אירוח: מצב הקשישים בישראל 2007

[s h o o s h a]

אירוח: מצב הקשישים בישראל 2007

מחר, יום חמישי 01.03.07 החל בשעה 20:00 תתארח בפורום הגב' זוהרה כהן אשר תענה לשאלותיכם בנושא הדרכים לזהות מצוקה אצל קשישים, סוגי ההתעללות, הדרכים למנוע במידת האפשר ולטפל בקשיש שעבר טראומת התעללות ועוד. כמו כן, תענה זוהרה כהן לשאלות בתחום זכויות הגיל השלישי בביטוח הלאומי וזכויות ניצולי שואה. לאחרונה אנו עדים להתגברותה של תופעה חמורה מאד של גילויי אלימות קשים נגד קשישים. המקרה האחרון שזכה להד תקשורתי נרחב הוא פרשת הגב' איטה פוגל בת ה 68 מחיפה אשר ביתה נפרץ לצורך שוד והפורצים התעללו בגברת באופן קשה ואכזרי להחריד. המקרה של הגב' איטה פוגל אינו היחיד, לצערנו, ורבים מבין אוכלוסיית גיל הזהב סובלים מסוגי אלימות שונים והמתעללים אינם דווקא זרים אלא לעתים אף קרובים מדרגה ראשונה. האלימות נגד הקשישים באה לידי ביטוי בשפה אלימה, סנקציות כלכליות, ניצול ועד הפעלת אלימות פיזית קשה נגדם. לאור המצב ביקשתי מהגב' זוהרה כהן להתארח בפורום ולענות לשאלות גולשים. זוהרה כהן, מנהלת קשרי חוץ וקהילה בחברת 'עמל סיעודית' ,בת 32 נשואה +שלוש, בעלת ניסיון של כ 5 שנים בתחום הסיעוד עם התמחות בתחום זכויות הגימלאים, בעלת תואר שני מאוניברסיטת ת"א ב"מדיניות ציבורית למנהלים", מרצה ברחבי הארץ בנושא "זכויות הגיל השלישי-הגלוי והנסתר" לקהלי גימלאים ולמעונינים לדעת את זכויותיהם מביטוח לאומי, זכויות ניצולי שואה, קופות חולים ועוד ומנהלת יחד עם סמנכ"לית 'עמל סיעודית' הגב' מירי קניאל, עובדת סוציאלית בעלת וותק של עשר שנים בתחום הסיעוד והטיפול בקשישים, המנהלת את תחום הטיפול בקשישים בביתם, את הפורום שנועד לספק מידע אמין ומפורט בנושא השירותים שקשישים בישראל זכאים להם, התנהלות מול הרשויות, ועוד. הפורום מיועד לכולנו: הקשישים ובני משפחתם, עליהם נופלת פעמים רבות האחריות הטיפולית. רקע על אוכלוסיית הגיל השלישי במדינת ישראל בישראל חיים 700 אלף אזרחים מעל גיל 65, המהווים 10% מהאוכלוסייה. 17% מתוכם (כ 150,000) מקבלים סיוע זה או אחר, בין אם בבית, בדיור מוגן או בבית סיעודי. קשישים רבים אינם מודעים לזכויותיהם או כיצד לדרוש אותן. קשיי שפה, התנהלות מול מספר גורמים (ביטוח לאומי, עובדים סוציאליים, בתי חולים, משרד הבריאות) ולא מול כתובת נגישה אחת והעובדה שאנשים רבים נדרשים לנושא הסיעוד רק כאשר הם נקלעים למצב חירום – כולם מוסיפים להיעדר המודעות בנושא. אני תקווה כי השאלות והתשובות יקדמו ויעלו לראש סדר העדיפויות את הצורך בטיפול במצב בני גיל הזהב ושמירת זכויותיהם וחייהם ויועבר המסר "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" (ויקרא י"ט, ל"ב) מאחלת לכולנו אירוח והתארחות נעימים תוך שמירה על תרבות הדיון והשיח, שוש

 

[נץ במנוסה]

