איפוא הייתם כשזה קרה?

איפוא הייתם כשזה קרה? ../images/Emo16.gif

15 שנה עברו וכאילו אתמול.... נכנסנו הביתה אחרי סרט בקניון , הדלקנו את הטלויזיה בדיוק בדקה שהקריין הכריז על הרצחו של רבין , והרגשנו משותקים! כל התקוות , החלומות לשינוי המיוחל, למזרח תיכון חדש נעלמו באותה שנייה, תחושות של הלם, אכזבה , כעס והמון סימני שאלה של איך ולמה ואם אפשר היה למנוע את הרצח מלווים עד היום. הרצחו של רבין מסמל כשלון לא רק בהבט הפוליטי , הוא תחילתה של תקופה בה האלימות פשטתה בחברה כולה. שלטון מושחת משטרה חסרת אונים, נורמות של התנהגות שהנוער החל לאמץ כחלק מהתנהלות יום יומית. כולם מאשימים את כולם ואיש לא לוקח כאן אחריות. הבחרו של ביבי כראש ממשלה זמן קצר לאחר הרצח, שיקפה בעצם את שנאתו המוקצנת של הימין לכל תהליך השלום וסוג של הסכמה למעשהו של יגאל עמיר. ואולי בשל העובדה שלא היו לרבין יורשים , ובעצם כמה עצוב להודות אין ולא קמו אחריו עד היום. יו"ר המפלגה העכשווי עסוק במלחמות עם המטכ"ל ,בעסקאות נדל"ן ובהעשרת הונו הפרטי. השנים עברו , קם דור חדש שלא ידע את יצחק , לעצרת בככר כבר מגיעים מעט אנשים ומהשנה הבאה היא תקבל צביון מצומצם יותר כך הכריזה בתו . אותו דור חדש כבר חותם בפייסבוק עצומה להקל על עונשו של הרוצח מבלי לדעת אפילו את רוע המעשה. הבוקר נסעתי מאחורי רכב עליו היה מודבק סטיקר ובו רשום "חבר - אתה חופר"......
ולנו נשארו רק הזכרונות מאותו הלילה ההוא.......ותחושת ההחמצה
 

maybesure

New member
ניו המפשייר ארה"ב

ושם שמענו את החדשות הנוראיות. מעבר להלם פתאום הבנו שאנחנו לא יותר טובים מהמצרים, מהאמריקאים וממדינות טוטאליטריות שבהן רצח בכירי העם הוא חלק מהאג'נדה של הפיכות. פתאום מהנקיון והטוהר הפכנו למשהו מוכתם וכל זה בגלל רוצח אחד שפל שלא מגיע לו לראות אור יום. איך אי הסכמה אידאולגית הופכת להיות משהו כ"כ אישי? חבל.
 

פייטוש

New member
שכבתי בבית חולים כאשר הופסק הסרט בטלויזיה

האמת לא הפסקתי לבכות , מעבר לכאבי התופת שהיו
 
למעלה