והתחקיר ממשיך:
"ידועים בציבור ידועים בציבור הם איש ואשה החיים יחד ללא נישואין, חיים חיי אישות כבעל ואשה ומנהלים משק בית משותף. מעמדם של בני זוג כידועים בציבור נוצר מעצם קיומם של החיים המשותפים. בני זוג בוחרים לחיות כך מסיבות שונות, כגון: בחירה מרצון, מצב שבו אינם יכולים להנשא בארץ, או מטעמים כלכליים, כאשר אחד מהם אינו רוצה לאבד זכויות לגימלה הניתנת מכוח בן הזוג שנפטר, ואשר זכאותו לתשלומים אלה פוקעת אם יינשא בשנית, או מתוך שהם מתנגדים לערוך נשואין על פי ההלכה. מעמדם של הידועים בציבור איננו שווה למעמדם של בני זוג שנישאו כדת. בני זוג החיים כידועים בציבור, יכולים לערוך ביניהם הסכם שיקבע את כל מחויבויותיהם זה לזה, את הזכויות והחובות לגבי ילדיהם מנישואין קודמים והילדים שיוולדו להם, וכן חיובים במזונות ובעלות ברכוש השייך לכל אחד מהם. כן יקבעו זכויות ברכוש שנרכש במשותף, ובמגורים בדירה השייכת לאחד מהם. הסכם כזה מבהיר את מעמדם, קובע את זכויותיהם לעתיד ואת דרך פירוק השיתוף ביניהם. קיימים לפחות 23 חוקים המכירים בזכויות הידועים בציבור, בעיקר חוקי תגמולים, גימלאות נכים, משפחות חיילים שנספו במערכה, נכי מלחמה בנאצים, נפגי ספר, פיצויי פטורין, וחוק השמות, כמו כן קיימים תקנוני קרנות פנסיה שונות, המכירים בזכויות הידועים בציבור (אם כי ישנם מקומות עבודה שאינם מכירים במוסד הידועים בציבור כמו "אגד" וחב' החשמל). זכות לגמלאות ניתנת לידועים בציבור של עובדי מדינה, שוטרים, אנשי צבא קבע, סוהרים, כבאים, ראשי רשויות מקומיות וכו'. אבל, ידועים בציבור של נושאי משרות ממלכתיות רמות כמו: נשיא המדינה, מבקר המדינה, שרים, חברי כנסת, שופטים ודיינים - אינם זכאים לאותן זכויות הניתנות לבני זוג שנישאו כדין. הכנסת חוקקה חוק, שקבע שלא רק אלמנה, אלא גם ידועה בציבור נחשבת כמי שהיתה נשואה לנפטר. מה שלא קבעו בחוק, הוא איזה תקופת זמן של חיים משותפים מעניקה לבת הזוג, או לבן הזוג, את התואר וזה מזמין מחלוקות. (ישנם פסקי דין שקבעו שיום אחד מספיק ואחרים שקבעו 3 חודשים כזמן מספיק). להלן כמה מהחוקים העיקריים המתייחסים לידועים בציבור: חוק הירושה תשכ"ה - 1965 קובע שהידועים בציבור יורשים אחד את השני כאילו היו בני זוג נשואים, אם לא ציוו אחרת בצוואה. זאת בתנאי, שלאף לא אחד מהם היה בן זוג אחר כחוק. כאשר אחד מבני הזוג הידועים בציבור איננו רוצה שרכושו יעבור לאחר, הוא צריך לערוך צוואה שתקבע למי יעבור רכושו לאחר מותו. ידועה בציבור הרוצה לממש את זכותה במסגרת חוק הירושה, במקרה של פטירתו של בן זוגה, צריכה להגיש לבית המשפט האזרחי בקשה לצו ירושה. זכותה של ידועה בציבור להתנגד לבקשה לצו ירושה שהוגשה לבית דין רבני ע"י יורש. חוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב - 1972 מקנה זכויות בשכירות מוגנת, לידוע או לידועה בציבור, ובלבד שהתגורר/ה במחיצת השוכר/ת במשך ששה חודשים לפחות. חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשי"ד - 1953 מקנה זכויות לקבלת גימלת שאירים לידועה בציבור כמו לאלמנה, ובלבד שהוכיחה את שני המרכיבים (חיי אישות ומשק בית משותף) של החיים המשותפים, זאת על-ידי הצגת הסכם שבין בני הזוג או תצהירים של אנשים המאשרים זאת. מומלץ לבני זוג החיים כידועים בציבור לערוך הסכם לחיים משותפים או אמנת נשואין לצורך הבטחת זכויותיהם וחובותיהם במיוחד בנכסי דלא-ניידי שבבעלותם. מכיון שמעמד האשה כידועה בציבור אינו מוכר על פי ההלכה היהודית, המכירה אך ורק בנישואין כדת משה וישראל, אם יגיש מישהו מבין היורשים לבית-הדין הרבני בקשה לצו-ירושה, זכותה של הידועה בציבור להתנגד שבית-הדין ידון בכך. אם לא פנויה שילדה ילד מיחסים עם בגר ללא נישואין, יכולה לתבוע שתוכר אבהותו וחיובו במזונות הילד. פנויה שילדה ילד מחוץ לנישואין, ואיננה רוצה לגלות פרטים על אבי הילד, יכולה לערוך צוואה ולפרט בה מי הוא אבי הילד, כדי שבבוא זמנו של הילד להנשא לא יחשב כ"ספק ממזר", ויהיה מנוע מלהנשא לכל מי שירצה.
בארץ מתקיים ויכוח ציבורי האם בני זוג מאותו המין (הומוסקסואלים או לסביות) יכולים להיחשב "ידועים בציבור". יצא ספר של המשפטן עו"ד אמנון בן-דרור בשם "הידועה בציבור, נשואין ללא נשואין" המבהיר שאלות רבות בנושא זה." (מתוך האתר של שיל- שרות יעוץ לאזרח, של משרד העבודה והרווחה).
