איפה מוצאים את הכח

[*רק אני*]

איפה מוצאים את הכח

להתחיל את החיים בלעדיו, אחרי שהוא נהפך למרכז חיי ויתרתי על הכל בשבילו ובסוף הוא ויתר עלי. ועצוב לי כל כך

 

[נורית הדרי]

שלום לך, רק אני.

הגעת למקום שבו נשים חיות ועוד איך אחרי שויתרו עליהן ... כנראה שמוצאים כוחות לזה. דברי איתנו.

 

[*רק אני*]

הסיפור שלי

לפני שנה וחצי התחלתי לצאת עם בחור נפלא, הוא גרוש (+ 1) וכשהכרנו זה היה ממש טרי עניין הגירושים שלו אבל הוא היה בטוח שהוא לא חוזר אחורה ומה שהיה נגמר. היה לי ברור שלא יהיה קל להיות איתו במצבו, בכל זאת לוקח קצת זמן להתאושש אבל הוא רצה לתת הזדמנות לקשר בינינו בכל מקרה. כשהתחלנו לצאת רוב הזמן היה לנו ממש טוב, אבל קרה לו כמה פעמים שהוא ביקש "פסק זמן" לעשות סדר במחשבות. נתתי לו את כל הזמן שהוא היה צריך הוא מאוד חשוב לי ואני מאוד אוהבת אותו וניסיתי להבין ולהתחשב עד כמה שאפשר. אחרי שנה וקצת הוא החליט שזה נגמר ושאין לנו עתיד ביחד. ואחרי שלושה שבועות של כאב ובכי (שלי) ודיכאון (שלו) הוא הבין שהוא כנראה מפספס משהו טוב והחלטנו לחזור, אבל להתחיל מההתחלה ולהתקדם לאט. בהתחלה באמת הכל היה נפלא עד שהוא עשה תאונה בעבודה. כל הזמן שהוא היה בבית חולים הייתי איתו שם, הבאתי לו כל מה שהוא ביקש או היה צריך ונשארתי איתו עד השעות הקטנות של הלילה, כי הוא לא רצה להישאר לבד. ושבוע שעבר, כששיחררו אותו הביתה, הוא אמר לי שהוא מרגיש כאילו הוא נשוי לי וזה יותר מדי בשבילו ובגלל שייקח לו הרבה זמן לחזור לעצמו, הוא לא רוצה לבזבז לי את הזמן. הפעם, אפילו שזה קשה יותר מתמיד בגלל מצבו, החלטתי להיות חזקה ולא להישבר. לא להתקשר ולא לענות לטלפון אם הוא יתקשר. אבל זה כל כך כואב וכל כך קשה. ואיך אני אעביר את שעות הערב בלעדיו?!

 

[נורית הדרי]

באמת קשה וכואב הסיפור שלך

ואני חושבת שיש כמה שאלות שכדאי שתהרהרי בהן מעט: א. האם לדעתך נקטת כלפיו בעמדה של אישה אוהבת או בעמדה של מטפלת? ב. בקשר הזה, האם את הובלת? נתת את הטון? ביטאת צרכים , רצונות ומגבלות או שכל הקשר היה מבוסס על מה שהוא יכול לתת, מה הוא רוצה, מה הוא צריך... ג. כשהכל "היה נפלא" - האם התחושה היתה שסוף סוף מישהו זקוק לך באמת? ממתינה לתשובותייך .

 

[spooni]

הכוח קיים בך רק ש..

את צריכה להוציא אותו לפועל. הגיע הזמן שתחזירי לעצמך את כל מה שוויתרת עליו. הגיע הזמן לחשוב על עצמך, לעשות טוב בשביל עצמך ולא בשביל מישהו אחר. העצב ימשך זמן מה ...ואפילו יגיעו ימי שיגעון קלים או קשים. עוברים הכל וצריכים להיות מאד חזקים. תיעזרי בחברות, במשפחה, בפינוקים,בתחביבים, בנו. ואל תפחדי גם להיות בשקט ובעצב, אל תפחדי להרגיש. אבל תתחילי למלא את הזמן שלך , למלא את עצמך בדברים שיתנו לך עוד יותר כוח ממה שיש לך בכדי להתמודד עם הפרידה, הקושי, הרגשות. ו....טיפול, תמיד עוזר, לא רק שעוזר את גם מגלה את עצמך מחדש, טיפול זה עולם ומלואו. בהצלחה. ואל תשכחי שאנחנו פה, יש פה נשים נהדרות!!!