פיייי.... הדור שנולד עם העכבר ביד....
אייסיקיו היה לגדול כמעט מייד אחרי שלמד לכתוב! גם כן - כי "לכל הכיתה יש כבר..." אבל מהר מאוד איבד עניין. לפני כשנה התחברנו לפייסבוק. את החשבון של הקטן (הסנדויץ') עשיתי דרך המייל שלי, ככה שאוכל לפקח על כל מה שנכנס ויוצא. האמת שבינתיים העניין שהם מגלים בפייסבוק, הוא כל המשחקים הנילווים. היה לנו סיפור עם זה - שבגלל הנקודות שהוא צבר באחד המשחקים, איזה ילד פרץ לו לחשבון! לחשבון של הפייסבוק ולמייל!!! הפגיעה היחידה היתה עוגמת נפש על השלבים/ניקוד במשחק שהלך פייפן, אבל הוא קיבל שיעור טוב על הסכנות הפוטנציאליות האורבות ב-נט! כמובן שאנחנו מזהירים וחוזרים ומזהירים - "לא לדבר עם זרים", ולא למסור פרטים אישיים וכו' וכו', ולא סתם מזהירים, אלא גם מסבירים למה, והם גם מבינים את זה. בעיניי מבחינות רבות העולם ה-"וירטואלי" לא שונה בהרבה מהעולם ה-"אמיתי" (כמובן שלשחק במחשב, לא יכול להחליף את הלרדת לחצר ולשחק עם חברים... אבל זה לא סותר, זה לא במקום... אלא שזה שייך לדיון אחר...) כלומר גם מההיבט הזה של הסכנות - כמו שלא תסגור ילד בבית ולא תמנע ממנו לצאת לשחק עם החבר'ה בצ'כונה, ככה גם אין צורך - או יותר נכון אסור (בעיניי) למנוע מהם לצאת ולשוטט במרחבים הוירטואליים! יש לשמור ולהשגיח, להזהיר מפני הסכנות - ויש כאלו, אבל לא צריך להימנע! בדיוק כמו שצריך לשמור ולהזהיר מפני הסכנות - שאורבות ברחוב, בחצר בביצפר. וזה מעביר אותנו לנושא הבא שהזכרת - הפלאפונים. אז הנה - לא מונעים מהם לצאת לשחק עם החבר'ה בצ'כונה, אבל "קושרים" אותם עם "אזיקים אלקטרוניים"! הם קיבלו פלאפונים מהרגע שהתחילו ללכת לביצפר. וזה בשבילנו - לא בשבילם. ולא - אין הגבלה - כי אין צורך, הם כמעט ולא משתמשים בפלאפון, לא ממש מדברים (בנים!
)
איך אתם?
