו הוא לא בנוי לקשר ואני לא מוכנה לספוג והתנתקנו סופית עם סיכוי שאם יחזור בעתיד יופי ואם לא זא לא, כמה ימים אחרי דיברתי איתו כי עדיין היינו בקשר ואז הוא אמר שאם אמא שלי הייתה באה ואמרת לו בו נדבר אחרי חודש שלא דיברו הוא היה אומר הכל והיום כבר אין סיכוי זה הפתיע אותי והפיך בי חיים שאולי הוא יסלח וירד מהעקשנות שלו ואז התחלתי לחשוב ששוב נחזור ויום אחד הוא פשוט דיכא הכל אמר אני מפסיק להלחם על הקשר הזה וגם את צריכה לעשות הכל כדי להתגבר עלינו וכואב לי איך הוא מותר עלינו בקלות ואני כל כך קשה לי... עכשיו כואב לי הלב הוא נשבר לרסיסים אני מאד אוהבת אותו ושמתי כל כך הרבה חומות ומשקעים כלפי ההורים שמנסים להתקרב ואני לא מסוגלת לספר מה באמת יושב לי על הלב הבנאדם שאני מוכנה לספר לו זה הוא אבל הוא איננו בנוסף אני לא מדברת עם אחילא שזה מפריע אבל זה פרט שולי אין לי רגשות להורים אין לי כוחות פשוט לא מוצאת עניין בכלום ונעלם לי האושר היה בי... אני מנסה להמשיך לחיות אבל מרגישה כאילו אני חייה ומתה באחד, אני מאד רוצה שישלים עם ההורים ונחזור להיות יחד אבל לא יודעת אם זה אפשרי נכון לכרגע זה לא לפי מה שאמר, והנה אני שוב בוכה עו דחפחות מחודש תק' מבחנים ואין לי כוחות לכלום... בטח יצא נורא ארוך אבל פשוט רציתי לפרוק איפושהו עכשיו אני מפחדת ללכת לייעוץ כי לא מאמינה לזה אבל מצד אחר לא יודעת אם יש בי את הכוחות להרים את עצמי מה גם שאמא שלי ביררה לי על ייעוץ ואין בקרוב דרך הקופ"ח, כל הזמן אני בוחנת את אמא שלי על כל דבר וכואב לי כי אני רואה שהם משתדלים למרות שעדיין קשה לי להאמין לזה, בנוסף יש לי בעיה לקיים יחסי מין ואני פוחדת שבקשר הבא מישהו לא ירצה אותי בגלל זה מה שחבר שלי הזה לא אמר מילה, זה חבר ראשון ואני יודעת שזה הכאב הכי חד אבל אני פשוט מרגישה אפוסת כוחות, ובלי עניין בכלום, כל הזמן חושבת עליו ומכריחה את עצמי לא לייצור איתו קשר אני שמתי חומות מסביב ללב שלי כמוש הוא עשה ואני לא מסוגלת לשבור אותם... בנוסף הוא לא בנאדם שטלתן או משהו וזה לא תסמונת האישה המוכה הוא לא כזה זה בגלל שעובר עליו משבר בחיים כון שזה לא מצדיק אבל מה לעשות, ומצד אחד אני לא מסוגלת להתמודד עם זה ומצד אחר אני כועסת שעזבתי אותו ברגע כזה אבל הוא דיי סגגור ומופנם, אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מצד אחד אני רוצה להרפות מצד אחר אני לא רוצה לאבד אותו... אני כבר לא יודעת מה לעשות ולכן פונה אלייך...תודה על כל תגובה וכל מי שהגיע עד לכאן רק אומר תודה שקרא ושאיכפת לו...
אני כותבת עם הרבה עצב כעס ושנאה וכהרגלי דמעות, עד לפני שנה הייתי האדם בין היותר מאושרים ואז בשנה אחת גליתי מי הם ההורים שלי איבדתי את החבר שלי שהיה איתי 4 שנים ונשארתי לבד וכל כך חסרת כוח או מבולבלת עם עצמי. אני אתחיל אני בת 23 והיה לי חבר 4 שנים גרנו אצל ההורים שלי בתחילה הקשר פרח ולבלב והוא היה בקשר טוב עם אמא שלי לאט לאט אמא שלי כל הזמן טחנה לי בראש שאין לו כסף שאיך הוא יחזיק אותי אם מרוויח רק 4000 ש"ח וכלך מיני כאלו אני אמרתי לה שלשנינו יש שכל ונסתדר, אח"כ הייתה תקוםה שהוא נשאר בבית כי חיפש עבדוה אחרת ואמאש לי ישבה במטבח וריכלה עליו בטלפון שהוא היהבחדר ליד כמה הוא לא טוב כמה ההורים שלו לא דואגים לא (מה שלא נכון) כמה ההורים שלו מחביאים כסף וכל מיני כאלו הוא שמע