שאלה

בשבוע שעבר חוותה אמי, אשה בת 83 (שתזכה לחיים ארוכים) מקרה קשה של אלימות. היא הלכה ברחוב בתל אביב כאשר לפתע רץ לידה בחור צעירה אשר דחף אותה לרצפה עד שנחבטה קשות ברצפה. לאחר שאנשים עזרו לה לקום גילתה כי ארנקה נגנב, כולל כסף שלקחה עמה ותמונות ישנות של משפחתה, אשר היו יקרות לה מאד. רציתי לשאול מה אוכל להמליץ לה לעשות? היא בחרדה ולא רוצה לצאת מהבית. ושאלה נוספת: לאור המקרה אני מתלבט האם לקחת את אמי לגור אצלי (היא לא אוהבת את הרעיון) או אופציות אחרות. איך אוכל לשכנע אותה? האם זה נכון בעיניכם? היא אשה עצמאית ובכל זאת המקרה הזה הפחיד את כולנו. תודה מראש

 

[מירי עמל סיעודית]

תשובה

התיאור אכן קשה ומזעזע . אך במקרה זה גם בחורה צעירה לא היתה מצליחה להתמודד מול אלימות זו . קשישים יכולים להעזר בלחצן מצוקה בו יוכלו להזעיק עזרה לאחר מקרה כזה ( רק בדיעבד) אך לצערי אין דרך למנוע מצבים כאלו . כטיפול בחרדה - ניתן לפנות לטיפול מקצועי שיעזור לה להתמודד עם תחושותיה . יתכן וכדאי לצאת יחד איתה בשעות יום כאשר יש אנשים רבים ברחוב ולעבור איתה את החוויה שככל הנראה תעזור לה להתגבר . גם אם אמך תעבור לגור איתך היא צפויה לצאת לרחוב ומעבר זה לא יכול למנוע מצבים כאלו אלא תאונות או פגיעות בבית . למניעת פגיעות בבית ניתן להתקין לחצן מצוקה המאפשר קשר מתמיד עם הנמצא בבית בכל מצב .

 

[בוקר קסום ונפלא]

שמחתי לראות

שיש התייחסות לנושא אלימות נגד קשישים וכי הנושא עולה לסדר היום, אני מודה למנהלת הפורום והמתארחות על קיום האירוח

בקומה מעליי, בבית הדירות בו אני מתגוררת גרה אישה מבוגרת, להערכתי כבת 80. אחת לשבוע, מגיעה אליה בתה (גם לא ילדה) וכעבור מספר דקות מתחיל ריב בצעקות איומות, כאשר הבת מנסה לשכנע את האם לעבור לבית אבות מאחר והיא אינה מתפקדת כבר ואילו האם לא מוכנה לעזוב את ביתה. באחד הויכוחים שמעתי את האם אומרת לבת שהיא יודעת מה היא עושה והיא לא מוכנה למכור את הבית. אני פשוט מרחמת על האם, אשה מקסימה ונדיבה שתמיד יש לה מילה טובה לילדים שלי ותמיד נכנסת איתם אליה ומכבדת אותם בממתקים. איך אפשר לעזור לה? איך אפשר לדעת אם באמת מדובר במקרה של מריבה על כסף?היא נראית לי צלולה למדי ומצד שני, היא באמת מבוגרת וקשה לה. האם אתן מכירות קו ייעוץ או מישהו שיכול לדבר איתה?

 

[זהרה עמל סיעודית]

קו יעוץ לקשישים

ערב טוב זוהי שאלה סבוכה ומצריכה טיפול פרטני, אשתדל לענות בכלליות ואני מקווה שהתשובה תספק גם את המקרה הספציפי. ראשית נדרש לבדוק באופן אוביקטיבי את המצב של הקשישה בביתה. האם היא עצמאית ? האם הבית מאורגן? יש אפשרות לפנות למחלקת הרווחה בעירייה - בכל עירייה קיימת עובדת סוציאלית אזורית ואפשר לשתף אותה בבעיה ולבקש ממנה לבצע ביקור בית. העובדת הסוציאלית יכולה לשוחח עם שכנתך ועם בתה ולנסות ופתור את הבעיה ע"פ נסיונה. גורם נוסף שיכול לסייע הינו הביטוח הלאומי, מחלקת הייעוץ לקשיש. במלחקה זו ישנם מתנדבים הבאים לבקר את האנשים בביתם. חשוב להדגיש כי בדרך כלל לא ניתן להוציא קשיש צלול ועצמאי מביתו ללא סיבה והסכמה

 

[בלי מה שיש לה]

שאלה

כפי שs h o o s h a כץבה- קשישים רבים אינם מודעים לזכויותיהם או כיצד לדרוש אותן. ורציתי לשאול איך ניתן להסביר לאוכלוסיה המבוגרת מה הם זכויותיהם. מה עושים למען ההסברה בנושא?

