אירועי הגאווה וזכויות אדם

orlyt

New member
אירועי הגאווה וזכויות אדם

בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי מסבירה שוב ושוב מה הקשר בין זכויות אדם למצעד הגאווה, ולמה "אפשר" ואפילו כדאי (שלא לומר חובה) לבוא למצעד גם אם את/ה לא הומו-לסבית-בי-טראנס. מאבק הגאווה הוא מאבק חברתי, מאבק על זכויות אדם. על הזכות להגדרה מינית, ג'נדרית, אישית, חברתית מה שזה לא יהיה. כמו מאבקים אחרים זה לא עניין בלעדי של האוכלוסיה הנאבקת על זכויותיה, אלא עניין של החברה כולה, לשאוף לצדק חברתי.
 

orlyt

New member
ועוד עניין

נדמה לי שלפעמים בתוך המולת החגיגות נשכחת הסיבה המקורית למצעד ולמאבק וכולם נסחפים באווירת החופש והגאווה (שהן נהדרות ונותנות תחושה מעצימה) הנה סיפור אישי קצר שהתפרסם בתגובה ב-YNET וקיבל חשיפה גדולה יותר לאחר מכן. בת"א ניבטים דגלי הגאווה מחלונות רבים, וכבר לא "מוזר" לראות זוגות גברים או זוגות נשים מהלכים יד ביד, מחובקים או מתנשקים. זו פריווילגיה ששמורה כנראה לעיר הגדולה, שהאלמוניות בה וכנראה גם הפתיחות בה גדולות. המציאות בבאר שבע, כפי שמספר עמיצור, שונה בתכלית. עלבונות, אלימות, פיטורים, מעצרים, התעללות והשפלה - וכל זה למה? (התגובות אגב, גם לידיעה הזו, מלאות ורוויות שנאה ובורות)
 

aaa123

Member
אני בכלל נגד מצעדים ואני חושב שהם

יכולים להביא לעוינות כלפי הקבוצה של הצועדים. הייתי אומר אותו דבר גם אם היהודים במדינה כלשהיא היו מארגנים את מצעד היהודים ,והיו משבשים את התנועה ביום אחד בשנה. אני חושב שמצעד כזה יכול לגרום לאנטישמיות כי במצב כזה אנשים עלולים לזכור טוב שיהודים הם אלו שהפריעו להם לנסוע בשעות שהם רצו ,וגם אם לא היו להם קודם רגשות נגד יהודים אז אחרי המצעד יהיו להם. אני חושב שבתקופה הזאת גם לא רצויות הפגנות כי כל כינוס המוני של אנשים דורש אבטחה ,ואין למדינה עודף כסף. אני לא אומר לא למחות אבל לא בדרך הזאת. אם רוצים להאבק למען מטרה אז יותר טוב לאסוף חתימות של אנשים למען המטרה בלי לבוא למצעד או הפגנה.
 
למעלה