ושתק ואפילו לא אמר לי מילה, הפנים הכל! אח"כ הגיע לאחי קנס שאחי טען שזה חבר שלי נהג שלקחנו את האוטו שלו רק פעמיים וחבר שלי טען שזה לא הוא אז אחי רצה חצי חצי וחבר שלי לא הסכים אמא שלי א האמינה לחבר שלי ואח שלישהוא הכבשה השחורה בבית התחיל להתסיס את כולם נגד החבר שלי, לאט לאט חבר שלי ניתק קשר עם אמאש לי ולא דיבר איתה והיא אפילו לא שאלה למה אלא קיבלה את המצב, ואז הוא התחיל לפתו עיניים טען שמתנהגים אלי כמו בת סוג ז' שאני תמימה מדי והחל לפתח שנאה כלפי המשפחה שלי ככה היה 3 חודשים הוא גר פה ולא עזב את הבית כי לא רצה לעזוב אותי כי לא ידע איך אני אתמודד כי בין הזמן הזה גליתי שאמא שלי בוגדת באבא והוא לא יודע מה שחבר שלי ידע כבר ולא אמר לי מילה, אני ברב טפשותי שיתפתי אותו בהכל ואז הוא הפך את זה לנק' תורפה לאט לאט החלטנו שצריך לעבור לדירה לדב אבל בגלל שאני סטודנטית וההורים משלמים לי על הלימודים הם לא היו מאושרים מזה שאני אעבוד אז חיפשתי עבודה ועד שמצאתי לקח לי הרבה זמן בזמן הזה חבר שלי לאט לאט נאטם הוא התרחק ממני מצא איזו ידידה לפתוח אליה את הלב ושהוא דיבר איתה אני לא יכולתי להיות בחדר (הוא שאל אותי לפני זה לפני הפיצוצים אם יפריע לי) לא דאגתי שהוא בוגד בי כי היא נשואה + ילדים אבל פשוט ככה התרחקנו ואני קיבלתי אותו עייף, ואז אמרתי לו והתחלתי גם להתרחק מצאתי את עצמי שאני איתו אבל בעצם בלעדיו ואז הכל התדרדר בקשר שלנו הא נתן לי לבחור בין ההורים שלי והמשפחה והוא וטען שהוא לא ידבר איתם לא רוצה לשמוע הם וכל מיני כאלו אני שבחרתי במשפחה שלי הוא נעלב ואז והוא החליט שהוא צריך לחשוב לאחר כמה ימים של אי ודאות החליט שלא הולך ונפרדים היינו בהתחלה בהפסקה שהפכה לפרידה שבה כל הזמן רציתי לחזור הוא בזמן הזה חזר הבייתה והיה מאד מבולבל בלי עבודה עם מינו סועם המון מחשבות ההורים שלי ממש פירקו אותו כנראה הכל חדר מתחת לשיריון והוא כולו היו כל יום במצב רוח אחר כל הזמן התנהג אלי מגעיל אבל עדיין היה שם ביום שנפרדנו הרחקתי את אמא שלי שתעזוב אותי כי ידעתי שנפרדנו בגללה ולא יכולתי להסתכל עליה בעיניים על מה שעושה לאבא וככה במשך החודשים הללו אני לא ידעתי מה לעשות לקחתי כדורים רציתי למות, היו לי לחצים בחזה לא אכלתי הורדתי 10 ק"ג הסתובבתי ברחובות ולאף אחד לא היה איכפת הייתי כל כך מתוסכלת בלעדיו וגם בלי ההורים שלי והמשפחה שלי כל כך חשבתי שיהיו שם אז לאט לאט התרחקתי מהם פשוט הפסקתי לדבר איתם ואז אמרתי לחבר שלי שאני אבחר בו תמדי משם לכאן חזרנו או לפחות ניסינו הוא רצה באיזי בהתחלה רבנו המון ואז היה שבוע שלא רבנו ואז היה פיצוץ פתאום אמר שאני לא עושה לו את זה שאני לא מושכת אותו שהוא לא אוהב אותי ורצה ניתוק החלטנו ששוב נפרדים אחרי שבועים כי אני לא יכולה לסבול אתהקור הזה ואת המצבי רוח שלו וזה םשוט לא זה יום אחרי הוא הביא לי את הדברים ניסיתי להתקרב אליו אבל לחינם ואז עליתי הבייתה בוכה אמא ניצלה את הרגע וניסתה לדבר אז אמרתי לה מה קרה, אח"כ הוא שלח הודעות שהוא מתנצל שככה התנהג אלי ושהוא אוהב אותי והוא רק מבולבל וכל מיני כאלו אמרתי לו שטוב ושיחשוב מה רוצה, יום אחריז ה דיברנו שוב והוא היה בדיעה שאני צריכה לדרוש מההורים שלי דברים שעולים בכסף ורק ככה אני אפגע בהם אמרתי לו שאני לא מסוגלת לבוא ולדרוש מהם דברים ולהעמיד כאלוטימטום את היותתי הבת