אישה נשואה שחושבת על גבר אחר...
רציתי לשתף אותכם ולראות האם זה טבעי או שזה אומר שאני אוהבת את בעלי פחות ממה שחשבתי ואולי אני לא בסדר. אז ככה: אני נשואה בת 34 + 2 ילדים קטנים. אנחנו נשואים 5 שנים ועוד שנתיים יצאנו לפני זה. הקשר שלנו עם בעלי מאוד טוב, למרות שאחרי לידות לפעמים יש לי פחות חשק מיני וגם כל הזמן אני עייפה. הוא לפעמים מעצבן אותי. ולא תמיד אני אפילו נמשכת אליו פיזית. האמת שגם בעלי עייף בדרך כלל, אז זה לא מפריע לו. אני אוהבת את בעלי והוא בן אדם מדהים, טוב לב ואני סומכת אליו. הוא איש משפחה ומאוד אוהב אותי. התחלתי לפני חודש לעבוד במקום עבודה חדש זמני ויש שם בחור שהוא מוצא צרפתי. הייתי רואה אותו כל יום כימעט, אבל אף פעם לא ממש שמתי לב אליו. הוא היה צריך לעזוב שוב לצרפת לתקופה ארוכה והוא באמת עזב לפני שבוע. כמובן לא קרה בינינו כלום. אבל כמה ימים לפני שהוא עזב הרגשתי מן מתח מיני ביניינו פתאום ואיזהשהי משיכה מאוד חזקה. וכשהוא נפרד ממני הוא לחץ לי יד ומבטים שלנו נפגשו והיה משהו באוויר, שנראה לי שנינו הרגשנו את זה. הוא שאל אם אני עדיין איהיה שם כשהוא יחזור בעוד 3 חודשים (כי זה בשבילי עבודה זמנית). והיה לי מאוד עצוב פתאום שהוא עזב. למרות שלפני זה לא ממש התייחסתי אליו. אני כבר לא אראה אותו, כי אני עוד חודש עוזבת את המקום העבודה הזמני הזה. (וטוב שכך, כי לא יודעת לאן זה היה יכול להוביל). וכבר שבוע וחצי שאני ממש חושבת אליו כל הזמן, אני לא יודעת אם התאהבתי, אבל יש לי כל מיני פנטזיות אליו. לא דווקא מיניות, סתם רומנטיות כאלה. אני יודעת שאני לא יבגוד בבעלי, אני לא רוצה להרוס משפחה וגם לא מגיע לבעלי שאני אבגוד בו. וגם הבחור כבר עזב גם ככה, אז גם אם הייתי רוצה זה לא היה כבר יוצא כלום. אבל מה שאני רוצה לשאול, האם זה משהו טבעי שקורה לכולם? או שזה אומר שהיחסים עם בעלי לא מספיק קרובים ואינטיים? או שאולי אני לא מספיק אוהבת את בעלי, כי באמת לפעמים אני לא נמשכת אליו פיזית. איך להפסיק לחשוב על הבחור הצרפתי? או שאולי זה בסדר לחשוב אליו, כל עוד זה רק במחשבות?
רציתי לשתף אותכם ולראות האם זה טבעי או שזה אומר שאני אוהבת את בעלי פחות ממה שחשבתי ואולי אני לא בסדר. אז ככה: אני נשואה בת 34 + 2 ילדים קטנים. אנחנו נשואים 5 שנים ועוד שנתיים יצאנו לפני זה. הקשר שלנו עם בעלי מאוד טוב, למרות שאחרי לידות לפעמים יש לי פחות חשק מיני וגם כל הזמן אני עייפה. הוא לפעמים מעצבן אותי. ולא תמיד אני אפילו נמשכת אליו פיזית. האמת שגם בעלי עייף בדרך כלל, אז זה לא מפריע לו. אני אוהבת את בעלי והוא בן אדם מדהים, טוב לב ואני סומכת אליו. הוא איש משפחה ומאוד אוהב אותי. התחלתי לפני חודש לעבוד במקום עבודה חדש זמני ויש שם בחור שהוא מוצא צרפתי. הייתי רואה אותו כל יום כימעט, אבל אף פעם לא ממש שמתי לב אליו. הוא היה צריך לעזוב שוב לצרפת לתקופה ארוכה והוא באמת עזב לפני שבוע. כמובן לא קרה בינינו כלום. אבל כמה ימים לפני שהוא עזב הרגשתי מן מתח מיני ביניינו פתאום ואיזהשהי משיכה מאוד חזקה. וכשהוא נפרד ממני הוא לחץ לי יד ומבטים שלנו נפגשו והיה משהו באוויר, שנראה לי שנינו הרגשנו את זה. הוא שאל אם אני עדיין איהיה שם כשהוא יחזור בעוד 3 חודשים (כי זה בשבילי עבודה זמנית). והיה לי מאוד עצוב פתאום שהוא עזב. למרות שלפני זה לא ממש התייחסתי אליו. אני כבר לא אראה אותו, כי אני עוד חודש עוזבת את המקום העבודה הזמני הזה. (וטוב שכך, כי לא יודעת לאן זה היה יכול להוביל). וכבר שבוע וחצי שאני ממש חושבת אליו כל הזמן, אני לא יודעת אם התאהבתי, אבל יש לי כל מיני פנטזיות אליו. לא דווקא מיניות, סתם רומנטיות כאלה. אני יודעת שאני לא יבגוד בבעלי, אני לא רוצה להרוס משפחה וגם לא מגיע לבעלי שאני אבגוד בו. וגם הבחור כבר עזב גם ככה, אז גם אם הייתי רוצה זה לא היה כבר יוצא כלום. אבל מה שאני רוצה לשאול, האם זה משהו טבעי שקורה לכולם? או שזה אומר שהיחסים עם בעלי לא מספיק קרובים ואינטיים? או שאולי אני לא מספיק אוהבת את בעלי, כי באמת לפעמים אני לא נמשכת אליו פיזית. איך להפסיק לחשוב על הבחור הצרפתי? או שאולי זה בסדר לחשוב אליו, כל עוד זה רק במחשבות?