איפה השוויון?

[orlyt]

איפה השוויון?

במגילת העצמאות מוזכר עקרון השוויון "מדינת ישראל...תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות" עם זאת, למגילת העצמאות אין תוקף חוקי במדינת ישראל. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אינו מכיל את השוויון כזכות יסוד, כלומר לא ניתן לבטל חקיקה שפוגעת בשוויון נדמה שבימים שבהם אי השוויון והריבוד החברתי זועקים מכל פינת רחוב או צומת שיש בו הומלס/מקבץ נדבות, הפער הזה, בין העקרונות עליהם נוסדה המדינה (החוגגת את יום הולדתה ה-55 ברגעים אלה ממש) ובין החוקים העליונים שלה, ניבט במלוא כיעורו המשווע.

 

[עוד יוסף פנדריך]

לא יכול להיות שיויון

חוסר השיויון הוא מאושיות היסוד של המדינה. נשמע מזעזע אבל ככה זה. מדינת ישראל היא מדינה יהודית. משמעות הדבר היא שהערבים הם אזרחים מופלים. העלאת הזכות לשיויון לדרגת זכות יסוד תשפיע על אופיה היהודי של המדינה ובכך לא מעונין הרוב היהודי. נכון שבמגילת העצמאות הוזכרה הזכות לשיויון ולכן הסתירה מתחילה כבר שם. אם לדייק הסתירה מתחילה בהכרזת העצרת הכללית של האו"ם מ 1947 . נאמר בה שיהיו 2 מדינות ערבית ויהודית ולכל מדינה תהיה חוקה שתבטיח את זכויות האדם. גם שם לא ברור כיצד דמוקרטיה אמיתית ושיויון יכולים לדור עם מדינה בעלת אופי דתי. מי שרוצה לחיות בדמוקרטיה אמיתית חייב להסכים שישראל תהיה מדינת כל אזרחיה. כאמור אין לכך קונצנזוס (בלשון המעטה).

 

[אחד נחמד]

הזכות לשוויון

חשוב לציין כי במספר אמרות אגב של שופטים (כולל של הנשיא ברק) הובעה העמדה לפיה השוויון הוא חלק מכבוד האדם ולכן הוא מוגן גם כן כזכות חוקתית - אולם לא נפסקה עדיין הלכה מחייבת בנושא זה. עם זאת חשוב לציין כי גם השוויון יוכר כזכות חוקתית על-חוקית כלל לא ברור שתוכר זכות לשוויון כלכלי-חברתי ולצמצום פערים בתחומים אלה. נראה כי גם אם תוכר זכות חוקתית לשוויון היא תהיה יותר לגבי נושאים כמו איסור הפליה לרעה של קבוצות מסוימות ע"י המדינה (לדוגמה נושא גיוס בני ישיבות) ולא לשוויון סוציאלי. מנגד חשוב לציין כי הזכות לשוויון מוכרת מזה שנים רבות במשפט המינהלי הישראלי וגם ללא עיגון חוקתי מפורש של הזכות (שימנע גם מהמחוקק לפגוע בשיוויון) אי אפשר לפגוע בזכות זו אלא מכח חוק. מבחינת זכויות כלכליות-חברתיות כמו הזכויות לבריאות, חינוך ודיור ישראל חתומה אמנם (וגם אשררה) את האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות מ1966 אולם ללא חקיקה של הכנסת אין לאמנה זו תוקף במשפט הישראלי הפנימי אלא רק במשפט הבינ"ל.

 

[guruyaya]

שיוויון זכויות חברתי

ישנה טעות בסיסית בהסתכלות על מגילת העצמאות כמבטיחה שיוויון חברתי. אילו היה כך, השיוויון ההחברתי היה מעוגן בחוק יסוד. סעיף אחד בכל חוק יסוד, הוא הסעיף הבא: "זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל." אך מה שנרשם בהכרזה על מדינת ישראל, היא שהמדינה תקיים "שיוויון זכויות חברתי". שיוויון זכויות חברתי מבטיח, כי שום חוק לא ימנע ממני להתקדם בסולם החברתי, ולשאת כל תפקיד שאני חושק בו. למשל, שום חוק איננו מונע ממני להיות רמטכ"ל. המניעה נגרמת ממספר סיבות: 1. אני לא ממש רוצה; 2. אני לא מצביא כל כך מוכשר; 3. אני לא בעל כושר קרבי; 4. אין לי קשרים מתאימים; 5. לא נולדתי למשפחה מספיק מקושרת. אבל החוק איננו מונע ממני זאת. הוא אפילו לא מונע את זה מאחמד, שכני לספסל הלימודים. את זה עושה הצבא, בכך שהוא, על פי שיקול דעתו, פוטר את אחמד משירות צבאי, ואם אחמד מתעקש, אז הוא לא יגיע רחוק מדי בסולם הדרגות. לפיכך - הטענה כי מגילת העצמאות מחייבת שיוויון כלכלי איננה נכונה עובדתית. מה שנכון הוא שהמגילה בכמה מנוסחיה המוקדמים, הכילה את השיוויון הכלכלי בתוכה, ואף הצעות החוקה שהוגשו הכילו הצהרות, דומות לאלה המצויות בחוקה הגרמנית ("בד בבד עם הזכויות הבאות עימו הרכוש מקנה גם חובות. השימוש בו חייב לעלות בקנה אחד עם טובתה של המדינה" - ציטוט מאד לא מדוייק מתוך החוקה הגרמנית). יאיא