 

[זהרה עמל סיעודית]

זכויות הגיל השלישי

ערב טוב המודעות לזכויות הקשישים הינה נושא בעל חשיבות גבוהה. לקשישים ולניצולי שואה ישנן זכויות רבות המוקנות להם ע"פ חוק. כגון סיוע מביטוח לאומי לקשישים בעזרה בביתם לאחר ניתוח או שינוי במצב התפקודי. לניצולי השואה קיימת קרן ייעודית לסיוע נוסף מעבר לסיוע מהביטוח הלאומי. חברת עמל סיעודית מפעילה קו פתוח לנושא ניצול הזכויות במוקד טלפוני 1700-700-390, במוקד זה ניתן לקבל מידע על הזכויות מהביטוח הלאומי, מהקרן לרווחת נפגעי השואה, קופות החולים ובתי חולים. כמו כן קיימות הרצאות (ללא תשלום) במגוון מועדוני גימלאים על מנת להגביר את המודעות לזכויות הקשישים ולאפשר להם לדרוש את מימושן בשעת הצורך. ניתן לקבל את פירוט ההרצאות בחודש הקרוב במוקד הטלפוני.

 

[PinkWin]

שאלה

סבא שלי חי לבד, והוא סובל מטראומה בעקבות איזשהי תקיפה אלימה שהוא חווה. הוא חווה פחדים רבים וסובל מסיוטים מדי לילה כמעט. רציתי לדעת האם יש פגישות תמיכה שבו הוא יוכל לקבל תמיכה סיוע? תודה

 

[מירי עמל סיעודית]

תשובה

ראשית צר לי לשמוע ,על פגיעה שעבר סבך . כדי להתמודד עם המצב ניתן לפנות לרשויות הרווחה ברשות המקומית באמצעות עובדת סוציאלית המטפלת בקשישים ולקבל מידע על קיום קבוצות כאלו או חלופות שיוכלו לתת מענה לסבך . ניתן להתקין לחצן מצוקה אשר יבטיח את בטחונו ויתן לו תחושה ש"הוא לא לבד" . בכל מקרה ניתן לתת מענה בהתאם לצורך באמצעות עובדת סוציאלית שתערוך ביקור בביתו ותלמד על מצבו וצרכיו . ניתן לפנות לאחד מסניפי עמל סיעודית ברחבי הארץ וליצור קשר עם עובדת סוציאלית

 

[לוסי וחברים]

היי,

ותודה על הזמן שאתה מקדיש לאירוח. רציתי לדעת, האם תהליך ההתבגרות של צעיר שעבר טראומה שונה מהתהליך של קשיש, למה זה וכמה אורך התהליך בדרך כלל. תודה מראש!!

 

[מירי עמל סיעודית]

תשובה

אם הכוונה לתהליך התגברות על טראומה - אכן לקשישים קשה יותר . בשל ירידה בתיפקוד כללי הנובעת ממצב בריאותי ומנטלי ירוד , היכולות של הקשישים לא מאפשרות התאוששות מהירה כמו אדם צעיר . האדם הקשיש יוכל להתגבר על טראומה אך זה ידרוש ממנו כוחות רבים ויגבה מחיר , אולי אפילו בריאותי .

 

[מירי עמל סיעודית]

ברוכים הבאים

נשמח לענות לשאלות ולתת מידע בנושא אלימות נגד קשישים : כיצד לזהות ? כיצד ניתן למנוע ? ומה תפקידנו במקרים בהם אנו מאבחנים תופעות אלו

 

[s h o o s h a]

