איפה הייתם ומה ראיתם?

[צליליתה1]

הייתי פה ושם
והפה ושם מתחיל להיות קצת מצומצם ומצמצם
למרות שומטרת הפה ושם היתה לראות פרצופים אהובים, שהם לא מצומצמים, להפך, גדלים לי מתחת לעיניים
אבל חווית היציאה, מאוד שחוקה, לאן כבר אפשר לצאת

בבית נצמדתי למסך, שהפך לחברי הטוב ביותר בחודשים האחרונים
ראיתי את סרטו של מנדס 1917, שכבר הוקרן בבתי קולנוע לפני הסגר אבל דחיתי את הצפיה
בסדר, קיבלתי את עונש, כי אין ספק שזה סרט שחייבים לראות על מסך גדול
הרבה דובר על טכניקת ה(כאילו) שוט אחד, הצטערתי שידעתי, כי תכלס, מה איכפת לי שוט אחד או מיליוני שוטים, איכפת לי מהסרט
ונוצר לי כאן ערך מוסף קטן, או הסחת דעת גדולה, איך שתרצו לראות את זה, של חיפוש השוטים ודיון מעמיק בלמה שוט אחד (כי הוא יכול?)

גום אם לא יצאה לו יצירת המופת שהוא תכנן, עדיין, סרט שווה צפיה, בגלל הסינמטוגרפיה המרהיבה (שוט אחד,כאילו, אבל בעיקר כי הצילום מרהיב), בגלל המסר החד משמעי שהמלחמות מיותרות ובגלל שלא נראה לי שאי פעם יצא לי לראות על מסך גדול.

ונעבור לטלוויזיה
בזמנו התחלנו קצת לדבר על ״טהרן״. ראיתי את כל הסדרה ומפרק לפרק התלהבתי פחות.
נכון היה אקשן והיה (די) מותח, אבל גם היה קלישאתי לגמרי, ושטוח מאוד
2 השחקניות : ניב סולטן ולירז צ׳רכי לא באו לי טוב

לעומת ״מניאכ״, ראתי בינתיים פרק וחצי
ובעוד טהרן הרגישה לי סדרה שכל הזמן אומרת: הריני מוכנה ומזומנה להרכש עי hbo מניאכ אוטנטית ובינתיים, מרגישה לי כפשוט סדרה טובה
עמוס תמם ושלום אסייג מצוינים (כהרגלם)
וכשנכנסתי לאתר לחפש את הפרקים, התגלה לי בונוס קטנטן: התסרטים פתוחים לקריאה ולהורדה
לא בטוחה שיש לי סבלנות לקרוא ולהשוות לתוצאה, אבל זה נחמד, אני מעריכה אנשים שחושבים על חווית המשתמש/צופה ובמחוות קטנות מעשירים מאוד את חווית הצפיה.

שבוע טוב ומלא בחוויות טובות ומעשירות

 

[Zadig]

הייתי פה ושם
והפה ושם מתחיל להיות קצת מצומצם ומצמצם
למרות שומטרת הפה ושם היתה לראות פרצופים אהובים, שהם לא מצומצמים, להפך, גדלים לי מתחת לעיניים
אבל חווית היציאה, מאוד שחוקה, לאן כבר אפשר לצאת

בבית נצמדתי למסך, שהפך לחברי הטוב ביותר בחודשים האחרונים
ראיתי את סרטו של מנדס 1917, שכבר הוקרן בבתי קולנוע לפני הסגר אבל דחיתי את הצפיה
בסדר, קיבלתי את עונש, כי אין ספק שזה סרט שחייבים לראות על מסך גדול
הרבה דובר על טכניקת ה(כאילו) שוט אחד, הצטערתי שידעתי, כי תכלס, מה איכפת לי שוט אחד או מיליוני שוטים, איכפת לי מהסרט
ונוצר לי כאן ערך מוסף קטן, או הסחת דעת גדולה, איך שתרצו לראות את זה, של חיפוש השוטים ודיון מעמיק בלמה שוט אחד (כי הוא יכול?)

גום אם לא יצאה לו יצירת המופת שהוא תכנן, עדיין, סרט שווה צפיה, בגלל הסינמטוגרפיה המרהיבה (שוט אחד,כאילו, אבל בעיקר כי הצילום מרהיב), בגלל המסר החד משמעי שהמלחמות מיותרות ובגלל שלא נראה לי שאי פעם יצא לי לראות על מסך גדול.

ונעבור לטלוויזיה
בזמנו התחלנו קצת לדבר על ״טהרן״. ראיתי את כל הסדרה ומפרק לפרק התלהבתי פחות.
נכון היה אקשן והיה (די) מותח, אבל גם היה קלישאתי לגמרי, ושטוח מאוד
2 השחקניות : ניב סולטן ולירז צ׳רכי לא באו לי טוב

לעומת ״מניאכ״, ראתי בינתיים פרק וחצי
ובעוד טהרן הרגישה לי סדרה שכל הזמן אומרת: הריני מוכנה ומזומנה להרכש עי hbo מניאכ אוטנטית ובינתיים, מרגישה לי כפשוט סדרה טובה
עמוס תמם ושלום אסייג מצוינים (כהרגלם)
וכשנכנסתי לאתר לחפש את הפרקים, התגלה לי בונוס קטנטן: התסרטים פתוחים לקריאה ולהורדה
לא בטוחה שיש לי סבלנות לקרוא ולהשוות לתוצאה, אבל זה נחמד, אני מעריכה אנשים שחושבים על חווית המשתמש/צופה ובמחוות קטנות מעשירים מאוד את חווית הצפיה.