שלהם ואז אמר שאני יעשה מה שאני רוצה וכעס אחרי כמה דק' צלצל שוב ואמרתי לו שדיברתי עם אמא שלי והיא אמרה שאבא שלי יודע הכל ואז אמר אז תגידי באמצע ארוחה אבא אתה יודע שאמא בוגדת בך אז אמרתי לו אני לא מסוגלת מה ייצא לי מזה? אזא אמר שתראי לו שאמא שלך שקרנית אמרתי לך שאני לא מסגולת אז אמר לי את יודעת מה אני מעכשיו אשלוט בקשר שלך עם ההורים שלך את לא מצליחה ומתרככת ואז אמר אני אעשוק אותם ואמרתי לו שאני לא מוכנה ואז הוא התעצבן ששוב בחרתי בהם ולו בו... אח"כ עשה סצינות ולא רצה לענות לי . יום אחרי שלחתי מייל אליו ורשמתי לו הכל ואז ענה לי שהוא מוחק אותי ושתקעתי לו חרב בלב שלעולם הוא לא יבר עם אמא לי או עם המשפחה וכל מיני כאלו, ואז בערב היה סילבסטר צלצל לומר לי שנה טובה דיברנו והחלטנו שבאמת זה לא מתאים עכשיו הוא לא בנוי לקשר ואני לא מוכנה לספוג והתנתקנו סופית עם סיכוי שאם יחזור בעתיד יופי ואם לא זא לא, כמה ימים אחרי דיברתי איתו כי עדיין היינו בקשר ואז הוא אמר שאם אמא שלי הייתה באה ואמרת לו בו נדבר אחרי חודש שלא דיברו הוא היה אומר הכל והיום כבר אין סיכוי זה הפתיע אותי והפיך בי חיים שאולי הוא יסלח וירד מהעקשנות שלו ואז התחלתי לחשוב ששוב נחזור ויום אחד הוא פשוט דיכא הכל אמר אני מפסיק להלחם על הקשר הזה וגם את צריכה לעשות הכל כדי להתגבר עלינו וכואב לי איך הוא מותר עלינו בקלות ואני כל כך קשה לי... עכשיו כואב לי הלב הוא נשבר לרסיסים אני מאד אוהבת אותו ושמתי כל כך הרבה חומות ומשקעים כלפי ההורים שמנסים להתקרב ואני לא מסוגלת לספר מה באמת יושב לי על הלב הבנאדם שאני מוכנה לספר לו זה הוא אבל הוא איננו בנוסף אני לא מדברת עם אחילא שזה מפריע אבל זה פרט שולי אין לי רגשות להורים אין לי כוחות פשוט לא מוצאת עניין בכלום ונעלם לי האושר היה בי... אני מנסה להמשיך לחיות אבל מרגישה כאילו אני חייה ומתה באחד, אני מאד רוצה שישלים עם ההורים ונחזור להיות יחד אבל לא יודעת אם זה אפשרי נכון לכרגע זה לא לפי מה שאמר, והנה אני שוב בוכה עו דחפחות מחודש תק' מבחנים ואין לי כוחות לכלום... בטח יצא נורא ארוך אבל פשוט רציתי לפרוק איפושהו עכשיו אני מפחדת ללכת לייעוץ כי לא מאמינה לזה אבל מצד אחר לא יודעת אם יש בי את הכוחות להרים את עצמי מה גם שאמא שלי ביררה לי על ייעוץ ואין בקרוב דרך הקופ"ח, כל הזמן אני בוחנת את אמא שלי על כל דבר וכואב לי כי אני רואה שהם משתדלים למרות שעדיין קשה לי להאמין לזה, בנוסף יש לי בעיה לקיים יחסי מין ואני פוחדת שבקשר הבא מישהו לא ירצה אותי בגלל זה מה שחבר שלי הזה לא אמר מילה, זה חבר ראשון ואני יודעת שזה הכאב הכי חד אבל אני פשוט מרגישה אפוסת כוחות, ובלי עניין בכלום, כל הזמן חושבת עליו ומכריחה את עצמי לא לייצור איתו קשר אני שמתי חומות מסביב ללב שלי כמוש הוא עשה ואני לא מסוגלת לשבור אותם... בנוסף הוא לא בנאדם שטלתן או משהו וזה לא תסמונת האישה המוכה הוא לא כזה זה בגלל שעובר עליו משבר בחיים כון שזה לא מצדיק אבל מה לעשות, ומצד אחד אני לא מסוגלת להתמודד עם זה ומצד אחר אני כועסת שעזבתי אותו ברגע כזה אבל הוא דיי סגגור ומופנם, אני כבר לא יודעת מה אני רוצה מצד אחד אני רוצה להרפות מצד אחר אני לא רוצה לאבד אותו... אני כבר לא יודעת מה לעשות ולכן פונה אלייך...תודה על כל תגובה וכל מי שהגיע עד לכאן רק אומר תודה שקרא ושאיכפת לו...