תוספת בעניין מאותו עניין..
בס"ד הגמ' (בבא מציעא פ"ד ע"א)מספרת מעשה נפלא על חזרתו בתשובה של האמורא הגדול ריש-לקיש תלמיד-חבר-גיס של ר' יוחנן: ..."יומא חד הוה קא סחי ר' יוחנן בירדנא חזייה ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה אמר ליה חילך לאורייתא אמר ליה שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחותי דשפירא מינאי קביל עליה בעי למיהדר לאתויי מאניה ולא מצי הדר אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא..." תרגום חופשי והסבר: יום אחד היה רוחץ ר' יוחנן בנהר הירדן, ראהו ריש-לקיש וקפץ מגדה אחת לשניה על מנת להיטיב לראותו. (בתחילת הסוגיא מדובר על יופיו של ר' יוחנן שהיה מופלא וריש לקיש טעה ביופיו וחשב שהוא אישה. ממליץ לראות את כל הסוגיא). כשראה ר' יוחנן את קפיצתו (האולימפית, יש לציין) של ר"ל אמר לו: "כוחך לתורה". ענה לו ר"ל: "יופייך לנשים.." אמר לו ר' יוחנן אם תחזור בתשובה אתן לך את אחותי שיפה ממני.. קיבל עליו ר"ל לחזור בתשובה ורצה לקפוץ חזרה לגדה השניה ולא הצליח.. מסבירים חכמי המוסר היות שקיבל עליו (הגם שעדיין לא התחיל ללמוד כלל!!) לחזור בתשובה, עצם הקבלה התישה אותו כי..תורה מתשת כוחו של אדם. בהמשך הסוגיא מסופר שר' יוחנן לימדו תורה ונעשה אדם גדול. ועוד בשם הגר"א על הפסוק (רות פרק א, פסוק יח): וַתֵּרֶא, כִּי-מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ; וַתֶּחְדַּל, לְדַבֵּר אֵלֶיהָ. שכשרצתה רות בכל זאת ללכת עם נעמי היו פסיעותיה פתאום כבדות. ראתה זאת נעמי , שקודם לכן ניסתה להניא אותה מלהתגייר, והבינה שכוונת רות כנה ורצונה אמיתי להתגייר ומייד חדלה לשכנע אותה לבל תתגייר. כמו שרש"י על המקום מפרש: "מכאן אמרו אין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו" וכך נפסק ברמב"ם ספר קדושה, פרק י"ד מהל' איסורי ביאה הלכה ה'): " אם חזר בו, ולא רצה לקבל הולך לדרכו. ואם קיבל אין משהין אותו, אלא מלין אותו מייד.." ששמייד שאומר שרוצה, למרות כל הדחיות, מקבלין אותו ואין מוסיפים לדחותו. בברכה מ.ג.ב