שבוע טוב ומלא בחוויות טובות ומעשירות

לירז צ׳רכי היא לא שחקנית, היא רק פרסית.
לפני שנים מסרתי את הטלויזיה שלי. במחשב אין לי סבלנות רק לצפות בלי להתעסק איתו. פעם ב... יוצא שאני נדבק לאיזו סדרת טלויזיה שחייבת להיות אקסטרה אייכותית, או לסרט. אבל סרט כזה חייב להיות בסיסי כדי לא לאתגר ת'מח.

 

[שיח סלימאן]

סרט כזה חייב להיות בסיסי כדי לא לאתגר ת'מח.

אני מצאתי את הסרטים האלה.

סרטי באד ספנסר וטרנס היל ביו טיוב.

 

[Zadig]

אני מצאתי את הסרטים האלה.

סרטי באד ספנסר וטרנס היל ביו טיוב.

ציפיתי באחד עכשיו, זה בהחלט בסיסי

 

[שיח סלימאן]

ציפיתי באחד עכשיו, זה בהחלט בסיסי

כשימאס לך מהם יש גם חומציים.

 

[קלייטון.ש]

הייתי פה ושם
והפה ושם מתחיל להיות קצת מצומצם ומצמצם
למרות שומטרת הפה ושם היתה לראות פרצופים אהובים, שהם לא מצומצמים, להפך, גדלים לי מתחת לעיניים
אבל חווית היציאה, מאוד שחוקה, לאן כבר אפשר לצאת

בבית נצמדתי למסך, שהפך לחברי הטוב ביותר בחודשים האחרונים
ראיתי את סרטו של מנדס 1917, שכבר הוקרן בבתי קולנוע לפני הסגר אבל דחיתי את הצפיה
בסדר, קיבלתי את עונש, כי אין ספק שזה סרט שחייבים לראות על מסך גדול
הרבה דובר על טכניקת ה(כאילו) שוט אחד, הצטערתי שידעתי, כי תכלס, מה איכפת לי שוט אחד או מיליוני שוטים, איכפת לי מהסרט
ונוצר לי כאן ערך מוסף קטן, או הסחת דעת גדולה, איך שתרצו לראות את זה, של חיפוש השוטים ודיון מעמיק בלמה שוט אחד (כי הוא יכול?)

גום אם לא יצאה לו יצירת המופת שהוא תכנן, עדיין, סרט שווה צפיה, בגלל הסינמטוגרפיה המרהיבה (שוט אחד,כאילו, אבל בעיקר כי הצילום מרהיב), בגלל המסר החד משמעי שהמלחמות מיותרות ובגלל שלא נראה לי שאי פעם יצא לי לראות על מסך גדול.

ונעבור לטלוויזיה
בזמנו התחלנו קצת לדבר על ״טהרן״. ראיתי את כל הסדרה ומפרק לפרק התלהבתי פחות.
נכון היה אקשן והיה (די) מותח, אבל גם היה קלישאתי לגמרי, ושטוח מאוד
2 השחקניות : ניב סולטן ולירז צ׳רכי לא באו לי טוב

לעומת ״מניאכ״, ראתי בינתיים פרק וחצי
ובעוד טהרן הרגישה לי סדרה שכל הזמן אומרת: הריני מוכנה ומזומנה להרכש עי hbo מניאכ אוטנטית ובינתיים, מרגישה לי כפשוט סדרה טובה
עמוס תמם ושלום אסייג מצוינים (כהרגלם)
וכשנכנסתי לאתר לחפש את הפרקים, התגלה לי בונוס קטנטן: התסרטים פתוחים לקריאה ולהורדה
לא בטוחה שיש לי סבלנות לקרוא ולהשוות לתוצאה, אבל זה נחמד, אני מעריכה אנשים שחושבים על חווית המשתמש/צופה ובמחוות קטנות מעשירים מאוד את חווית הצפיה.

שבוע טוב ומלא בחוויות טובות ומעשירות

להשוות תסריט לתוצאה זו חוויה מדהימה בעיני. אני קורא את התסריט והוא נראה לי יבש וחסר חיים, ובאים בחור או בחורה מוכשרים להפליא ועם ניגון דיבור והבעות פנים ושפת גוף, והשהייה מדוייקת פה ושם, מכניסים בו חיים. אני לא יודע אם זו האמנות שלהם או של במאי או מה השילוב, וכמה טייקים לקח להגיע לזה, אבל התוצאה מרשימה בכל מקרה.