הלווווווווו, מה את צועקת? גם ככה מתפוצץ לי
הראש וזה תרתי משמע, לא צחוק. מה קורה? חיפשתיך במסנג'ר כמה וכמה פעמים. מזל שלפחות את אחותך אני רואה לא מעט בסופרים המפוזרים ברחבי העמק. מזל טוב לסוזאן לי המתוקה. מה איתך כבוד הרבנית, הכל בסדר? איך אצלכם? יש חדש? משהו? מישהו? מתי אתם חוזרים מהגולה לארץ הקודש? אני בזמן האחרון עם בעיות הגב שלי ובכלל... לפני 3 חודשים, בדצמבר, שוב תקפו אותי כאבי גב, פשוט כאבים נוראיים. לא יכולתי לזוז, אלי לקח אותי לרופא. היה רופא מחליף שנתן לי זריקות, כדורים ופיזיותרפיה. הכדורים, אל תשאלי, לקחתי אותם בשמונה בערב ובשתיים עשרה בלילה, בעודי הולכת לשירותים, התעלפתי שם וקיבלתי מכה בראש. עבר יחסית בשלום, בלי פגיעות. מסתבר שהכדורים שהרופא נתן לי מורידים לחץ דם, וכמה אפשר להוריד מ - 70/50 שיש לי באופן רגיל. טוב, לפני שבוע עשיתי בדיקות דם וגילו לי כולסטרול, עם כל ה-47 קילו שלי, כולסטרול גבוה. אז עכשיו אני צריכה ללכת לדיאטנית שתתן לי תפריט להורדת כולסטרול. ואם לא די בכך אז: בלילה בין שבת לראשון, בשעה 1:00 בלילה, אני קמה לשירותים ואת מה שקרה אני לא זוכרת. אני רק זוכרת את אלי קורא לי: "שרית, שרית" ואותי לא מבינה מה הוא מעיר אותי, הרי ינון לא בוכה, החזקתי את הראש כי הוא כאב. ואז אלי אומר לי: "שרית, נפלת?", ואני: "לא יודעת." טוב, אמרתי לו שאני צריכה לשירותים אז קמתי. הלכתי לשירותים ואז אלי נכנס לשירותים ושאל אותי אם יורד לי דם, פתאום אני רואה ומרגישה שדם זורם לי מהראש. אלי הביא לי מגבת, הנחתי אותה על הראש מאחורה בכדי שהדם יפסיק לזרום והמשכתי לעשות את צרכיי
. שוב, התחלתי להרגיש רע והורדתי את הראש בין הרגליים. אלי עזר לי ללכת למיטה וחיכינו לבוקר בכדי לשלוח את הילדים לגנים ולבית ספר וללכת לבית חולים. אבא שלי הגיע בבוקר לקחת את אלעד ואיתי, הראל הלך לבית ספר ואת ינון שמנו אצל אמא של אלי (פחדנו להזעיק את ההורים שלי באמצע הלילה, רק זה חסר לאמא שלי עם הצנתור שהיא צריכה לעבור(. טוב, אז כבר אבא שלי ידע מה קורה איתי. גם הילדים כבר ידעו. הלכנו לרופא פה במושב שהפנתה אותנו לבית החולים שנבהלה מלחץ הדם הנמוך שיש לי. לא הבינה איך אני בכלל עם לחץ דם שכזה. הלכנו לבית חולים ושם עשו לי סדרת בדיקות: דם, סי.טי (עם ובלי חומר ניגוד), א.ק.ג ו... הדביקו לי את החתך בראש (הראש נפצע בקרקפת מאחור). אז זהו, שאלי לא יאמר לי שאין לי ראש פתוח. חחח. כל הגוף כואב, הנפילה היתה חזקה, ההתעלפות הזו היתה כמעט קטלנית. מזל שאלי שמע את הבום של הנפילה והעיר אותי, מזל שמישהו העיר אותי. מהנפילה עד הבוקר לא נרדמתי מחשש שלא אתעורר. אז כל המכות היבשות קיבלתי לאט לאט מראות את סימניהן. לאט, לאט מתאוששת, הראש עדיי כואב. הפצע צריך להתעכות ו.... פסח בפתח. ליל הסדר הגדול שבו ההורים שלי, אחי ומשפחתו וההורים של אשתו באים אלינו והכל עלי. שטויות, גם זה יעבור. כנראה שיש לי יותר נשמות מלחתול. בקיצור, למדתי מזה שצריך להתעורר לאט, לא לקום בבת אחת. לנוח קצת לפני שקמים והולכים. בנתיים עושה פיזיותרפיה, מחכה לבדיקות של אקו לב ו HOLTER שזה מכשיר שמצמידים לי ל-24 שעות בכדי לבדוק. אולי כך ימצאו מדוע הלחץ דם שלי כל כך נמוך. מקווה שאת לא מצטערת ששאלת מה איתי? חחחח. נשיקות שרית