זכויות של קשישים

לפני מספר ימים צפיתי בכתבה על קשישה בת 80, רושקה, שהחליטה להעביר לידי המטפל שלה, מריו, סכום אגדי של 1,700,000 ש"ח והסיבה שמסבירה את הצעד שלה הוא פשוט לחלוטין: היא אוהבת אותו. בצעד לא ברור, מבחינתי, החליטה המדינה למנוע מרושקה את המעשה, עיקלה את חשבונותיה, ניתקה אותה מהאיש שהיא אוהבת כמו גם מחבריה לבית האבות בו שהתה בטרם שבה לביתה ומונתה לה 'אפוטרופסית' כדי לנהל עבורה את המשך חייה. ראוי לציין ולהדגיש כי הגב' רושקה הנה אשה ערירית וגלמודה ללא כל בני משפחה לחלוטין, ניצולת שואה שמעולם לא נישאה וצלולה לחלוטין וכל רצונה הוא להיות עם אהובה. שאלתי: במקרים כמו אלו, כיצד ניתן למנוע מהישנות מקרה כמו זה בו המדינה לוקחת חסות על אדם נגד רצונו והאם הצעד הוא חוקי?

 

[מירי עמל סיעודית]

תשובה

אכן המקרה נשמע קשה ,כואב ואף אכזרי . לעיתים מוצגת "המדינה" כגוף ביורוקרטי קר ונטול רגש . מקרה זה הוא אחד מיני רבים . בין מקרים אלו ישנם לא מעט מקרים של ניצול על גבול האלימות , בהם מנצלים מטפלים / מכרים ולעיתים גם בני משפחה את מצבם חסר הישע של הקשישים ותלותם באותו אדם המטפל בהם ונוצרים מצבים בלתי אפשריים . כדי למנוע ניצול מסוג זה קבעה המדינה קריטריונים ברורים כמו בתחומים אחרים . אני משוכנעת כי ניתן לבחון את הדברים ולדון בכל מקרה לגופו .בכל מקרה מטרת החוק היא להגן על הקשישים ולאפשר להם לחיות באיכות אופטימלית ללא חשש וצורך לרצות את האנשים שבחסדיהם הם תלויים .

 

[כנרת יפה שלי]

האמנם האפוטרופוס הכללי משתלט

על חייהם של קשישים, גוזל את כספם, מנתק אותם מקרובים וידידים , ומפקיר אותם בידי מטפלת המשאירה אותם שעות לבדם בדירה , ללא מפתח מבפנים? כפי שראינו ביומן בערוץ 1, (או אולי היה זה ערוץ 2) לפני שבוע? ומה אפשר לעשות בעניין זה?

 

[מירי עמל סיעודית]

תשובה

כמו בתשובה הקודמת , מטרת האפוטרופוס הכללי הינה להגן על קשישים חסרי ישע , עריריים וכאלו שלא יוכלו לקבל החלטות תוך שיקול דעת . במקרים בהם אנו ניתקלים במקרים יוצאי דופן כפי שאת מתארת , חובה עלינו לדווח לרשויות הרווחה ולבחון את המקרה לגופו .

 

[אנימו]

שלום רב לך. לדעתי יש לעשות הרבה

כדי להביא את המודעות והאכפתיות לרמות גבוהות יותר. המוסדות מסתייחסים לקשישים כאל כאלה שחובת ההוכחה עליהם. מדוע אינם מיידעים אותם . יש ליצור לובי פעיל שישא קולו ברמה וכתובת למשפחות הנזקקות. מסיון ידוע לי שרק עבות תחקיר מעמיקה והרבה מזל הביאו אותי לידיעה על זכויות שלא היה לי מושג עליהם.

 

[אנימו]

המהירות מן השטן.....

במשפט האחרון חלו שיבושים: " מנסיון ועבודת תחקיר מעמיקה והרבה מזל הביאו אותי....וגו'"

 

[זהרה עמל סיעודית]

מודעות לזכויות הקשישים

שלום וערב טוב, אכן יש אמת בדבריך. אנו מנסות להגדיל את המודעות לזכויות באמצעות פרסום, הרצאות , מוקד טלפוני ועוד. בימים אלו אני מרצה ברחבי הארץ, בנושא "זכויות הגמלאי" את ההרצאה אני מעבירה במועדונים ובפרומים שונים. כמו כן אנו נמצאים בשיחות עם מפלגת הגימלאים על מנת לקבל את תמכיתם לנושא. נשמח לשתף פעולה,

 

[kreuter acid]

