איפה הייתן כשהייתי זקוקה לכן

[אלמה]

איפה הייתן כשהייתי זקוקה לכן

כבר 18 שנים שאני נושאת בעול החמות. היו תקופות שלא יכלתי לשאת את ההתנהגות שלה, עם הזמן, כשהצלחתי להתגבר על הצד הרגשי, ולהגיב בהגיון ראיתי שלחלק מהדברים אני מצליחה למצא פתרונות יצירתיים שהשיגו את המטרות שלי. כשאני אומרת - לשאת את התנהגותה - אני מתכוונת לדרך בה היא ניסתה לנתב את כולנו, לכפות את דעתה, אפליה בין אנשים במשפחה ועוד כאלה דברים. זה מעולם לא היה "נגדי", אבל בעקיפין יצאתי נפגעת. כל כך הרבה פעמים ניהלתי איתה שיחות דימיוניות שבהן אני מסבירה לה את הצד שלי. השיחות האלה - מעולם לא יצאו לפועל. השנים עברו, דברים קרו המשפחה, אני החכמתי ולדעתי - גם היא. היום, חמותי קרובה, עוזרת ותומכת יותר מאמא שלי (הייתן מאמינות?) מה שלמדתי הוא - לא להילחם, לקחת מכל אחד את מה שהוא יכול לתת לי ולא לנסות לקחת דברים שהוא לא יכול או לא רוצה. רציתי להגיד לכם - שגם עם רע, עם קצת חוכמה ועם הזמן דברים משתפרים. בהצלחה אלמה

 

[הגנובה]

אלמה... אני שמחה בשבילך שהכל

מסתדר לך על הצד הטוב ביותר!! ומאחלת לך שכך גם יימשך! לגבי החכמה והזמן... אמא שלי תמיד אומרת: את האבן שמטורף אחד זרק לאוקיינוס.... אלף חכמים לא יצליחו להוציא... לפעמים כשמתמודדים מול טיפשות ורוע... כל החכמה שבעולם לא תעזור!! בהצלחה לך!!

 

[אלמה]

אמא שלך צודקת

והכוונה שלי היתה לכך שאחרי שהאבן ניזרקה, לא תמיד צריך להוציא אותה, לפעמים מספיק שדואגים לכך שלא יהיו גלים. אולי זו החוכמה

 

[סיגליהיא]

אלמה ../images/Emo24.gif

אל תקחי אותנו קשה מידי. רובנו כאן מוציאות קיטור כי כאן המקום.

מי יודע ? אולי בעוד 70 שנה נכנס באצבעות רועדות לפורום ונקליד בעזרת הפיליפינית ונספר ש: "סוף, סוף חמותי באה לבקר אותי ולעזור לי עם הבני בני נינים"

אז בשבילך אחרי כל כך הרבה שנים (שכבר הספקת לשכוח את כל הרוע שלה) זה קל ויש לך חמות טובה, אבל היום ובגילנו זה עדיין "חזון אחרית הימים".

 

[אלמה]

סיגל,

אם היה לי אז את הידע שיש לי היום, הייתי חוסכת לעצמי הרבה כאבי לב ודמעות. אז...חשבתי...אולי למישהוא יעזור הידיעה שאפשר אולי לשנות ולהגיע למצב אחר.

 

[סיגליהיא]

כן, מוכר עד כדי כאב../images/Emo4.gif

תמיד הייתי אומרת : תני לי את גיל 16 עם השכל והנסיון של היום.

נכון שדברים משתנים ונכון שחמות היא כמו כל דבר דינמי אחר פעם למעלה

ופעם למטה.

אבל ישנן בנות מתוקות שסובלות הרבה מה"למטה" הזה

עד כדי פגיעה בתפקוד יומיומי. אני בהחלט יכולה להעיד שביני לבין חמותי יש הרבה משקעים שאני מאוד משתדלת לא לתת לזה לצוף מעלה. בתחילת נישואיי קבלתי את ה"שפריץ"

של החיים, לא ידעתי לתוך מה אני נכנסת (היום לא הייתי מעזה אם הייתי יודעת!! תתארי לך) אך היות ואני הצד הדומיננטי בבית (אישה לא?

) וכך הייתי מלכתחילה אז לקחתי המושכות לידיי וניסיתי בחריקת שיניים והרבה עצבים לנהל את ביתי. היו ימים שרציתי לזרוק את ה"איש"

מכל המדרגות ולשלוח אותו "גובינא" אל זאת שילדה אותו

ורק ב ג ל ל ה

!! תתארי לך שהתחתנתי ביום חמישי והודעתי לבעלי על גירושינו ביום שישי!!!!!!! (וזה בהחלט עצוב מאוד ) אז נכון שהיום חמותי מפחדת מימני ושומרת מרחק כמו מאש,

אבל בהחלט גם מכבדת ומעריכה אותי (למרות שאינני זקוקה להערכתה) כי להבדיל מכל כלותיה היא סוף סוף הבינה ויוצא שגם הכלות הרוויחו מהמלחמה שלי. אז זו בהחלט היתה מלחמה עקובה מדם, אבל עצם זה ששקט היום לא פוסל את המשקעים מן העבר שמנסים להם בעיקשותם לעלות מידי פעם ולקלק לנו.

 

[אלמה]

והלקח שאני למדתי הוא

להיות חכמה. בשקט ובסבלנות ניתן להשיג את ה"שקט" המבוקש אם לא יותר מיכך.

 

[הגנובה]

ניסית פעם לזרוק אבן למים בלי

שיווצרו גלים סביבה... אם תצליחי - ספרי לי על כך!

 

[אלמה]

העניין הוא שהגלים נוצרו.

החוכמה היא איך לשמור על כך שהם לא יתגברו. למזער נזקים. להביא למינימום נפגעים. לזה התכוונתי...

 

[אלמה]

אני אנסה שוב,

אם נזרקה אבן - יש גלים. אם מכניסים יד לחפש אותה ולהוציא אותה - עושים עוד גלים. לפעמים יד אחת לא מספיקה ומוסיפים עוד ידיים ויש עוד גלים. למזער נזקים משמע - להשאיר לאבן לצלול. לא תמיד...אבל לפעמים עדיף. לפעמים התעלמות היא ה"עונש" הכי גדול. עכשיו הבהרתי את עצמי יותר טוב? אלמה

 

[אישתו של הבעל שלי]

אלמה- אשמח לשמוע רעיונות...../images/Emo140.gif

כמה שכיף היה לי בהתחלה ל"התחרע" על הפורום ולהוציא את כל עצבי... ברור כי אני מעדיפה יחסים טובים/קורקטיים עם חמתי (אני מאמינה גדולה ששלום קר עדיף על מלחמה קרה....ואני בטוחה שמרבית הבנות פה יסכימו איתי..) אשמח אם תשתתפי פה בפורום ושתפי אותנו בניסיונך...