לא יפה RENEG.
ממש לא יפה. אתה הרי רוצה להשאר עם פיירינג על האופנוע, לא? ולא חבל על הצבע היפה שלו?
סתם . . . סורי אנשים, פשוט הייתי לא באיזור. ביליתי לי את יום האתמול בתל אביב בחיפושים אחרי אופנוע אחר. מה אני אומר לכם. הנהגים של חיפה, השליחים שלנו, המוניות שלנו, כולם פשוט
מלאכים
לא יאומן כמה אנשים ראיתי בתל אביב שעוד רבע שניה היו מסיימים את תוקף כהונתם בין החיים ועוברים לשלב הבא. כמה קטנועים נמרחו שם, וכמה מכוניות חוו פגישות אינטימיות אחת עם השניה.
ומה לעזאזל הקטע של נהגים ישראלים?!?
אני חושב שאני "בירכתי" את כל יושבי הרכב בדרך חזרה. פקק. לא סתם פקק. מאיילון, כמעט עד איזור חדרה!
ולמה?!? כי שני מכוניות עמדו בצד הדרך להחליף פרטים אחרי תאונה קלה (מאוד מאוד קלה!). חברה, ראבאק! אפילו דם לא היה! אני לא מדבר על אברים מפוזרים או משהו. מילא אני יכול להבין את הסקרנות, אבל סתם שני מכוניות עומדות בצד הדרך?!? כולם עוברים, מאיטים לעשרים, מסתכלים ונוסעים. הרכב שלפנינו קיבל צפירה ארוכה מאוד ולא ממש הבין מה הוא עשה. נהגים על ארבע . . . לך תבין אותם. מסקנות חשובות. 1. לתל אביב להגיע רק על אופנוע, או ברכבת ולהשכיר שם קטנוע! 2. אין בחיפה אפילו לא אחוזון קטן ממגוון החנויות לדו גלגליים שיש בתל אביב. 3.
לא מחליף את העיר הזאת! מה אני צריך את הצפיפות הלא נגמרת, צפירות מטורפות, נהגים עצבניים, הולכי רגל שפשוט מקבלים תואר מתאבדים שיעים של כבוד ועוד. . . איזה כיף לחזור לרוגע שלנו. מסיבות? בלאגאנים? אוקי, סבבה. לגור שם?!? לא תודה.
LOVE ענת.