קשור ולא קשור

שלום, השאלה שלי אמנם אינה קשורה ישירות לאלימות פיזית כפי שאתם מתכוונים אליה, אבל אמי חווה "אלימות" מסוג אחר בבית האבות בו היא שוהה. היא הגיעה לשם לפני 4 חודשים, ומאז הידרדר מצבה הרפואי והגופני, מאחר ששיחקו בתרופות שלה: החליפו את החומרים שהיתה מקבלת נגד אסטמה, ובמקום לתת שני חומרים במנה אחת נתנו לה אותם בשתי מנות נפרדות, אחת אחרי השנייה - כי ככה הם חשבו לנכון; כמו כן שינו את זמני התרופות שהיתה מקבלת בבית ונותנים לה אותן בשלוש הארוחות העיקריות, משום שככה נוח להם, כנראה, וכך לא נשמר לוח הזמנים הקפדני שהיה לה; לא עשו מספיק בדיקות דם כדי לפקח על תרופת הקומדין שלה; ולפני כחודש וחצי או יותר החלה להתעלף, להקיא ולשלשל מדי יום, ולמרות שהתרעתי על כך שהתופעות הללו נגרמות לדעתי מתרופה - לא הקשיבו לי ולא טרחו לבדוק זאת, ואף הוסיפו חטא על פשע ונתנו לה עוד תרופה נגד הקאות; הם חיפשו את התשובות בכל מיני מקומות אחרים, כמו כיס המרה ושאר בבל"ת, ובו-זמנית גם שלחו אותה בשל כך לשני אישפוזים בבית חולים - פעם אחת בשל "וירוס" ופעם שנייה בשל ההתעלפויות - וגם זה היה טרטור מיותר לגמרי, עם שכיבה במסדרון קר, שלא לדבר על הסבל שלי בכל הימים הארוכים שליוויתי אותה שם; רק לאחר כחודש או חודש וחצי של התעלפויות, בחילות, שלשולים והקאות, שגרמו לה לאבדן משקל גדול, לחוסר תיאבון, לסבל נוראי ולחולשה כללית איומה ולהידרדרות כללית במצבה הם "הבינו" מה קרה לה. . כמו כן היו טעויות במינוני תרופות כאשר החסירו תרופות או נתנו לה תרופות פעמיים, בין היתר תרופה משתנת שכמעט ייבשה אותה ולא שמו לב לכך. נוסף לכל זה, היא גם נפלה שם פעמיים מכיסא, קיבלה חבטה קשה בראש ושברה אצבעות, שלא זכו לטיפול הולם משום שמי שליוותה אותה לביה"ח לא טרחה לוודא שכירורג יראה אותה. מדברים שונים שצפיתי בהם וכן שמעתי עליהם במקום, נראה לי - אולי אני סתם מדמיינת - שהאחות הראשית עושה לעתים דברים מסוימים ככוונה כדי להתעלל באמי. ראשית, במהלך תקופת ההקאות האחות הזו נעדרה שבוע, ובהיעדרה אמא הפסיקה להקיא; כמו כן אמא לא הקיאה בעת שהיתה בבית החולים. לפני מספר ימים היתה לי תחושה חזקה שנראה כאילו האחות הזו גורמת לה להקיא כדי "לפנות" אותי ואותה מהלובי (כשאני לצד אמי שם). היא הכינה לה את האינהלציה, וכעשר דקות לאחר שאמא סיימה לקבל אותה היא החלה להרגיש ברע ועד מהרה הקיאה שוב, לאחר מספר ימים ללא הקאות. אמרתי לאחות שההקאה היא בגלל האינהלציה, וזו עונה לי: "סליחה, מאינהלציה לא מקיאים". לאחר מכן האחות הזו הודיעה לי, שהיא רוצה לשלוח את אמא לביה"ח (בשש בערב), וכשתהיתי מה פתאום, היא טענה שזה בגלל "דלקת בדרכי השתן", וכששאלתי מה הקשר בין דלקת בדרכי השתן להקאה (שבאה בעקבות האינהלציה), היא ענתה, ש"הכל קשור".. לי כל זה נשמע מוזר. כולם שם אמרו לו שהיא רעה, בלשון המעטה, ולכן התרחיש הזה של התעללות מכוונת באמי אולי אינו דימיוני כל כך. אני מרגישה חסרת אונים למול הסבל המתמשך של אמי, שלדעתי הצוות הרפואי בכלל ואולי האחות הזו בפרט גרמו לה בחוסר מיומנותם ואולי בכוונה תחילה. האם הייתם יכולים להמליץ על פעולה כלשהי בנידון? תודה וערב טוב.