אישה יפה, אני מקווה שאת כבר יודעת

[שירה כמים 1959]

אישה יפה, אני מקווה שאת כבר יודעת
שזה לא קשור היה אלייך
שאת לא אשמה
אני לא מבקשת ממך לסלוח
אשה יפה, אני מקווה שתגעי

 

[שירה כמים 1959]

לא בא לי לקום
בא לי לישון
לישון ולחלום
לחלום איך אני פותחת
איך אני פותחת
חלון

 

[שירה כמים 1959]

מתחת לכל זה מסתתר
כעס אחד גדול
ומתחת לכעס מסתתר
עצב אחד גדול
ומתחת מסתתרת
ערגה כל גך גדולה
כמו גודל היקום כולו
ומתחת לזה תשוקה
לסדר יפה את השולחן
עם סכינים מזלגות
ושאימא תגיד
ילדה טובה

 

[שירה כמים 1959]

ואז בקופת חולים הראו לי שאני שלד
זאת מצלמה שמצלמת קוראים לה רנטגן
אולי הם משקרים, זה לא יכול להיות כי אני הרי רוח,
נכון, אלוהים? ומייד נזכרתי שאין אלוהים
והיכיתי

 

[שירה כמים 1959]

כשאלוהים עזב
זה עכשיו
עכשיו אני חיה בתוך זה
שאלוהים עזב

 

[שירה כמים 1959]

כשאלוהים עזב זה בדיוק
ברגע שאני עזבתי - היה בינינו
סינכרון מושלם , תמיד
אני שקעתי והוא נשם, עכשיו
ההרמוניה מתחדשת - אלוהים ואני
מתרחקים בצעדי ריקוד בחלל, פנינו זה אל זו,
גבינו אל הכוכבים - אנחנו שווים

 

[שירה כמים 1959]

תני לחרדה להתפוגג.
את לבדך. הכול בטוח.
אין אנשים. אין אלוהים.
אף אחד לא יפגע בך.
אולי רק כוכב מהמרחבים
יזנק עלייך
יטיח בך נצנוצים
יקבור אותך

 

[שירה כמים 1959]

את בטוחה, שמעת?
הכול בטוח ורגוע עכשיו.
אין אנשים
אין
אין אלוהים
אין
את לבד עכשיו
עם הבטן הקרה
והנשימה הגואה

 

[שירה כמים 1959]

את שכבות שכבות
מרמלדה ואז שוקולד ואז
גבינה טבעונית עם צימוקים של הדודה
ואת שכבות שכבות ומרירות צורחת

 

[שירה כמים 1959]

היום נקברת תחת ערימות מתכת
צרורות של מפתחות זרוקיפ על עיקולי בשרך
שוקעים במשמנים - היום נקברת תחת
ואת מזמרת - אולי לא רקויאם
אולי רק
להד"ם
ברגע מותך הפכת כופרת
שקרנית בזויה עוברת
מגלגלת ג'ויינט
מחכה