לא ממש לא ממש
כן, מוסכם ש"כרגע אין משהו ייעודי וצריך לאלתר עם מה שיש" וזאת הסיבה לקיום האשכול הזה. במצב הקיים, עדיין יש דרך "נכונה" ודרך "לא נכונה" להתייחס לקלטות, ואם את מעדיפה שמקום לדבר על "המקום הנכון" אדבר על "המקום הנכון ביותר", או אפילו על "המקום הפחות גרוע" - ניחא.
מוסכם גם שאם למישהו יש זמן ונכונות להפריד את האריזה מהסרט, הוא יכול לזרוק את האריזה למקום אליו משליכים אריזות מפלסטיק. בשביל זה לא צריך לשבור שום דבר ולא להתעסק עם ברגים (בניגוד ל: "זה דורש שבירה / פירוק / לפעמים התעסקות עם ברגים... (בעיקר בקלטות אודיו))" אבל אני מסכים שכאשר יש הרבה קלטות גם הפעילות הזאת עלולה להיות מייגעת, וזה מחזיר אותנו למשבצת הראשונה:
בהנחה שלא מפרידים בין האריזה לבין הסרט, לאן כדאי להשליך את הקלטות? התשובה, לדעתי, לא השתנתה בעקבות ההודעה האחרונה שלך: צריך להשתדל להשליך אותן למקום בעל הסיכוי הגדול ביותר שהמתכות הכבדות שבהן תטופלנה כראוי. אם זה אומר שחלק מהפלסיק לא ימוחזר, לא נורא. הנזק הסביבתי הפוטנציאלי מהמתכות חמור יותר.
הערת שוליים: כשאת כותבת "לפיכך מישהו יצטרך לפרק אותה ולהפקיד את החלקים המתכתיים מהחלקים הפלסטיים" צריך להדגיש שאותן מתכות מוטבעות בסרט המגנטי עצמו, וההתייחסות אליו כאל מוצר פלסטיק היא הטעות שאנחנו מנסים למנוע. אבל נכון: מי שאין לו גישה נוחה למיכלי פסולת אלקטרונית מן הסתם לא ישליך אליהם את הקלטות שלו (ולמרות שמסע חד פעמי למיכלים רחוקים אינו עניין גדול, רבים לא יטרחו).
כמו שקורה לעתים תכופות מדי באכולות מסויימים, יש לי הרגשה שאני טוחן מים. את מוזמנת לסגור את הנושא במילותייך האחרונות.