איפה יפי הנפש שצעקו כיבוש?../images/Emo7.gif
מועצת יש"ע קיימה היום סיכום של מצב העקורים נכון להיום, וממנו מתברר ש 35 אחוזים (כשש מאות משפחות) עודם מתגוררים בבתי מלון ובפתרונות ארעיים אחרים כאוהלים וחדרי פנימיות. כ-40% (700 משפחות) הצליחו להגיע לבית זמני כקראוון או קראווילה (בניצן, יבול, יתד, יד בנימין ובאור הנר). עוד מדווחת מועצת יש"ע לערוץ 7 כי 400 משפחות מוגדרים כ"מסודרים" לאחר שהשתכנו בבתי קבע. במועצת יש"ע מציינים שהמשפחות התפזרו באופן עצמאי או שהם עתידים להיכנס לפתרונות הדיור הקבועים שלהם. בין הישובים ה"מסודרים" מוזכר הישוב פאת שדה העובר למושב מבקיעים שבנגב. מצוקתם העיקרית של המוגדרים כ"מסודרים" היא השבר הקהילתי שכן עד כה לא נמצא פתרון שישמור את הקהילות יחדיו. כזה הוא המצב בשליו, דוגית, גנים וכדים. יצוין כי גם אותם שאותר להם פתרון קבע לא עשו זאת בסיוע מנהלת סל"ע, אלא בעקבות מאמצים עצמאיים. אנשי המועצה מציינים בדבריהם ש"המדינה, שגירשה עשרת אלפים יהודים בתוך שבוע, לא מסוגלת למצוא פתרונות דיור ותעסוקה בתוך שלושה חודשים. מדובר במחדל שגורם למצוקות נפשיות בקרב המפונים". באשר לתעסוקה נמסר כי שבעים וחמישה אחוזים מתושבי גוש קטיף נותרו ללא תעסוקה. המשמעות היא כ-2,200 משרות. בארגון 'למען אחי' מציינים כדוגמה למצבם הקשה של העקורים את המתרחש במלון שאול המלך שבאשקלון. מדובר במלון שנפסל לקליטת עקורים בשל רמת תברואה לקויה, אולם למרות זאת נשלחו העקורים להתגורר שם. במלון זה קוצצו ארוחות לעקורים, נמנע חשמל, העקורים ללא חימום, אין די שמיכות וכיוצא באלה. במלון זה משוכנים הורים ושלושה ילדים בחדר אחד, עובדה המקשה על תפקודם הסביר. עוד נמסר כי משרד החינוך אינו מתקצב גנים לילדי העקורים המתגוררים במלונות. כמו כן, נודע מעדות אחת העקורות כי בביקור במשרד הפנים נמסר לה שהתקבלה הוראה מצמרת המשרד שלא לטפל בעקורים שלא שינו את כתובתם בתעודת הזהות מגוש קטיף לכתובת המלון.
מועצת יש"ע קיימה היום סיכום של מצב העקורים נכון להיום, וממנו מתברר ש 35 אחוזים (כשש מאות משפחות) עודם מתגוררים בבתי מלון ובפתרונות ארעיים אחרים כאוהלים וחדרי פנימיות. כ-40% (700 משפחות) הצליחו להגיע לבית זמני כקראוון או קראווילה (בניצן, יבול, יתד, יד בנימין ובאור הנר). עוד מדווחת מועצת יש"ע לערוץ 7 כי 400 משפחות מוגדרים כ"מסודרים" לאחר שהשתכנו בבתי קבע. במועצת יש"ע מציינים שהמשפחות התפזרו באופן עצמאי או שהם עתידים להיכנס לפתרונות הדיור הקבועים שלהם. בין הישובים ה"מסודרים" מוזכר הישוב פאת שדה העובר למושב מבקיעים שבנגב. מצוקתם העיקרית של המוגדרים כ"מסודרים" היא השבר הקהילתי שכן עד כה לא נמצא פתרון שישמור את הקהילות יחדיו. כזה הוא המצב בשליו, דוגית, גנים וכדים. יצוין כי גם אותם שאותר להם פתרון קבע לא עשו זאת בסיוע מנהלת סל"ע, אלא בעקבות מאמצים עצמאיים. אנשי המועצה מציינים בדבריהם ש"המדינה, שגירשה עשרת אלפים יהודים בתוך שבוע, לא מסוגלת למצוא פתרונות דיור ותעסוקה בתוך שלושה חודשים. מדובר במחדל שגורם למצוקות נפשיות בקרב המפונים". באשר לתעסוקה נמסר כי שבעים וחמישה אחוזים מתושבי גוש קטיף נותרו ללא תעסוקה. המשמעות היא כ-2,200 משרות. בארגון 'למען אחי' מציינים כדוגמה למצבם הקשה של העקורים את המתרחש במלון שאול המלך שבאשקלון. מדובר במלון שנפסל לקליטת עקורים בשל רמת תברואה לקויה, אולם למרות זאת נשלחו העקורים להתגורר שם. במלון זה קוצצו ארוחות לעקורים, נמנע חשמל, העקורים ללא חימום, אין די שמיכות וכיוצא באלה. במלון זה משוכנים הורים ושלושה ילדים בחדר אחד, עובדה המקשה על תפקודם הסביר. עוד נמסר כי משרד החינוך אינו מתקצב גנים לילדי העקורים המתגוררים במלונות. כמו כן, נודע מעדות אחת העקורות כי בביקור במשרד הפנים נמסר לה שהתקבלה הוראה מצמרת המשרד שלא לטפל בעקורים שלא שינו את כתובתם בתעודת הזהות מגוש קטיף לכתובת המלון.
